כתב האישום שהוגש נגד שלשה עולים מצרפת חושף מקרה חריג של הונאה • השבויים הצרפתים, ההתחזות לשר החוץ ולמנהל לשכתו, הבקשה לכופר, מספר החשבון בהונג קונג ומסמך ההתחייבות הממשלתי המזויף • נשיא העמותה הצרפתית שחשדו התעורר ברגע שלפני האחרון הציל את הארגון שבראשותו מ'נפילה' של שני מיליון אירו • וגם: כך נתפסו הנוכלים בדירה בנתניה
דוד שלומוביץ 24.03.2019
עשו בשמו שימוש. שר החוץ הצרפתי ז'אן איב לה דריאן | צילום: יח"צ התחכום והערמה של עברייני הפשיעה הכלכלית מפתיעה מפעם לפעם את חוקרי המשטרה הוותיקים, כולל אלה שבטוחים שכבר ראו הכל בחייהם.
כך לפני כחודש (ב- 26.2.19) נעצרו בישראל שלושה עולים מצרפת שניסו להוציא כספים במרמה מאחת האגודות הגדולות בצרפת.
על פי כתב האישום שהוגש לאחרונה, הנאשמים יצרו קשר עם לשכתו של מר דניס דה בונאבנטור הנרי, שהינו נשיא עמותה שפועלת בצרפת בשם: "איחוד פצועי פנים וראש", תוך שהם מסתייעים בצרפתית המשובחת שבפיהם ומתחזים ל…לא פחות ולא יותר מאשר לשר החוץ הצרפתי, ז'אן איב לה דריאן ולמנהל לשכתו מר עמנואל בון.
במהלך השיחות התחזה אחד הנאשמים למנהל לשכת השר ואילו האחר התחזה לשר החוץ הצרפתי. השניים הציגו בפני נשיא העמותה מצג שווא, לפיו אזרחים צרפתיים חטופים בסוריה מזה 53 ימים, וכדי לשחררם על ממשלת צרפת לשלם כופר בסך 50 מיליון אירו.
כדי שהמרמה לא תתגלה, הם הסבירו בטוב טעם כי במקרים קודמים ממשלת צרפת נהגה במצבים כאלו להעביר את התשלום דרך צד ג', וזאת כדי למנוע פרסום של אופן התנהלותה.
במהלך הניסיון המתוחכם להוציא את הכספים ובמטרה לשכנע את המתלונן לשתף עימם פעולה הם הסבירו בשיחות טלפון שונות, כי הצליחו עד כה לאסוף כ- 36 מיליון אירו מאנשים שונים, תוך שהם דורשים לדעת כמה כסף תוכל העמותה להעביר.
בשיחה נוספת הם בישרו לנשיא העמותה, דניס דה בונאבנטור הנרי, כי הצליחו לגייס סכום כסף נוסף בסך כולל של כ-10 מיליון אירו, וכי כל שנותר לו להעביר הוא רק עוד סכום 'קטן' נוסף בסך של 2-4 מיליון אירו שישלים את המשימה וישחרר את החטופים. בעזרת מניפולציות והסברים שכנעו הללו את נשיא העמותה לבצע את ההעברה הכספית בהקדם האפשרי.
כאדם שקול, המחזיק בעמותה בסדר גודל ענק, ביקש הנרי שהות לשם בדיקת יכולתו הכלכלית וכן ביקש הוכחה לאמיתות הדברים. בתגובה, הם העזו להבטיח לו, כי שר החוץ ז'אן איב לה דריאן ייפגש עמו, ובנוסף הבטיחו לו שיעבירו אליו מסמך סודי המאמת את הדברים. הם אף התחייבו בפניו, בכזב כמובן, כי לאחר ביצוע ההעברה, ממשלת צרפת תשיב לו את כספו.
כעבור זמן קצר, הודיע אחד הנאשמים כי המסמך עתיד להתקבל במשרדי העמותה בשעות הקרובות, וכי על הנרי, העומד בראשה, להעביר את הכספים לאלתר באמצעות פרטי חשבון שימסרו למשרד רואי החשבון של העמותה. נשיא העמותה התחייב להעביר אליהם לאלתר סכום של כ-2 מיליון אירו, והם הורו לו להעביר סכום של 1,984,712 אירו.
במקביל, הם פנו טלפונית וכן באמצעות דואר אלקטרוני, אל משרד רואי החשבון של העמותה והעבירו את פרטי חשבון הבנק בהונג קונג – שאליו צריכה להתבצע ההעברה הכספית. בהמשך, הם אף שלחו באמצעות דואר אלקטרוני, מסמך מזויף המתחזה להיות הכרה בחוב כשזו חתומה על ידי שר החוץ הצרפתי, לכאורה.
מתוך הכרות מוקדמת בין נשיא העמותה לשר החוץ, עלה בו חשד לאי נכונות הדברים והוא הורה למשרד רואי החשבון שלא להעביר את הכספים. מיד לאחר מכן הוא הגיש תלונה למשטרה ובמספר מהלכים מתוחכמים והאזנות סתר הצליחו החוקרים במשטרת ישראל לעלות על עקבותיהם ולהעמידם לדין.
בזמן מעצרם נתפסו בדירתם שבנתניה חוברות ומידע רב על ארגונים ממשלתיים וציבוריים בצרפת, וכן טלפונים סלולריים 'מבצעיים' שנועדו לשיחות הללו לצד כרטיסי 'סים'. מכשירי סלולר נוספים נתפסו מושלכים ברחוב.
בחקירתם, שלשת העולים מצרפת שמרו בעיקר על זכות השתיקה, וכשבחרו לענות מסרו גרסאות סותרות בינם לבין עצמם או בין אחד לשני, ולא סיפקו הסברים נאותים למיוחס להם.
