בתום הדרמה שהתחוללה אמש בתחום חוזי הנפט מסוג WTI – שלראשונה בהיסטוריה צללו ב-300% למינוס 37 דולר לחבית – הבוקר חל תיקון קל במחיר • הסיבה העיקרית לצלילה: פקיעת החוזים והיעדר מקום אחסון לחביות הנפט בסחר העולמי • הכירו: זהו ה'קונטנגו'
דוד שלומוביץ 21.04.2020
באר נפט בטקסס | צילום אילוסטרציה: TFoxFoto, שטארסטוקנתחיל בבשורות המעודדות יחסית (תלוי את מי): הבוקר, מחיר הנפט תיקן את עצמו מעט. מחיר חבית נפט הגיע ל-1 דולר בלבד ובכך חתם את הדרמה שהתחוללה אמש בתחום חוזי הנפט מסוג WTI אשר לראשונה בהיסטוריה צללו ב-300% למינוס 37 דולר לחבית.
מדובר בחוזים עם מסירה פיזית. המשמעות היא שמי שנותר עם חוזה ליום הפקיעה אמור לגשת ולקבל נפט גולמי בנמל Cushing באוקלהומה ארה"ב. מצוקת האחסון של מלאי הנפט גרמה לכך, שחברות העדיפו לשלם כדי שירכשו מהם את החוזה, עקב כך שאין ברשותם אוניית-מיכלית ריקה להעמיס ולאחסן עליה טונות של נפט.
מדובר באירוע נדיר במיוחד שקרה אמנם מספר פעמים, אך לא בחריפות כה רבה. הסיבה לקריסה במחיר היא כמובן המשבר בעקבות נגיף הקורונה המסתובב בעולם עם הכיתוב המאשים 'מייד אין צ'יינה'. עולם התעופה והתיירות מושבת. עולם התחבורה והתעשייה נעצר גם הוא, אין סיבה להיכנס לרכב, אין לאן לנסוע, לטוס, לשוט או לתייר. הכפר הגלובלי הקטן הדמים מנועים ומחסני הנפט מלאים עד תום מחוסר ביקוש.
דרוש: מקום לאחסון נפט
אמש הסברנו כי הסכסוך בין רוסיה לסעודיה על נתח השוק גרמה להפקות נפט בשיעורים מוגברים עד שהשניים שבו לשולחן המשא ומתן כתוצאה מלחצו של נשיא ארה"ב. "מלחמת המחירים שהייתה בין ערב הסעודית ורוסיה, הביאה לכך שייצור הנפט של ערב הסעודית הגיע בתחילת אפריל לשיא של 12.3 מיליון חביות ביום, וגרם להצפת שוק הנפט", כך אמר גיל בפמן, הכלכלן הראשי של בנק לאומי שצוטט ב'גלובס'.
"אולם, חלק גדול מהקונים הם משקיעים לטווח הקצר אשר רוכשים את הנפט במחירים הנמוכים ושומרים אותו באחסון על מנת למכור לאחר עליית מחירי הנפט. כתוצאה מכך, מקומות האחסון היבשתי צפויים להגיע לתפוסה מלאה עד לאמצע 2020. בנוסף, נפח האחסון הימי צפוי לעלות ב-25% במהלך אפריל ובכך "לבחון" את מגבלות האחסון הגלובלי של נפט.
"בטווח הקצר, הקושי באחסנת נפט בא לידי ביטוי בעלייה ניכרת של עלויות האחסון וכתוצאה מכך, רוכשי נפט דורשים הנחה במחיר הנפט כפיצוי על עלות האחסנה הגבוהה יותר. במצב חריג זה של מצוקת כושר אחסון, הממשלות של הודו, סין, ודרום קוריאה, צפויות לסייע לבתי הזיקוק שלהם ולאפשר להם לאחסן נפט במחסני החירום הלאומיים כל עוד מחירי הנפט ישארו ברמתם הנמוכה", אמר בפמן.
עלויות אחסון גבוהות
הסערה אתמול הייתה סביב חוזי הנפט לחודש מאי שפקעו אמש, אך הסיפור הגדול הוא החוזים לחודש יוני שאמורים לפקוע ב-19.5 בנוסף לחוזים של החודשים הבאים. הצפי לחזרה איטית של המסחר והתחבורה בעולם לצד הערכות ששוק התעופה ותיירות יתאושש רק בשנת 2021 בואכה 2022 גורמים לחוזי הנפט להיסחר נמוך ובלחץ.
המצב אמש בשוק מכונה בשם קונטנגו. זאת כאשר החוזים המאוחרים יותר נסחרים בשווי גבוה מאלו הקרובים. החוזים למסירה של יוני נסחרו סביב ה-21 דולר לחבית ירידה של כ-18%, ואם נביט לרחוק יותר, החוזים למסירה בספטמבר נסחרים גם הם במחיר נמוך יחסית של 27.7 דולר לחבית, ירידה של 7.4%.
הפער בין מחיר הנפט אמש לחוזים המאוחרים יותר משמעותו עלויות האחסון, אך לא רק, מדובר גם בעלויות של המשך אחיזה בחוזי נפט כאשר החוזה הנמכר נמוך בהרבה מהחוזה הנרכש לחודש הבא. כאמור, החשש הוא מפני המשך ירידה של מחירי הנפט עקב המשבר העולמי.
זהירות במסחר בנפט
על השאלה למה לא לרכוש נפט ולחכות לעלייה עתידית? עונה גיא בן סימון ב'גלובס': ההשקעה בנפט נחשבת ספקולטיבית ונעשית לרוב דרך תעודות סל או קרנות ועל אלו חלות עליות גלגול של החוזים למסירה. לא ניתן לרכוש את הנפט באופן ישיר (את מחיר הספוט), אלא אם יש לכם מקום בבית לאחסון חבית (מה שבטקסס כבר אין בנמצא ביחס לעלות/תועלת), ולכן צריך לקחת בחשבון כי ההשקעה בתעודות למיניהן נושאות בצדן עלויות גלגול כך שכדי לגרוף רווחים מחיר הנוזל השחור צריך להציג עלייה פנומנלית.
רמי ששון מומחה בניהול סיכונים פיננסים מוסיף ב'ביזפורטל' כי "חשוב להבהיר שמי שקונה תעודת סל או קרן סל האמורה לעקוב אחר מחירי החוזים העתידיים לא יימלט מהסיכון". בהמשך דבריו הוא הביע תקווה שמנהלי תעודות הסל שזה עיקר עיסוקם, יצלחו בנזק קטן יותר אירועים כאלו.
ב'דה מרקר' הוסיפו כי הקונטנגו בנפט מסוג ברנט פחות חריף, והחוזים למסירה ביוני נסחרים בבורסת ICE בלונדון במחיר של 25.56 דולר לחבית, ירידה של 9%, לעומת החוזים למסירה באוקטובר שנסחרים במחיר של 34.7 דולר לחבית, ירידה של 3.4%.
