תחזית כלכלית: מה יקרה אם תפרוץ מלחמה רב זירתית?

איראן | צילום: חסן ג'די, פלאש 90

מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן חושף דו"ח מאקרו כלכלי מיוחד, ובו תחזיות מטרידות לצמיחת המשק ב-2024 ו-2025, על רקע האירועים בשבוע האחרון וההסלמה בלחימה מול חיזבאללה. בדו"ח, מנתחים החוקרים את ההשלכות הכלכליות של התממשותם של כל אחד משני התרחישים הבאים: מלחמה כוללת עם חיזבאללה (כולל כניסה קרקעית של צה"ל ללבנון) ומלחמה רב זירתית (כולל עם איראן). ניתוח זה מציג מעין מדרג של עצימויות הלחימה האפשריות המתבטא בהתאמה במדרג הפגיעה הכלכלית האפשרית.

על פי הניתוח, בתרחיש למלחמה כוללת מול חיזבאללה המשק יצמח ב-2024 בשיעור שלילי של 3.1%, כלומר הצטמקות התוצר לנפש ב-5% בקירוב. הגירעון יהיה 9.2% מהתוצר, ויחס החוב לתוצר יעמוד על 71%. ב-2025 צפויה צמיחה בשיעור של 1.7%, גירעון של 7.8% מהתוצר, יחס החוב לתוצר יגיע ל- 76% והריבית על החוב תגיע ל-8%.

תחת הנחות תרחיש של מלחמה רב־זירתית מול חיזבאללה ואיראן, החוקרים צופים כי אומדן צמיחת התוצר ב-2024 יעמוד על מינוס 4.8% (צמיחה שלילית) – משמעו אובדן של קרוב ל-7% בתוצר לנפש. כמו כן, בתרחיש זה הוצאות המלחמה הגבוהות יגדילו את הגירעון ל-11.2% מהתוצר ואת יחס החוב לתוצר ל-74.5%. בהמשך לכך, העלייה המשמעותית ביחס החוב לתוצר עלולה להוביל להפחתות דירוג נוספות ולעלייה חדה בפרמיית הסיכון של ישראל, כך שתשואות האג"ח של ישראל עלולות להגיע לשיעור של 10%-8% ואף יותר. בתרחיש זה התוצר צפוי לצמוח ב-2025 בשיעור של 1.5%, הגירעון יהיה בשיעור 11.3% מהתוצר ויחס החוב לתוצר יגיע ל-82.5%.

התממשות תרחיש של מלחמה רב־זירתית שתוצאותיו הן התדרדרות ביטחונית וכלכלית מהירה עלולה לייצר סיכונים כלכליים גדולים מאד למשק וליציבותו הפיננסית כבר ב-2025. מנסחי הדו"ח מתריעים כי התממשות תרחיש זה עלולה לגרום לתבהלה בציבור שתוביל לגל פדיונות רחב היקף ממכשירי חיסכון פיננסים, כגון קרנות נאמנות והשתלמות וכן ממכשירים פנסיונים, וכן להסטת כספים לאפיקים דולריים שיביאו לפיחות מהיר של השקל. בנוסף יהיה קושי משמעותי לגיוס חוב למימון הוצאות הממשלה ועל כן יהיה על הממשלה לבקש ערבויות ממשלת ארה"ב ולערוך התאמות, בדומה לאלו שנערכו בתקציב 2003.

הניתוח נעשה ע"י פרופ' צבי אקשטיין (ראש מכון אהרן), פרופ' בני בנטל (פרופ' אמריטוס של החוג לכלכלה באוניברסיטת חיפה) וד"ר שרית מנחם-כרמי, ד"ר סרגיי סומקין וד"ר עידית קלישר (חוקרים בכירים במכון אהרן)