תוצאות הסגר השלישי: מאות אלפי יוצאים לחל”ת בינואר

227 אלף מועסקים חתמו אבטלה בינואר – כך על פי נתוני הלמ”ס • שירותי האוכל והאירוח, הבידור והפנאי היו הענפים ששיגרו הכי הרבה מועסקים הביתה • מאיזה מחוז הכי הרבה יצאו לחל”ת? ומדוע יש פערים בין נתוני הגופים השונים? • כל נתוני הלמ”ס

הלשכה המרכזית לססטיסטיקה | צילום: אוליביה פיטוסי, פלאש 90

הסגר שאנו יוצאים ממנו בימים אלה, התחיל בשבוע הראשון של ינואר ושלח לחל”ת מאות אלפי עובדים. על פי סקר כוח אדם של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מדובר על כ-795 אלף מועסקים, מתוכם כ-638 אלף שכירים שלא עבדו באופן זמני. כאשר משווים את הנתונים מול חודש דצמבר, בו לא היה סגר, ניתן לראות כי מדובר בעלייה של כ-40%. בחודש דצמבר הסתובבו בישראל כ-568 אלף מועסקים שלא עבדו באופן זמני, כלומר, סגר ינואר שלח כ-227 אלף מועסקים לחתום אבטלה כביכול ולקבל חל”ת. חשוב לציין כי כל הנעדרים מהעבודה קשורים לנגיף הקורונה, ישנם אחוזים בודדים שנעדרו מעבודתם מסיבות אחרות כמו בכל חודש.

בלמ”ס מפלחים את הנעדרים מהעבודה: האחוז הגבוה ביותר של מועסקים הנעדרים מהעבודה היה בענפים: שירותי אירוח ואוכל – 60.7%, אמנות, בידור ופנאי – 55.3%, שירותים אחרים – 46.4%. ואילו האחוז הגבוה ביותר של מועסקים שעבדו מהבית, מכלל המועסקים, היה בענפים: מידע ותקשורת (68.4%), אמנות, בידור ופנאי (50.7%), פעילויות בנדל”ן (49.3%), חינוך (47.4%), שירותים מקצועיים, מדעיים וטכניים (46.8%), שירותים פיננסיים ושירותי ביטוח (45.2%).

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מבצעת בימים אלה, כמו בימי שגרה, את הסקרים השוטפים החיוניים לקבלת מידע על האוכלוסייה והכלכלה בישראל. נתוני סקר כוח אדם הנערכים בידי הלמ”ס מאפשרים מעקב אחר השפעות משבר נגיף קורונה על מצב התעסוקה ושוק העבודה בישראל. בינואר 2021, כדי להבטיח את שלומם של הנשאלים והסוקרים, נערכו בטלפון כ-19,600 ראיונות לסקר ולא בבתי הנדגמים כפי שהם נערכים בדרך כלל.

יציבות חלקית בשוק העבודה

על פי הנתונים המקוריים של ינואר 2021, חל שיפור באחוז הבלתי מועסקים מכוח העבודה, הנתון ירד מ-4.8% בחודש דצמבר ל-4.4% בחודש ינואר. כלומר, כ-18 אלף אזרחים מצאו עבודה קבועה בחודש ינואר למרות הסגר. לעומת זאת, בחודש ינואר נוספו עוד כ-196.4 אלף אזרחים להגדרת הלמ”ס: ‘מועסקים שנעדרו זמנית מעבודתם בגלל סיבות הקשורות בנגיף קורונה’; נוספו עוד כ-15 אלף אזרחים ‘הלא משתתפים בכוח העבודה שהפסיקו לעבוד בגלל פיטורים או סגירת מקום העבודה ממרץ 2020’

כמו כן נוספו עוד כ-4.7 אלף אזרחים להגדרה המפותלת הבאה: ‘לא משתתפים בכוח העבודה שהפסיקו לעבוד בגלל סיבות אחרות או לא עבדו בעבר, מעוניינים לעבוד עכשיו ולא חיפשו עבודה בחודש אחרון בגלל קורונה’, כ-20.6 אזרחים בסך הכל בהגדרה זו. על פי הלמ”ס החל מחודש מרץ 2020 – תחילת משבר הקורונה – ישנם מעל ל-130 אלף אזרחים שהועזבו או עזבו את מקום עבודתם והחליטו בשלב זה שלא לחזור לעבודה.

