שר האוצר: לעצור את העיקולים || רשות המסים: בלתי אפשרי

ועדת הכספים בראשות ח"כ משה גפני, קיימה היום (ג') דיון בנושא 'דרישת רשות המסים להשבת מענקי הסיוע מעצמאים אשר ניתנו בעקבות נגיף הקורונה'. זו הייתה גם הופעתו הראשונה של שר האוצר בצלאל סמוטריץ' בוועדת הכספים. "מברך אותך לבחירתך לתפקיד שר האוצר", פתח ח"כ משה גפני, יו"ר הוועדה, "זהו אחד התפקידים החשובים ביותר בממשלת ישראל ובמדינת ישראל".

הדיון עסק בעסקים ועצמאים שקיבלו סיוע בתקופת הקורונה, נדרשים בסופו של דבר להחזיק את הסיוע שקיבלו, בשל אי עמידה בתנאים – אך היות והמצב הכלכלי בישראל לא השתפר – הם לא עומדים בהחזרים. התוצאה: חשבונות הבנק שלהם מעוקלים, כך גם נכסים והמצב הכלכלי שלהם רק מחריף.

במהלך הדיון השמיעו הח"כים דברים קשים. כך למשל אמר ח"כ אימאן חאטיב יאסין, כי "כל נושא המענקים בתקופת הקורונה היה חבל הצלה לבעלי עסקים רבים ובכל זאת בעלי עסקים רבים לא יכלו לעמוד בקשיים הכלכליים שפקדו אותם ובעקבות כך המדינה הציעה לעזור לעסקים האלה, עסקים הגישו בקשות והמדינה אישרה את הבקשות, האחריות היא על המדינה. זה שאני כבעלת עסק מבקשת עזרה ומקבלת לא הגיוני שהמדינה תבוא ותבקש ממני את זה בחזרה. בחברה העברית ספציפית המצב עוד יותר גרוע, גברים בגילאי 55 ומעלה הם יותר מובטלים כי רובם עובדים בעבודות שחורות ואז הם מגיעים למצב בריאותי שהם לא יכולים לעבוד ומפטרים אותם, איך אנחנו כמדינה מפקירים פלח כזה? ובסופו של דבר הם יהיו נטל על המדינה ולכן צריך לתת פתרון גם לסוגיה הזאת".

ח"כ מיכל שיר שאלה, "האם יש מצב לחשוב על פריסה לעסקים, יש כמה מאות עסקים שבאמת קורסים עם ההחזרים. אולי יש מקום להרחיב מעט, כדי להקל מעט". ואילו ח"כ ולדימיר בליאק סיפר: "כשחולקו המענקים אמרתי שעצם העובדה שהמדינה אפשרה לעצמאיים לקבל את המענקים זה מטיל על המדינה את האחריות, ובאוגוסט 21 כשרשות המסים ביקשה לבצע את החזר המענקים זה נדחה בסופו של דבר עד 30 יוני 2022 וביקשתי לבטל את הריבית, וההסדר היה שכל עצמאי שמגיע להסדר עם רשות המיסים עד 30 ביוני 2022 יקבל פריסה של 18 תשלומים ללא ריבית, למיטב הבנתי האכיפה החלה רק לפני חודש".

ח"כ מיכאל ביטון: "הקריטריון של או 40 אחוזים פגיעה או 0 פיצוי על פגיעה היה גרוע מאוד, כי גם אדם שנפגע ב-20 אחוזים צריך עזרה. במצבים נדירים של 38-39 אחוזים אמרה רשות המיסים נעזור, אבל היו עוד מצבים נדירים שלא קיבלו מענה – אדם שנפטר, מישהו שחלה. היה עוד צד, של אנשים שהפסידו את הכסף אבל לא פנו. אז אם רוצים פתרון הוגן זה גם כלפי אנשים שלא ידעו שהם יכולים לפנות ולקבל סיוע".

ח"כ ינון אזולאי: "אני מזכיר את חטאינו. אמנם צעקנו את זה, אבל לא עמדנו על זה באותו זמן, והסכמנו ל-40 אחוז, אך אמרנו שזה מה שיהיה בבוא הזמן. אם היו מסתכלים על פקודת המס בחישוב שנתי, זה לא היה קורה היום. ועדת חריגים לא עבדה. אם הייתה ועדה אנחנו מבקשים לדעת את הנתונים, אם לא הייתה אז צריך להקים אותה".

ח"כ נעמה לזימי: "לא יכול להיות שבשנה שעברה היו אין ספור דיונים על הנושא הזה, ודבר לא נעשה. מדינת ישראל נשענת בליבה שלה על העסקים הקטנים, זה משהו שצריך לתקן אותו חד וברור. הסיפור פה של הוועדה הוא לעשות את התיקון הזה אחת ולתמיד, להסדיר את כל מנגנון החישוב אם נלקח כסף בחזרה, כמות הפניות שהגיעו אלינו בשנה האחרונה, הייתה בלתי נתפסת".

