הסינים הצליחו להפיל את הביטקוין בעשרים אחוזים תוך יומיים לאחר שנשק לשער של 5,000 דולר ליחידה ווירטואלית אחת. כיצד מוגדר המטבע הווירטואלי על ידי רשויות המס בישראל ומהו הפרופיל הקלאסי של מי שבחרו להשקיע בו?
אהרן כהן 08.09.2017
צילומים: Yevhen Vitte, Tom Stepanov, Scharfsinn, peter verreussel, Kunchit prompheat | שאטרסטוק בשלושה ביולי השנה עמד שער הביטקוין על 2,583 דולרים עבור מטבע מוצפן אחד. מאז כמעט הוכפל השער ושוויו של המטבע הווירטואלי טיפס עד ל-4,777 דולר ליחידת ביטקוין אחד. יתרה מכך, המטבע שהחל את דרכו ב-2013 וערכו במועד השקתו עמד על שישה סנט העפיל תוך מטוטלת של עליות וירידות לשער של כאלף דולר בינואר 2017. ומינואר עד היום כמעט חִמֶש את ערכו.
השבוע אסרה סין הנפקת מטבעות מוצפנים דוגמת הביטקוין וערכו של המטבע הווירטואלי שיצר מהפכה בעולם וטיפס בשלהי אוגוסט עד לשער פנטסטי של יותר מ-5,000 דולר, הידרדר בתוך פחות מיומיים לשער של 4,336 דולר לביטקוין אחד.
שתי סיבות הביאו להתרסקות המהירה: השער הגבוה שדחף משקיעים רבים למהר ולממש רווחים (לעשות קופה), וה"גזרה" הסינית שהעלתה חשש אצל רבים ממחזיקי המטבע שלא ניתן להחזיק ביד. טרום בחירתו של טראמפ וכמועמד לנשיאות הצביע הנשיא האמריקאי על תחלואיה של הכלכלה האמריקנית לדבריו – בורסה בועתית ונתוני תעסוקה מוטים.
רוצים להישאר מעודכנים? הצטרפו ל'ביזנעס' בפייסבוק
השווקים הביעו חשש מפני בחירתו אבל הבטחותיו להקלת הרגולציה בשוק ההון ולהקטנת המס על החברות הביאו לעליה במדדים העיקריים בוול סטריט וכך למשל הוסיף S&P 500 לערכו 10.4% מתחילת השנה. עם זאת חברו כמה גורמים להעלאת החשש והעצבנות בקרב המשקיעים. בהם יש למנות העדר צמיחה משמעותית בתוצר, מצבת החוב של ארה"ב העומדת על כ 20 טריליון דולר, החיכוך המתפתח עם צפון קוריאה, אי הודאות לגבי אישור העלאת תקרת החוב של המדינה בקונגרס, אי הודאות לגבי יישומה של תכנית המס ואת מכפילי הרווח הגבוהים מאד בוול סטריט.
נראה שבזמנים כאלה בהם גדלה אי הוודאות נוטים המשקיעים להקצות חלק מתיק ההשקעות שלהם לטובת נכסים הנחשבים ל"מקלט", שתפקידם להגן או לגדר את ההשקעה בנכסים הפיננסיים והריאליים האחרים בתיק. כך שמענו בעת האחרונה המלצות להגדיל את נתח הזהב בתיק ההשקעות וכן ראינו עלייה בשערי המטבעות הנחשבים למקלט – הין היפני והפרנק השוויצרי. ערכם של נכסים אלו אכן עלה אבל אף אחד מהם לא מציג "התפוצצות ערך" דוגמת הביטקוין.
האם הופך המטבע המוצפן לנכס מקלט? האם התנודתיות הרבה בשערים אופיינית לנכס מקלט? בראייה היסטורית הביטקוין צעיר מאד ואינו מספק פרספקטיבה עמוקה כגון הזהב, שהיה הבסיס לשיטת המטבע המוניטארי ולפיכך מוקדם לדעתי לסווגו כנכס מקלט. התפוצצות הערך שהוא מציג יכולה להיות מוסברת במונחים של הצע וביקוש לנכס, אמנם וירטואלי, אבל כזה שהספיק להעמיק בתודעתם של המשקיעים ושל האוכלוסיות בעולם המפותח והמתפתח.