פילוח גלאים של הבלתי מועסקים מכוח העבודה – מובטלים בפועל – מעלה תמונה של יציבות בקרב הגילאים העיקריים של שוק העבודה. רק כ-5% מקרב בני 25-35 מוגדרים כמובטלים ולא מצליחים למצוא עבודה לעומת 14% מבני 15-17 ו-7% מקרב בני 18-24.

תכונות כוח העבודה בישראל ינואר 2021 | מקור: למ”ס

שיפור במחוז הצפון

חלקם של השכירים בתחום ההיי-טק מכלל השכירים ירד בינואר 2021 ל-10.6% (10.9% בחודש הקודם). ובמספרים, כ-363 אלף לעומת כ-369 אלף בחודש הקודם.

נתון נוסף עליו מצביעים בלמ”ס הוא מועסקים חלקית שלא מרצון, מדובר בעובדים שעבדו פחות מ-35 שעות בשבוע בדרך כלל והם מחפשים ומעוניינים לעבוד מספר שעות רב יותר. מספרם עלה בחודש ינואר ל-49.3 אלף לאחר שבחודש דצמבר מספרם עמד על 44.8 אלף.

בפילוח לפי מחוז מגורים, ניכר שיפור בנתוני האבטלה במחוז הצפון 3.5% לעומת 4.4% בחודש הקודם. במחוזות חיפה, מרכז והדרום אין שינוי לעומת החודש הקודם ואילו במחוז ירושלים האחוז עלה ל-7.0% לעומת 6.6% בחודש דצמבר.

Inner article

הבריאות בראש

על פי נתוני הלמ”ס בינואר 2021 עלה מספר המועסקים ב-3 אלף בסך הכל לעומת החודש הקודם. נתון זה מורכב מירידות בענפים מסוימים ובעליות בענפים אחרים. פילוח מדויק שערכו בלמ”ס מצביע על תוספות גדולות בענף שירותי בריאות רווחה וסעד (כ-11 אלף מועסקים), בענף תעשייה, כרייה וחציבה (כ-8 אלף מועסקים), ובענפי שירותים מקצועיים, מדעיים וטכניים ובענף משקי בית כמעסיקים (כ-6 אלף מועסקים בכל אחד מהענפים).

לעומת זאת הירידות הגדולות היו בענף חינוך (כ-14 אלף מועסקים), בענף מידע ותקשורת (9 אלף מועסקים), בענף שירותים פיננסיים ושירותי ביטוח ובענף שירותים אחרים (כ-7 אלף מועסקים בכל אחד מהענפים), בענף מסחר סיטוני וקמעוני; תיקון כלי רכב מנועיים (כ-5 אלף מועסקים).

מודים ומתווכחים

אוכלוסיית סקר כוח אדם כוללת את התושבים הקבועים של מדינת ישראל, כמו גם תיירים ותושבים ארעיים השוהים בישראל יותר משנה ברציפות. הסקר מאפשר מעקב אחר ההתפתחות בכוח העבודה, גודלו ותכונותיו, היקף האבטלה ועוד.

עורכי הסקר חוזרים ומדגישים כי “הפערים בין נתוני הגופים השונים לבין נתוני הלמ”ס נובעים בעיקר מהבדלים מהותיים בהגדרות. ההגדרות בגופים אלה הינן אופרטיביות למילוי תפקידיהם ואילו נתוני הלמ”ס מבוססים על הגדרות הסטטיסטיקה הרשמית, בהתאם לתפקידה של הלמ”ס. יחד עם זאת ולמען הסר ספק, קיים שיח שוטף בין כל הגופים בנוגע לנתונים השונים כדי לייצר תיאום ושקיפות מלאה בנתונים”. אולם בל נשכח את קרבות הבוץ בין המוסד לביטוח לאומי לבין שירות התעסוקה בשאלה במי תלוי הקולר של תשלום כמיליארד שקלים לכ-400 אלף ישראלים שהיו רשומים כמובטלים, ובפועל שבו לעבודה.

בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מבקשים להודות מקרב לב לאלפי משקי הבית שהשיבו לסקר בתקופה מאתגרת זו. גם לסוקרים המסורים מודים בלמ”ס על “שהבטיחו איסוף הנתונים באיכות הגבוהה ביותר”.

מומלץ עבורך

כתיבת תגובה