ח"כ אחמד טיבי: "אפשר להבין את המתח הכבד של העצמאים, המענקים התקבלו בגלל המשבר הגדול שהיה ובגלל ההפסדים, כעת רבים נדרשים להחזר, כפי שנאמר יש סעיף בחוק להביא לפטור מהחזר בגלל מצב כלכלי של העוסק או בשל שיקולי צדק, זה בשיקול דעת של הרשות אבל גם של השר, בינתיים השיקולים האלה לא נלקחו בחשבון. השר אמר שעשה הולד על העיקולים, אבל יש השלכות לזה".

צמרת אביבי, ארגון העצמאים להב: "ביקשנו שתהייה ועדת חריגים, רשות המיסים הייתה אמורה להקים ועדה וזה לא קרה, הם מחזירים תשובה גנרית לכולם שזה הרף שנקבע, הם לא מפעילים שיקול דעת, הם מתנהלים בצורה ברוטלית ומאפיונרית. ביקשנו שיהיה שינוי של החוק, שהראייה תהייה באופן שנתי, כמו שמגישים דוחות באופן שנתי. שיתחשבו בעצמאים שהיו בתקופות מחלה, ויש גם את העניין של העיקולים, וזה כאשר גזלו מעצמאים את היכולת להגיש ערעור".

דובי אמיתי, יו״ר נשיאות המגזר העסקי: ״אני לא מסכים עם ההליך שננקט על ידי רשות המיסים, ושיהיה ברור הממשקים שלי באופן אישי ושל נשיאות המגזר העסקי עם ראש רשות המיסים ואנשיו היו על הצד הטוב ביותר. יחד עם זאת, אני מבקש מראש הרשות לעצור את  כל את נושא העיקולים, צריך לחזור לשולחן המו"מ ולמצוא דרכים לפתרון. אני חושב שיש כאן אי הבנות וצריך לטפל בהן, לקחת פרק זמן של חודש-חודשיים ולהגיע להבנות תוך עבודה משותפת עם רשות המיסים״

רועי כהן, ארגון העצמאים להב: "בזמן אמת אמרתי שאם לא נקים ועדת חריגים ונשיב השבה דיפרנציאלית, נגיע למצב חירום. אמרתי את זה ודרשתי, תכניסו את זה לתקנות. ברשות הצליחו להניח את דעת החברים כאן, ואמרו שיקבעו בתקנות אפשרות השגה וערעור, אבל לא ציינו מה התנאים לכך. יש פה בעלי גנים שסגרו את העסק, ועכשיו הם מתבקשים להחזיר את המענקים ועיקלו להם את החשבון, כשהייתה להם ירידה של 39%! כמו שרשות המיסים יודעת לקחת כסף מעצמאים, שתדע גם להחזיר כסף. למה כשזה קשור לעצמאים אומרים ש-37% זה לא מספיק?! האנשים האלה לא הלכו לשחק בקזינו עם הכסף הזה, אלא הלכו לשלם שכר ולהאכיל את הילדים שלהם".

עצירה גורפת

שר האוצר, בצלאל סמוטריץ' הגיב לדברים ואמר כי "הוועדה חשובה לי והכנסת חשובה לי, בכל פעם שתזמינו אגיע לכאן. לגבי נושא הדיון, האירוע הזה באמת לא אמור להיות פוליטי, הייתי באופוזיציה בשתי הקדנציות האחרונות, גם שהחוק חוקק וגם שהיו תיקונים. השתדלנו כאופוזיציה לנהוג באחריות ולשים את זה מחוץ לוויכוח הפוליטי. מדינת ישראל בתקופת הקורונה גייסה כמעט 140 מיליארד ₪ והזרימה את זה למשק, כדי לאפשר גם לעסקים וגם לסחירים להישאר עם הראש מעל המים, והדבר הזה הוכיח את עצמו עם אחוזי הצמיחה, המשק במשבר כזה זקוק לחמצן". 