בכלכלה יש משקל רב לאמון שהציבור מעניק לנכסים, למדדים, למדיניות הממשלות והבנקים אבל גם לעולם הדיגיטלי הדומיננטי בחיי הכלכלה, המסחר והפיננסים שלנו. על הרקע הזה רוכש הביטקוין מעמד בפסיכולוגית ההמון המאפשר לו להיסחר כקובץ מחשב מוצפן ברמה פנטסטית בת 4,777 דולר. ובכל זאת, האם רובנו כבר מוכן לרכוש קובץ במחיר כזה? האם נפקיד חלק זה או אחר מביטחוננו הכלכלי בו? האין מדובר בבועה קלאסית?
כדי להמחיש עד כמה הפסיכולוגיה של המשקיעים משפיעה על המחיר, שהוא כמובן תולדה של הצע וביקוש, יש להביט על המתרחש בערכה של קרן נאמנות שמטרתה לעקוב אחרי תשואת הביטקוין ואשר על פי שון וויליאמס מאתר 'מוטלי פול' ערכה בשוק עולה בשבעים אחוזים על ערך המטבעות בהן היא מחזיקה (נכון ל-31/07). אם קיימת בועה במחיר הביטקוין הנה לפנינו בועה גדולה עוד יותר במחיר הקרן העוקבת אחרי המטבע. מדהים לקרוא!
עובדה זו מדגישה את השאלה הנוגעת לעיקרי הנכסים הנסחרים. האם לא קימת בועה במחירי המניות, אגרות החוב והקרנות המחקות את מדדיהן? זו סוגיה גדולה לבחינה נפרדת, כאשר לא מעטים הקולות הטוענים שתיקון מחירים צפוי בטווח הנראה לעין.
עד כמה בטוח להשקיע בביטקוין ולהחזיקו ומהן השלכות המס הפוטנציאליות בישראל?
הביטקוין לא מוכר כמטבע אלא כנכס, הוא סובל מתנודתיות רבה, עלול לשמש פעולות טרור והלבנת הון, חשוף למרמה ולהונאה, רגיש לגניבה ממוחשבת ותקיפות האקרים, זירות המסחר בו אינן מורשות ולא קיים פיקוח מצד הרשויות על המסחר בו. בשל מעמדו כנכס בעיני רשויות המס בישראל, מכירתו מניבה חבות במס רווח הון. ואם המוכר פועל בו כבעסק, חבות המס נגזרת מהמס השולי של המוכר. כמו כן, קנייה ומכירה של הנכס במסגרת עסק, גוררת חבות במע"מ.
ומה התייחסותה הטרייה של הרשות לניירות ערך? ב-30 לאוגוסט הודיעה הרשות על הקמת ועדה לבחינת הצורך בהסדרת הנפקת מטבעות דיגיטליים מבוזרים לציבור. ההודעה מתייחסת לטכנולוגיה המכונה "בלוקצ'יין" (שרשרת של בלוקי מידע מוצפנים) העומדת מאחורי הפקת הביטקוין ונחשבת לכזו שלא ניתן להפר את הצפנתה אלא באמצעות כוח מחשוב אדיר ממדים שלא יכול להתקיים במציאות.
"טכנולוגיות רישום מבוזר ובראשן בלוקצ'יין הן תשתיות טכנולוגיות המאפשרות פעילות רישום וחיתום של מוצרים פיננסיים או אחרים בצורה מבוזרת. מיזמי רישום מבוזר מתבססים לרוב על קוד פתוח ומאפשרים למשתמשים ממחשבים שונים לשתף ביניהם מאגר מידע מקוון של עסקאות (טרנזקציות) הכולל נתונים מוצפנים. יכולת זו של אימות עסקאות ללא צורך בגורם ניהול מרכזי, מאפשרת ניהול פשוט וקל יחסית של עסקאות בין עסקים וצרכנים. השימוש בטכנולוגיה רלוונטי במיוחד לתחום הפיננסים ובייחוד להעברות כספים, לצד תחומים נוספים כגון חוזים חכמים, אחסון מבוזר של מידע ועוד", נכתב בהודעת הרשות.
עם זאת, תרנגולת הזהב – הביטקוין – הטילה למשקיעים בה מנעוריה, כמעט 5,000 דולר לכל חמשה סנט שהושקעו בה. כשמשקללים את הסכנות ואת התמורות שהמטבע הדיגיטלי יכול לספק, נראה שהפרופיל הקלאסי של המשקיעים בו הוא של משקיעים הרפתקנים תאבי סיכון.
אהרן כהן הוא רואה חשבון ובעל הבלוג
08/09/2017 15:52
תורם ומעשיר, כתוב היטב וברור.