שתי מפלגות חרדיות בין חמש הגרעוניות ביותר בכנסת

מבקר המדינה מתניהו אנגלמן פירסם את דוחות ביקורת המדינה בנוגע לפריימריז שהתקיימו ב- 2019 ופעילות הסיעות בכנסת העשרים ובבחירות לרשויות המקומיות • חמש המפלגות עם הגירעון הגדול ביותר הן: הליכוד – 15.7 מיליון ₪; דגל התורה – 3.8 מיליון ₪; הבית היהודי – 870,000 ₪; אגודת ישראל – 780,000 ₪; רע”מ – 688,000 ₪ • עם זאת, דוחות הסיעות החרדיות – זכו לציון ‘חיובי’

מבקר המדינה מתניהו אנגלמן | צילום: יהונתן סינדל, פלאש 90

מבקר המדינה מתניהו אנגלמן פרסם היום את דוחות הביקורת בנוגע לפריימריז שהתקיימו ב- 2019. בנוסף, פרסם המבקר את דוחות הביקורת העוסקים בחשבונות השוטפים של הסיעות בכנסת העשרים וביקורת חשבונות סיעות האם שהשתתפו בבחירות לרשויות המקומיות באוקטובר 2018. כמו כן, פרסם המבקר את ביקורת המדינה על חשבונות המתמודדים בבחירות המקדימות במפלגות השונות לתפקיד חבר כנסת בכנסת ה- 21 וחשבונות המתמודדים בבחירות המקדימות לתפקיד יו”ר המפלגה.

מבקר המדינה בדק את החשבונות של 296 מועמדים שהתמודדו בבחירות המקדימות ב- 5 מפלגות לכנסת ה- 21 – הבית היהודי, הליכוד, העבודה, זהות ומרצ, ולכנסת ה- 22 – מרצ.

250/200 סייד בר + קובייה בכתבה

לראשונה בשנה זו יישמו את השינוי בחוק המאפשר למתמודדים זכאים (בהם חברי כנסת מכהנים) לקבל מהמדינה מימון להוצאות הפריימריז.

בביקורת נמצא כי מתוך 266 מועמדים שהתמודדו בבחירות לתפקיד ח”כ לכנסת ה- 21. ל- 195 מועמדים לא נמצאו ליקויים, ול- 71 נמצאו ליקויים בחשבונותיהם.

לפי דיווחי המועמדים ההכנסות מתרומות, אשר התקבלו על ידם, למימון פעילותם בבחירות המקדימות לכנסת ה- 21 וה-22 הסתכמו ב – 6.7 מיליון ש”ח. כלל התרומות שדווחו ע”י המועמדים נמצאים באתר מבקר המדינה לעיון הציבור.

על פי נתוני חשבות הכנסת, נכון למועד השלמת הביקורת, ניתנו מענקים מאוצר המדינה בסך של 14.6 מיליון ₪. מתוכם – למתמודדים בבחירות המקדימות בליכוד (10.6 מיליון ₪), בעבודה (3 מיליון ₪), במרצ (890 אלף ₪).

נמצא כי 28 מועמדים חרגו מתקרת ההוצאה המוכרת ב- 1.06 מיליון ₪.

הדוח כולל ביקורת על חשבונות המתמודדים בבחירות המקדימות לתפקיד יו”ר המפלגה במפלגות “הליכוד” (נבחר בנימין נתניהו), “העבודה” (נבחר עמיר פרץ),  ו”מרצ” (נבחר ניצן הורוביץ). הבחירות הללו התקיימו ביוני 2019- דצמבר 2019 והתמודדו בהן 8 מועמדים (2 ליכוד, 2 ממרצ ו- 4 ממפלגת העבודה).

נמצא כי כלל המועמדים בבחירות ליו”ר – לא חרגו מתקרת התרומות המותרת. מועמדת אחת בלבד סיימה את פעילותה בגרעון, אך בסכום שאינו מהותי.

הכנסות המועמדים בבחירות ליו”ר היו בסך של כ- 6 מיליון ₪ והוצאותיהם – 5.66 מיליון ₪.

“נכס” פוליטי או ציבורי?

 במסגרת דוחות המועמדים לתפקיד יו”ר המפלגה נבחן עניין השימוש במעון ראש הממשלה לטובת כנס פוליטי במהלך הפריימריז.

כאמור, הדוח שניתן בעניין הוצאותיו הכספיות של ראש הממשלה  בפריימריז נמצא חיובי. עם זאת, בעקבות ממצא שעלה בביקורת לפיו נעשה שימוש במעון ראש הממשלה לטובת כנס פוליטי, המבקר התייחס לנושא והבהיר כי להבא יש להימנע משימוש במעון ראש הממשלה לכנס פוליטי רב משתתפים.

