תביעת הענק נגד אופטיקה הלפרין: ביהמ"ש העליון בפסק תקדימי

סניף אופטיקה הלפרין בצומת שילת. צילום מסך

בית המשפט העליון קיבל את עמדת היועצת המשפטית לממשלה וקבע בפסק דין תקדימי, כי יש לפסוק שכר טרחה מופחת בגין רכיב של תרומת שוברים לעמותות, במסגרת הסדר פשרה בתובענה ייצוגית שהוגשה נגד רשת אופטיקה הלפרין.

לפני כעשור הוגשה בקשה לאישור תובענה ייצוגית, שעניינה הגנה על בריאות הציבור ומניעת הטעיה והפרת חובת הגילוי כלפי צרכני מוצרי האופטומטריה בישראל, בנוגע לביצוע בדיקות ראייה ופעולות אחרות שיוחדו לעיסוק באופטומטריה על ידי עובדי הרשת שאינם אופטומטריסטים מורשים ואינם מחזיקים ברישיון לעסוק באופטומטריה כמתחייב ע"פ דין. בבקשת האישור נטען, כי עובד החברה, שהציג עצמו כאופטומטריסט מורשה, ביצע בדיקות ראייה לרוכשת משקפיים, וכי המשקפיים שרכשה הרוכשת על-סמך תוצאות הבדיקות הללו – לא סייעו לה לראות, ואף גרמו לה כטענתה לסחרחורות ולכאבי ראש חזקים. בדיעבד, התברר כי עובד הרשת שערך את בדיקות הראייה – אינו אופטומטריסט מורשה.

במסגרת ההליך, שהחל עוד בשנת 2014, הגיש היועץ המשפטי לממשלה דאז ארבע התנגדויות להסדרי פשרה שהוצעו ע"י הצדדים, שעמדו בין היתר על כך שאין לאשר הסדרי פשרה שאינם הולמים את הדין ואינם מביאים לתיקון ההפרה של חוק האופטומטריה, כך שרק מי שהוא בעל רישיון מאת משרד הבריאות לעסוק באופטומטריה רשאי להציג עצמו ככזה ולעסוק בפעולות שיוחדו לעיסוק בתחום, ובכלל זה לבצע בדיקות ראייה.

לאחר שגם הסדר הפשרה החמישי נדחה על ידי בית המשפט המחוזי, הגישו הצדדים בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון. בהמשך, הצדדים גיבשו הסדר פשרה מתוקן, שכלל תשלום כספי של 4.1 מיליון ₪ לקרן ייעודית שהוקמה לפי חוק תובענות ייצוגיות, וכן תרומת שוברים לעמותות בשווי נטען של 2.6 מיליון ₪. הסדר זה הועבר להתייחסות היועצת המשפטית לממשלה, שבחנה אותו לעומק.

בעמדה מפורטת ועקרונית שהוגשה לבית המשפט העליון, עמדה היועצת המשפטית לממשלה עו"ד גלי בהרב מיארה על הקשיים הגלומים בפיצוי באמצעות תרומת שוברים. לעמדת היועצת המשפטית לממשלה, קושי עיקרי הכרוך בפיצוי מסוג זה של תרומת שוברים לעמותות, הוא הקושי להעריך את שווי הפיצוי הממשי שהנתבעת צפויה לשאת בו, ובפרט בשל הפער הקיים במקרים רבים בין שוויו הנחזה של הסעד המוצג בהסדר הפשרה על-פי המחירון לצרכן, לבין עלות מתן הסעד מבחינת הנתבעת.

פער זה, כפי שהדגישה היועצת המשפטית לממשלה, משליך באופן ישיר על מידת ההרתעה הגלומה בהסדר הפשרה, ולפיכך על הגשמת תכלית ההרתעה מפני הפרת הדין של כלי התובענה הייצוגית. לעמדת היועצת המשפטית לממשלה, לקושי זה מצטרפים קשיים נוספים הכרוכים ככלל בפיצוי באמצעות תרומות לעמותות: החשש להאדרת מוניטין החברה באמצעות התרומה, החשש מאי-שוויוניות או משיקולים זרים בכל הנוגע לאופן בחירת העמותות הזוכות, והיעדר יכולת פיקוח אפקטיבית על העברת התרומות ועל אופן מימוש הסדר הפשרה. כל זאת, להבדיל מן הקרן הייעודית שהוקמה לפי חוק תובענות ייצוגיות, שהיא מנגנון שקוף, שוויוני, נטול פניות ומיומן בהקצאת כספים שמקורם בהסדרי פשרה למטרות הקרובות לעניינה של התובענה הייצוגית.

היועצת המשפטית לממשלה סברה כי יש לפסוק גמול למבקשת ושכר טרחה לבאי כוחה בעיקר על בסיס הפיצוי הכספי לקרן, וכי ביחס לרכיב תרומת השוברים – יש לקבוע, אם בכלל, שכר טרחה וגמול בשיעורים נמוכים באופן מובהק, ובוודאי לא בשיעור 23% כפי שהמליצו הצדדים. עוד הוסיפה היועצת המשפטית לממשלה, כי טיבן וחוזקן של העילות הנטענות בתובענה, ובפרט ההפרה הלכאורית של חוק האופטומטריה והשלכותיה על התכלית החשובה של שמירת בריאות הציבור, מהוות שיקול משמעותי המצטרף לכל אלה בבחינת הסדר הפשרה.

בית המשפט העליון, בפסק דין שכתב השופט עופר גרוסקופף, בהסכמת השופטים יחיאל כשר ורות רונן, קיבל את עמדותיה העקרוניות של היועצת המשפטית לממשלה וקבע כי יש לפסוק שכר טרחה מופחת ביחס לרכיב של תרומת שוברים, כאשר המדד המתאים לחישוב שכר הטרחה הוא לפי העלות הכלכלית לנתבעת, ולא השווי הנחזה לצרכן – שכן, הם מלמדים על מידת ההתרעה שלה. בהתאם לכך, הפחית בית המשפט כרבע מיליון ש"ח משכר הטרחה שיועד בגין רכיב תרומת השוברים.

עמדת היועצת המשפטית לממשלה הוגשה על ידי עו"ד ענת אלבק מהמחלקה האזרחית בפרקליטות המדינה, לאחר שגובשה בשיתוף עם ייעוץ וחקיקה (משפט אזרחי), משרד הבריאות והרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן.