תכנון מיושן ובדיקות חסרות: כשלים חמורים בפרויקטים תחבורתיים

כביש 543. צילום נדב טבול

מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור, מתניהו אנגלמן, מפרסם את הדוח השנתי בנושאי כלכלה וחינוך ומתריע על כשלים בתכנון, בדיקות הכדאיות וניהול הידע בפרויקטים תחבורתיים הממומנים מתקציב המדינה.

בשנים 2020 עד 2023 מימן משרד התחבורה פרויקטים תחבורתיים בעלות ממוצעת של כ-20 מיליארד ש"ח בשנה, המהווים כ-4% מתקציב המדינה. מתוכם הושקעו בממוצע 8.6 מיליארד ש"ח בשנה בתשתיות כבישים, כלומר 43% מתקציב הפיתוח, ו-4.3 מיליארד ש"ח בשנה ברכבת הכבדה, שהם כ-22% מתקציב הפיתוח.

על רקע הצפיפות הגבוהה בישראל והצורך בהשקעה בתשתיות תחבורה ומערכות להסעת המונים, מבקר המדינה מדגיש כי נדרש ניצול מושכל של התקציבים לבחירה של הפרויקטים הכדאיים ביותר במונחי עלות-תועלת. מחסור בתשתיות התחבורה בישראל מתבטא במצאי נמוך ב-35% בכבישים וב-15% במסילות רכבת לעומת ממוצע מדינות ה-OECD.

דוגמאות שהציג המבקר ממחישות את הכשלים הקיימים. בפרויקט הרכבת הקלה חיפה-נצרת ("נופית") עלות ההקמה עלתה מ-5.75 מיליארד ש"ח (הערכת 2010) ל-8.2 מיליארד ש"ח בשנת 2024, אך משרד התחבורה לא ערך בדיקת כדאיות מחודשת כדי לוודא שהפרויקט נשאר כדאי כלכלית. בבדיקת תחנת הרכבת בדימונה נמצא כי התחזית ההתחלתית של כ-965,000 נוסעים בשנה הייתה רחוקה מאוד מהמציאות: בפועל עברו בתחנה באוקטובר ונובמבר 2024 רק 3,063 נוסעים, המייצגים קצב שנתי של 18,378 נוסעים בלבד, שהם 1.9% מהתחזית. בפרויקט חיבור מסילת מודיעין למסילת הקו המהיר לירושלים נמצא פער של כ-10% בין התחזית לתוספת הנוסעים בפועל.

דוח המבקר מעלה גם כשלים ארגוניים במינהל התשתיות של משרד התחבורה. בין השנים 2020 ל-2025 בוצעו חמישה מינויים לתפקיד ראש מינהל תכנון ופיתוח תשתיות, מתוכם אחד זמני בלבד. מאז יולי 2024 לא אוישה משרת מנהל אגף תכנון מערכתי, סגנית ראש המינהל עזבה במרץ 2025 וחלו שינויים תכופים במבנה המינהל ובכוח האדם. התחלופה הגבוהה וחוסר איוש תפקידים בכירים מונעים המשכיות ניהולית, מסכנים את אובדן הידע ומקשים על התקדמות הפרויקטים.

מבקר המדינה קובע כי על משרדי התחבורה והאוצר ליישם את המלצות הדוח במלואן, לשפר את תהליכי התכנון, להגביר את השקיפות בהחלטות על אישור פרויקטים ותיעדופם, ולהתאים את התכנון התחבורתי לצורכי הציבור תוך ניצול יעיל יותר של המשאבים הציבוריים.