על פי האמור בדוח, החוק אוסר שימוש, בקשר עם תעמולת בחירות מקדימות, בנכסים של גוף מבוקר. עם זאת, החוק מאפשר “שימוש בנכסים שהועמדו על ידי המדינה לרשותו של שר, סגן שר או חבר הכנסת…”. נראה, כי בהתאם לעקרון השוויון,  הסעיף חל גם על נכסים שהועמדו לרשות ראש הממשלה, ובכלל זה מעון ראש הממשלה.

כמו כן, נוהל “השתתפות בהוצאות ראש ממשלה מכהן” מתיר השימוש במעון לצרכים מפלגתיים, בכפוף לנשיאה בעלויות.

עם זאת, המבקר מדגיש בדוח כי שימוש במעון ראש הממשלה לצרכים מפלגתיים יכול שיתאפשר באופן מידתי וסביר כאשר ברור לכל שיש להבדיל בין קיום מפגשים בהשתתפות מספר בודד של משתתפים לבין מאות. נוכח האמור, כך צוין בדוח, יש להימנע משימוש במעון ראש הממשלה לעריכת כנסי בחירות רבי משתתפים.

עוד ציין המבקר כי נרשמה בפניו הבהרת בא כח ראש הממשלה, כי הדבר נעשה לאחר קבלת ייעוץ משפטי וכי השתתף מתקציב הבחירות שלו בעלות הכנס וימנע מכך להבא.

המלצה הועברה ליועצת המשפטית של משרד ראש הממשלה להבהיר את נהלי השימוש במעון.

המבקר מעלה בדוח גם סוגיות עקרוניות כלליות שעלו תוך כדי הביקורת –

מעורבות של עוזרי שרים ויועצים פרלמנטרים בבחירות המקדימות מבלי שמעורבותם באה לידי ביטוי בהוצאות המתמודד – המבקר מציין כי מצב זה פוגע בשוויון בין המועמדים ומהווה יתרון ממנו נהנים השרים וחברי הכנסת לעומת מתמודדים אחרים. המבקר קורא למחוקק לתת דעתו להסדרת הנושא ולמצוא אפשרויות לצמצם את הפגיעה בשוויון.

המבקר מדגיש את החשיבות לערוך הסכמים ולתעד את הוצאות המועמדים בנושא פרסומים במרחב האינטרנטי וברשתות החברתיות.

המבקר השית על חלק מהמועמדים אשר נמצאו ליקויים בביקורת על חשבונותיהם סכומים שעליהם להעביר לאוצר המדינה, בהתאם להיקף החריגות שהתגלו (הפירוט הנוגע לכלל המועמדים יוצג באתר מבקר המדינה עם פרסום הדוח ביום שני).

המבקר ציין בדוח כי הוא קורא לכלל המועמדים לפעול על פי הכללים, בשל העובדה כי המועמדים מייעדים את עצמם להיות נבחרי ציבור ושותפים להליכי חקיקה בכנסת. המבקר ציין כי חשוב שיקפידו על חובותיהם החוקיות, ובפרט כאשר חלקם מקבלים מענקים מכספי הציבור למימון מערכת הבחירות שלהם.

ביקורת המדינה על חשבונות הסיעות שהשתתפו בבחירות לרשויות המקומיות באוקטובר 2018

מבקר המדינה קיים ביקורת בנוגע ל- 15 סיעות שקיבלו מימון בגין השתתפות בבחירות המקומיות באוקטובר 2018.

הסיעות שנבדקו: דגל התורה, בל”ד, האיחוד הלאומי, הבית היהודי, הליכוד, אגודת ישראל, תע”ל, חד”ש, יש עתיד, ישראל ביתנו, כולנו, מפלגת העבודה, מרצ, רע”מ וש”ס.

בביקורת עלה כי מתוך 15 הסיעות שנבדקו, בארבע סיעות נמצאו ליקויים, שבעקבותיהם ניתנו קנסות:

  • עלה כי אגודת ישראל הוציאו הוצאה אסורה בשל אי החזר הלוואה שנתנה לסיעה ברשימה משותפת במועד הקבוע בחוק והסיעה נקנסה ב- 40,000 ₪.
  • לליכוד נמצא ליקוי בגין העדר אסמכתאות המבססות את ההלימה של התמורה ששילמה הסיעה עבור סקרים והסיעה נקנסה ב- 100,000 ₪.
  • במפלגת העבודה נמצא ליקוי בגין הכנסות שאינן עומדות בגבולות החוק שהתקבלו ממועמדים בסיעות בת שחרגו מהתקציב, וכן לא נכללו מלוא ההכנסות וההוצאות של אחת מסיעות הבת והסיעה נקנסה ב- 100,000 ₪.
  • רע”מ חרגה מתקרת ההוצאות והסיעה נקנסה ב- 26,000 ₪.