"צריך להכיר המון טובה לרשות המיסים, בזמן אפס הרימו מערכות מחשוב יוצאת מהכלל, ביצעו יותר מ-5 מיליון פעולות של העברת מענקים. שהחקיקה הזו הגיעה לכנסת, רשות המיסים ביקשה שהמענקים לא יועברו מידית, אלא עפ"י דוחות של בעל העסק, קרי שנמתין לדוחות מע"מ. רשות המיסים אמרה שמה שקרה יקרה, הם ביקשו להעביר את התשלום רק לאחר בחינה של הדוחות, אבל אנחנו חברי הכנסת דרשנו מרשות המיסים להעביר את המענקים מידית להתבסס אך ורק על ההצהרות. צדקנו, ב-99 אחוז זה סייע למבקשי המענקים, כפינו על רשות המיסים, ואמרנו להם להתבסס על הבקשה של בעל העסק, כאשר אנחנו התחייבנו ובעלי עסקים התחייבו, שמי שיקבל את המענק ויתברר שלא היה זכאי, יצטרך להחזיר אותו. היינו יחד בחקיקה הזו, ידענו שבשוליים זה המחיר שיהיה לתהליך הזה, ושעמדו בפנינו שתי החלופות, אמרנו שצריך פה עזרה ראשונה, עזרה למשק, וכן מי שיקבל ולא היה צריך לקבל, יחזיר. נקודה שנייה מי שקיבל כספים שלא אמור היה לקבל, אני בטוח שזה היה בשוגג, טעות, העריך שיצטרך ולא היה צריך, טעות בחישוב וכדומה".

"אחרי שאלה הקריטריונים שנקבעו, אם אנחנו משנים את הקריטריונים אחורה למי שהגיש, אנחנו חייבים לשנות גם למי שלא הגישו. אנחנו חיים בעולמות של שוויון, אני לא יכול לומר מי שהגיש ויש לו רק 38 אחוז נמחל לו, אבל מי שלא הגיש לא יקבל. אני צריך לפתוח לכולם, וזה אירוע של מיליארדים. אי אפשר לומר שרק לקבוצה אחת אנחנו משנים רטרואקטיבית".

"אנחנו מגבשים תקציב, וזה יהיה תקציב מאוד אחראי במסגרות הפיסקליות שלו, בשנה של האטה ואינפלציה, אבל הוא יכלול הרבה בשורות לציבור, וגם בשורות לעסקים הקטנים, חלק מהדברים שעלו כאן נמצאים על שולחני ויש עוד דברים. נביא רפורמות שיפשטו בירוקרטיה ורגולציה. אני קורא לעסקים – תנצלו את הסביבה התומכת. זה נכון שלהיות עסק קטן או בינוני בישראל זה קשה מאוד, המטרה שלנו שתעשו עסקים בצורה הרבה יותר קלה ופשוטה, וזולה. נביא בחוק ההסדרים שורה של תהליכים בנושא הזה".

"בנושא הדיון – לא באתי עם תשובות סופיות, כי באתי להקשיב, וכתבתי, עשינו עבודה לפני וגם למדתי כאן, אני לוקח את הכול בתשומת הלב הגדולה ביותר, אחזור עם זה למשרד, ויכול להיות שיהיו עדכונים נוספים מעבר למה שמוצג פה כעת. אני לא מוסמך להורות לרשות המיסים, היא ראויה להרבה הוקרה על מה שהיא עשתה, ברוב המוחלט של המקרים זה עבד טוב וסייע. גם מה שעולה כאן זה לא המוני, זה מאות מקרים, לא עשרות אלפים. נכון שכל אחד זה משפחה ובית, אבל מתוך 5 מיליון פעולות שנעשו, יש לנו בעיות עם כמה מאות".

"השאלה כעת היא כמה באים לקראת, באו לקראת ודחו מספר פעמים את המועדים, בדקתי כל פנייה שהגיעה אלי, הרשות גם שלחה הודעות וגם סמסים, הרשות פתרה חלק מהבעיות שהגיעו, הגישו לי דוח מסודר לגבי כל אחת מהפניות, ולומר את האמת כולנו דחיינים וישראלים, ולא תמיד אנחנו מטפלים במה שיש לנו על השולחן, בכל המקרים של העיקולים זה אנשים שלא הגישו השגות, לצד כך יכול להיות שהיו תקלות ולהם ניתן מענה. נקודת המוצא היא שאנשים קיבלו הודעות וניתנה להם אפשרות להגיש השגה, ונקודת המוצא שמי שהגיש השגה לא אמור לקבל עיקול, ואם יש תקלות נפתור אותן, אנחנו עונים לכל".

"ביקשתי להשהות את סוגיית העיקולים, כן ביקשתי שתהייה פריסה יותר גדולה ממה שרשות המיסים נתנה עד היום. נאפשר פריסה כמה שיותר רחבה, כל אחד לפי עניינו, בעניין הזה תהייה ועדת חריגים. הכלל בפריסה היא 24 חודש, אבל יש מקרים חריגים ויש אנשים חולים. ביקשתי שאנשים יקבלו עוד הזדמנות להגיש השגות. אנשים שפנו לרשות, הגיעו איתם להסדרים לגבי היכולת שלהם. הבקשה שלי שאם יש מקרים קונקרטיים שנופלים בין הכיסאות, תפנו. כל פניה נבדקת, צרכן הקצה הוא זה שאמור לקבל את השירות שלנו כמדינה".