תיקונים בחוק לעידוד השבת עובדים לתעסוקה

יו"ר וועדת הכספים והשר לביטחון פנים בדיון בוועדת הכספים | צילום: אוליביה פיטוסי, פלאש 90

ועדת הכספים בראשות ח"כ משה גפני, קיימה דיון במסגרת הכנה לקריאה שנייה ושלישית, של הצעת חוק מענק לעידוד תעסוקה (הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש), התש"ף-2020.

בהצעת החוק נקבע תמריץ כספי למעסיקים, אשר יקלטו או יחזירו לעבודה עובדים אשר הוצאו משוק העבודה בתקופת המשבר. מטרת המענק הינה להפחית את עלויות העסקת עובדים אלו גם בתקופה בה קיימת אי וודאות בשווקים, ולתמרץ את המעסיקים לקלוט ולהעסיק את העובדים בחודשים הקרובים. אומדן העלות הכרוכה ביישום החוק נאמדת בסך של כ-5.5 מיליארד שקלים חדשים.

במהלך הדיון העלו חברי הוועדה טענות שונות בנוגע למתווה החוק, וקראו לתיקונים שונים.

חברי הוועדה דרשו בין השאר כי יוארכו מועדי הגשת הדוחות הכספים, לעניין קבלת מענקי הפעימה הראשונה, במסגרת סיוע לעסקים, כך שבעלי העסקים יוכלו להגיש את דוחותיהם עד ל-1 ביולי. זאת נוכח כך שעלה כי 15 אלף בעלי עסקים לא מימשו את זכאותם.

במסגרת ביקורת מצד הוועדה לעניין חברי אגודות שיתופיות וחברי קיבוצים, קבע משרד האוצר במסגרת הנוסח, כי כל חבר אגודה שיתופית שמתקיימים לגביו יחסי עובד מעביד ומפקידים לעניינו דמי ביטוח לאומי, יוכר במסגרת זכאות למענק עבורו. יחד עם זאת, עלה מצד חברי הקיבוצים כי התיקון איננו נותן מענה מספק למצב מבחינתם, ולגבי רבים מחבריהם לא תחול זכאות.

בנוסף עלה במהלך הדיון נושא המעסיקים ששימרו ולא פיטרו את עובדיהם, ואינם זכאים לתגמול בשל כך, במסגרת החוק. כזכור לדרישת חברי הוועדה, נקבע במסגרת תיקון חוק משק המדינה לפני כשבוע, כי קריטריונים לצורך חלוקת חצי מיליארד שקלים למעסיקים שלא פיטרו את עובדיהם, יובאו לאישור ועדת הכספים. במסגרת זו דרשה הוועדה היום, כי המועד אחרון בו יובא הנושא לדיון ועדת הכספים, יהיה ה-15 ביולי.

במסגרת שינוי המגבלות מצד הממשלה ב-27 במאי, בהן נקבע בין היתר פתיחת המסעדות, דרשו חברי הוועדה כי המענק המלא במסגרת החוק, ישולם החל ממועד זה, ולא רק החל מה-1 ביוני.

במסגרת החוק הוחרגו מזכאות המדינה וכן גופים המזוהים באופן מלא עם המדינה או הנתמכים על ידה, במישרין או בעקיפין, ושסכום ההשתתפות של המדינה בתקציבם עולה על 25%, בהם גם מוסד חינוך ומוסד להשכלה גבוהה, וכן גופים שלממשלה בעלות מלאה או חלקית בהם. במסגרת הדיון דרשו חברי הוועדה, לקבוע כי לעניין גופי החינוך, יקבע רף של 40% השתתפות.

לאור ביקורת מצד חברי הוועדה על ההחלטה להחריג בני משפחה ממסגרת המענק, הגיעו הצדדים להסכמה כי אלה יכללו במסגרת המענק, ובלבד שאותו קרוב משפחה היה מועסק בעסק האמור עד סוף חודש פברואר 2020.

עוד דרשו חברי הוועדה לוודא כי הבירוקרטיה הכרוכה בקבלת המענק תהייה המינימלית ביותר, ודרשו להציג בפנים את ההליך הדרוש, ולהכניס הקלות שונות.