המפלגות דיווחו על 2.4 מיליון ₪ הכנסות מתרומות.

סך ההוצאות עמד על 178 מיליון ₪.

המבקר מציין כי בעקבות השינויים בתעריף מימון המפלגות, סך ההוצאות על הבחירות ב- 2018 עלו ב- 50 מיליון ₪ לעומת 2013, והמימון הממלכתי עלה מ- 92 מיליון ₪ ל- 165 מיליון ₪. למרות עליה זו, המפלגות סיימו בגירעון של 12.5 מיליון ₪.

חמש המפלגות עם הגירעון הגדול ביותר הן:

הליכוד – 15.7 מיליון ₪.

דגל התורה – 3.8 מיליון ₪.

הבית היהודי – 870,000 ₪.

אגודת ישראל – 780,000 ₪.

רע”מ – 688,000 ₪.

צויין בדוח כי עצם העובדה שמפלגות (סיעות האם) מוציאות הוצאות מרובות מעבר להכנסותיהן, בהסתמך על המימון השוטף שלהן, מגדיל את היתרון של סיעות האם וסיעות הבת שלהן מול הסיעות המקומיות המתמודדות מולן בבחירות לרשויות המקומיות ופוגע בשוויון בין הסיעות המתמודדות בבחירות אלו. המבקר קורא למחוקק לבחון סוגיה זו.

סוגיה נוספת שעלתה בדוח הינה ייצוג הנשים ברשויות המקומיות והמבקר ממליץ לשר הפנים לבחון מנגנון שיקצה את תוספת המימון בשל ייצוג נשים מוקדם יותר על מנת להגביר האפקטיביות של המענק.

עוד ממליץ המבקר לבחון את פעילות המפלגות כאשר יש בחירות חוזרות לראש הרשות וסיעות מסייעות לבחירתו למרות שראש הרשות אינו מתמודד מטעמן.

המבקר קורא לכל המפלגות לנהל את החשבונות בצורה שלמה ונכונה ולהקפיד לעמוד בכלל הוראת החוק, ובפרט בעניין פרסומי  תעמולת בחירות.

Inner article

קנסות וסקנציות

ביקורת המדינה על החשבונות השוטפים של הסיעות בכנסת העשרים לתקופה של ה- 1.1.18 עד 31.12.18

הביקורת שנערכה בחנה את פעילותן הכספית של המפלגות, לשנת 2018. נמצא כי לגבי 14 מהמפלגות הדוחות היו חיוביים.

לשתי מפלגות – הליכוד ובל”ד לא ניתנו דוחות חיוביים שכן נמצאו ליקויים שבעקבותיהם ניתנו קנסות:

הליכוד – קנס של 100,000 ₪

הקנס ניתן לליכוד, מאחר שהמבקר קבע שגם בתקופה הנוכחית, סיעת הליכוד לא עמדה במגבלות הקבועות בחוק בעניין קבלת תרומות, בשל קבלת התרומה הגלומה בקיומו של אירוע ה”ליכודיאדה”. נקבע כי נוכח הקשר הישיר והמובהק בין סיעת הליכוד לבין האירוע, אשר בא לידי ביטוי במאפיינים שונים ובהם שימוש בשם הסיעה ובסמליה, השתתפות אקטיבית של נבחרי ציבור של הסיעה, העברת מסרים של תמיכה בסיעה לאורך האירוע, והקישור שנעשה במישור הציבורי לרבות הסיקור התקשורתי בין הסיעה לבין האירוע. בהתחשב באלו, היה על הסיעה לתת ביטוי בחשבונותיה ושנדרש לבחון אותה בהתאם למגבלות הקבועות בחוק ביחס לתרומות. הסיעה השיבה כי דוח מבקר המדינה הקודם, בו נכללו לראשונה הקביעות אודות הליכודיאדה, פורסם לאחר שהתקיים אירוע הליכודיאדה בינואר 2018 במהלך התקופה השוטפת הנוכחית, כך שלא היה בידי הסיעה לפעול לגביו וכי לאחר פרסום הדוח החלה הסיעה לנקוט בפעולות שונות לניתוק הזיקה עם האירוע.

