תביעה לביטול פשרה עם חברת התעופה הירדנית

ביוזמת היועץ המשפטי לממשלה, הוגש ערעור לבית משפט העליון, נגד אישור פשרה בתובענה ייצוגית, נגד חברת תעופה ירדנית שביטלה טיסות בצוק איתן, ללא מתן פיצוי • היועמ"ש: "מנגנון 'כל הקודם זוכה' אינו הוגן ואינו שוויוני" • בהסכם הפשרה החברה לא נדרשה אפילו לאתר את הנפגעים

המטוסים שלא שבתו | צילום: עופר צידון, פלאש 90

הטיל שנפל ביהוד לאחר 15 ימי לחימה של מבצע 'צוק איתן' בשנת 2014, עצר באחת את טיסות חברות התעופה הזרות לארץ. כ-30 חברות תעופה מכל העולם עצרו את טיסותיהן לישראל וקראו לציבור הנוסעים, להזדכות על הכרטיס שרכשו או להזמין מקום בטיסות מאוחרות יותר, על בסיס מקום פנוי. זאת בהתאם לחוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה).

חברת התעופה הירדנית Alia – Royal Jordinian Airlines – רויאל ג'ורדניאן אירליינס, בחרה שלא לתת פיצוי לנוסעיה, למרות ביטולי הטיסות. בחודש ספטמבר 2016, אישר בית המשפט המחוזי בתל-אביב, להגיש תביעה ייצוגית נגד החברה. בהמשך נכנסו הצדדים להליכי גישור, במסגרתם גובש הסדר פשרה ובו סוכם כי הפיצוי הכולל לחברי הקבוצה, יעמוד על סך של 1.53 מיליון שקל.

עוד סוכם בפשרה, כי הפיצוי לחברי הקבוצה יהיה מבוסס על שיטת 'כל הקודם זוכה'. כלומר, נפגעים שיפנו אחרי שהסכום כבר חולק לנפגעים 'הזריזים', לא יפוצו. בנוסף, הוסכם כי החברה הירדנית לא תידרש להתאמץ לאתר את חברי הקבוצה, אלא תסתפק בפרסום בשני עיתונים יומיים בלבד, בנוסף לפרסום באתר האינטרנט של משרד עורכי הדין של התובעים הייצוגיים.

למרבה האבסורד, בכתבה ב'דה מרקר' מתאריך 22.07.2014 לאחר נפילת הטיל, מצוטטת תגובה דווקא מחברת התעופה הירדנית רויאל ג'ורדניאן: "מאז הסכם השלום עם ישראל לא חדלה חברת התעופה הירדנית לטוס לישראל וממנה, גם בעתות מלחמה. כמו כן, טיסות החברה אינן עוברות מעל מדינות עוינות". כאמור, בסופו של דבר, החברה כן הפסיקה את פעילותה לישראל וכעת נתבעת בשל כך.

הסדר הפשרה הצית את חמתו של היועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט, שהגיש ערעור לביהמ"ש העליון, על פסק הדין שאישר את הסדר הפשרה בתובענה הייצוגית. בשנים האחרונות מתערב היועמ"ש יותר ויותר בפסקי דין והסדרי פשרה, לטובת האינטרס הציבורי והפרט במדינת ישראל. נדגיש כי הסדר הפשרה אושר בבית המשפט המחוזי בתל אביב, למרות התנגדות היועץ המשפטי לממשלה, שסבר כי מדובר בחלוקת פיצוי על בסיס שרירותי וכי ההסדר אינו ראוי, אינו הוגן ואינו סביר.

היועץ המשפטי לממשלה הגיש, כאמור, את התנגדותו להסדר הפשרה, בעיקר ביחס למנגנון הפיצוי בשיטת 'כל הקודם זוכה', היוצר מנגנון תחרותי בין חברי הקבוצה הנפגעים ופוגע בזכויות חברי הקבוצה.

בהתאם לעמדתו העקרונית, שאישור הסדר הפשרה, אינו מתיישב עם האינטרסים של חברי הקבוצה ומהווה שימוש לא ראוי בכלי התובענה הייצוגית, הגיש כעת הגיש היועץ המשפטי לממשלה ערעור לביהמ"ש העליון, באמצעות מנהל המחלקה האזרחית בפרקליטות המדינה, עו"ד ישראל בלום, ועו"ד יואב שחם ממחלקתו.

בערעור צוין כי אישור הסדר הפשרה, ימנע מחברי הקבוצה להגיש תביעה אישית נגד חברת התעופה לצורך קבלת הפיצוי שמגיע להם. משכך מדובר בתוצאה קשה שעומדת בסתירה מובהקת לעקרונות היסוד של חוק תובענות ייצוגיות, בדבר מתן סעד הולם לנפגעים מהפרת הדין.

היועמ"ש סבור כי הכרעה בזכויותיהם של חברי קבוצה, צריכה להיעשות על בסיס ענייני ומשפטי, ואין כל הצדקה לכך שחבר קבוצה יאבד את זכותו שבדין לקבל החזר כספי, למרות שהוא עומד בתנאי הזכאות ופנה בתוך המועד שנקבע בהסדר, רק בגלל שחברי קבוצה אחרים פנו לפניו. מתווה 'כל הקודם זוכה', נותן יתרון שרירותי לחברי קבוצה, שבמקרה נודע להם על ההסדר במועד מוקדם יותר, ועשוי לפגוע בחברי קבוצה אשר עשויים להתעכב בהגשת דרישתם, כגון אוכלוסייה מבוגרת וחברי קבוצה שהיו חולים או שהו בחופשה.

כמו כן, היועמ"ש עומד על הבעייתיות הקיימת בכך, שהסדר הפשרה אינו כולל ניסיון כלשהו לאתר את חברי הקבוצה באופן פרטני. לשיטתו, מדובר בסוגיה מהותית ועקרונית, אשר משפיעה בפועל על השאלה האם הפיצוי בתובענה הייצוגית, יגיע לידי חברי הקבוצה. בערעור צוין, שלא בוססה הטענה שאיתור חברי הקבוצה בנסיבות העניין אינו מעשי. על כן, יש לנקוט במאמצי איתור פרטניים ממשיים. כמו כן נטען, שלכל הפחות נדרש פרסום באתר האינטרנט של חברת התעופה, שיש להניח שיהיה יותר אפקטיבי מפרסום באתר האינטרנט של עורכי הדין של התובע הייצוגי.

הערעור עוסק גם בהיבטים כלליים של תפקידו הייחודי של היועמ"ש, כמי שאמון על הגשת התנגדויות להסדרי פשרה בתובענות ייצוגיות, במקום בו הוא סבור שהאינטרס הציבורי, לא זכה לביטוי ראוי, בשל בעיית הנציג הקיימת בהליכים מסוג זה. זאת, בין היתר, בהתייחס להערות שהשמיע בית המשפט המחוזי בעניין זה. בערעור נאמר, שבסיטואציה של הסדרי פשרה, התובע והנתבע נמצאים באותה חזית וקולם של חברי הקבוצה אינו נשמע ישירות לפני בית המשפט. לכן, פעמים רבות, היועץ המשפטי לממשלה, הוא זה שמגן על שמירת האינטרסים של חברי הקבוצה ועל זכויותיהם.

עמדת היועמ"ש גובשה ע"י המחלקה האזרחית בייעוץ וחקיקה והמחלקה האזרחית בפרקליטות המדינה.

כתיבת תגובה