בנוסף נמתחה ביקורת בוועדה על אופן העברת המידע במסגרת החוק, בין היתר על כך שהמידע עובר מהביטוח לאומי הן לשירות התעסוקה והן לרשות המיסים. כאשר גם מנכ"ל הביטוח הלאומי מתח ביקורת נוקבת על המנגנון, ועל פרטי המידע הרבים שעוברים מתוך הביטוח הלאומי.

חברי הוועדה דרשו לקבל לוח זמנים לעניין תשלום המענק, ובנוסף התנגדו חברי הוועדה לסעיף במסגרתו יקוזז המענק בגין חובות קודמים של מקבל המענק.

בנוסף עלתה דרישה מצד חברי הוועדה והעומד בראשה, לעניין כפל קצבאות, וקריאה לסייע למקבלי הקצבאות בתקופה קשה זו, כך שיתאפשר כפל קצבאות במסגרת החוק, כך שלא יתבצע קיזוז של קצבת דמי האבטלה של זכאי מקצבת קיום, בתקופת משבר הקורונה.

נציגי משרד האוצר ציינו כי לאור הסכמת השרים, ייכלל התיקון בחוק.

לאור ההערות השונות שהעלו חברי הוועדה ובעיית העברת המידע, ביקש ח"כ גפני כי משרד האוצר יעמיד תשובות שונות לבקשות הוועדה, וכי המשך דיון יתקיים מחר בבוקר: "אני רוצה לסיים את החוק מהר נוכח כך שהוא מסייע לאנשים. יש בו בעיות, הוא דרוש הרבה דיונים, אני עושה מה שאפשר נוכח הנסיבות, אבל אל תנצלו את החוק להכניס כל מיני דברים חדשים. בסוף האחריות היא עלינו ואנחנו רוצים תשובות".

לא רק מעסיקים קלאסיים

במהלך הדיונים, עו"ד אוריאל לין נשיא איגוד לשכות המסחר דרש להכניס במתווה תיקונים שיאפשרו למעסיקים להחזיר עובדים לאורך החודשים הקרובים, בהתאם לביקושים שיווצרו במשק ולפעילות העסקית. לטענתו המדינה חייבת לתת מענה למעסיקים שנגרמו להם הפסדים ולא רק באמצעות מענק להשבת העובדים". על פי לין יש לבצע את השינויים הבאים:

א. יש לתת את המענק בסך 7,500 ₪ גם למעסיקים שקלטו מחדש עובדים בחודשים אפריל-מאי. בחודשים אלה השבת העובדים היתה קשה יותר והיו גם ציפיות צודקות שכאשר יגובש המתווה גם אותם מעסיקים יזכו במענק במלואו.

ב. ראוי כי מעסיק שמחזור עסקיו ירד למעלה מ- 25% אך לא הוציא עובדים לחל"ת או הוציא מעט עובדים לחל"ת, יזכה בפיצוי על הנזק שנגרם לרכושו. העסק הוא רכוש של בעלים ככל רכוש פיזי אחר.

ג. המבנה המדורג של המענק הוא אשליה, שכן אי אפשר להחזיר את כל המובטלים בחודש יוני. על כן, התמריץ להשבת עובדים, ברמה של 7,500 ₪, צריך להיות שווה על פני תקופה של חצי שנה או לפחות 4 חודשים.

ד. התוכנית אינה מביאה בחשבון עסקים שאסור להם לקלוט עובדים כמו חברות תיירות רפואית וכן עסקים שאינם יכולים לקלוט עובדים במרוצת זמן קצרה כמו אטרקציות תיירותיות. חייב להיות מתווה מיוחד לקטגוריית עסקים זו אם בדרך של הארכת החל"ת, או בדרך של מענקים המותאמים לתקופת זמן סבירה, וגם שילוב של השניים.

נראה כי הלקחים נלמדים, ומקרי החריגים עולים מהר לדיונים בפני ועדת הכספים שתמשיך את דיוניה גם מחר עד לקבלת החלטות סופיות, אנו ב'ביזנעס' נמשיך לעקוב ולדווח.