המבקר ציין מעבר לקנס שנתן לסיעה, כי יש בכוונתו לעקוב בביקורת הבאה אחר מימוש ניתוק הקשר עם האירוע.

בל”ד – קנס של 25,000 ₪

המבקר קבע כי בחשבונות סיעת בל”ד נכללו הוצאות חריגות שאינן עומדות בהגדרת הוצאות על פי החוק, עבור קייטנה שארגנה לילדים ואשר גלומה בהן הטבה כספית ישירה של ממש למשתתפים. נושא זה עלה גם בתקופות שוטפות קודמות, כאשר סיעת בל”ד כללה בחשבונותיה הוצאות עבור קייטנה לילדים. נקבע כי גם אם יש בקייטנה משום שמירה על קשר עם הציבור, דבר הנתון בספק נוכח גילאי המשתתפים בה, הרי שמבחן מכלול הנסיבות, מוביל למסקנה כי בסבסוד המשמעותי של הקייטנה גלומה הטבה כספית ישירה בשווי ניכר למשפחות המשתתפים- הטבה שמהווה אלמנט דומיננטי לעומת כל אלמנט של קידום תעמולתי של הסיעה ושמירה על הקשר עם הבוחר. בל”ד טענה במענה לביקורת כי מדובר ב”פעילות חינוך תנועתי” אשר עומד בקנה אחד עם חוק המפלגות לדבריהם. עם זאת, במכלול הנסיבות וביניהן – היקף הסבסוד, היעדר ראיות של ממש לביסוס הטענה בנוגע לפעילות החינוך, והחריגות של עצם קיומה של קייטנה על ידי הסיעה, לא היה בידי מבקר המדינה לקבל את הטענה ביחס להוצאות שדווחו במהלך התקופה שנבדקה.

עוד עולה מדוח הביקורת כי בשנה זו, סך ההכנסות של המפלגות עמדו על 155 מיליון ₪, מתוכם 134 מיליון ₪ מימון ממלכתי ודמי חבר 12.8 מיליון ₪. ההוצאות הסתכמו ב- 125.6 מיליון ₪.

נמצא כי כלל הסיעות עמדו בגבולות ההוצאות השוטפות שקבעו להם בחוק.

הנתונים הכספיים של כלל המפלגות, מלמדים שיש להם נכסים בשווי 152 מיליון ₪ ולמול זה התחייבות של 124.3 מיליון ₪.

ל- 5 סיעות היה גירעון מצטבר לשנת 2018 בסך כולל של 24 מיליון ₪:

הבית היהודי – 20 מיליון ₪.

דגל התורה – 1.3 מיליון ₪.

רע”מ – 1.3 מיליון ₪.

אגודת ישראל – 1 מיליון ₪.

בל”ד – 420,000 ₪.

המפלגות עם ההתחייבויות הגדולות ביותר לסוף 2018 היו:

הליכוד – 29 מיליון ₪.

הבית היהודי – 20 מיליון ₪.

ש”ס – 18 מיליון ₪.

כולנו – 16.4 מיליון ₪.

יש עתיד – 13.6 מיליון ₪.

נכון לסוף 2018, לשתי סיעות היו יתרות הלוואות שעליהן להשיב לאוצר המדינה – יש עתיד – 1.7 מיליון ₪ וש”ס – 1.9 מיליון ₪. לסיעה נוספת (הבית היהודי) קיימת יתרת הלוואות של כ-4.3 מיליון ש”ח, מהן כ-1.7 מיליון ש”ח לאוצר המדינה וכ-2.6 מיליון ש”ח הלוואות בנקאיות ישנות שטרם הוחזרו.

המבקר העיר למפלגות בעניין של הקפדה על נהלי הרכש והעסקת עובדים, שמירת אסמכתאות בהתקשרויות עם ספקים והמליץ להימנע מחלוקת מוצרים (כמו מתנות סמליות) לבאי כנסים שעורכות המפלגות. כן, המליץ המבקר לכלל המפלגות לפעול ביעילות ובחסכון ולהשלים פירעון התחייבויותיהם.

מבקר המדינה מתניהו אנגלמן: “יש חשיבות רבה לפרסום דוחות  הביקורת על פעילות הסיעות והמתמודדים לציבור ולממצאים העולים מהם. אני קורא לכלל המתמודדים והמפלגות בעת הזו לפעול בהתאם לחוקי הבחירות ולנהוג בכספי ציבור בשקיפות, ביעילות ובחיסכון, תוך שמירה על מנהל תקין”.

מומלץ עבורך

כתיבת תגובה