תכנית הסיוע הורחבה למעל 100 מיליארד שקלים

הממשלה אישרה את הצעתם של נתניהו ושר האוצר הנכנס, ישראל כ”ץ, להרחיב את תכנית הסיוע למשק ב-14 מיליארד שקלים נוספים • בין היתר, כלולים בתוספת הסיוע, גם סעיפים רבים ושגרתיים שזקוקים לתקצוב, כמו פריסת סיבים אופטיים וכדומה • אך גולת הכותרת היא ב-6 מיליארד השקלים המיועדים לתמרוץ החזרת עובדים למעגל התעסוקה • וגם: מה חושב נגיד בנק ישראל על תקציב 2021?

נתניהו וכץ | צילום: דוברות משרד התחבורה

הממשלה אישרה הבוקר בישיבתה את הצעת ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר ישראל כ״ץ להרחיב את תוכנית הסיוע הכלכלית למשק ב-14 מיליארד ש”ח נוספים. התוכנית הורחבה בהיקף של 15.6 מיליארד שקל, מהם 14 מיליארד שקל תקציביים. לצורך הרחבת התכנית תוקן חוק יסוד: משק המדינה. 

הרחבת התכנית כוללת: תכנית לעידוד התעסוקה – תכנית חדשה בהיקף של 6 מיליארד שקל שתכלול מענקים שתכליתם תמרוץ להחזרת עובדים על מנת להוריד במהירות את שיעור האבטלה במשק; סיוע לעסקים הפועלים בענפים עם סיכון גבוה במיוחד – סיוע לענפים שלא ישובו לפעילות סדירה בתקופה הקרובה בשל מאפייניהם הייחודיים. בין השאר, תוקם קרן הלוואות ייעודיות בערבות מדינה בהיקף של 4 מיליארד שקל; הרחבת המענה התקציבי למשרדי ממשלה, בפרט לצורך התאמות שנדרשות בהתאם להנחיות משרד הבריאות לחיים ב”שגרת קורונה”; השקעה בהון אנושי הנדרש לשוק העבודה ותגבור הכשרות מקצועיות, תהליכי השמה ואבחון תעסוקתי.

250/200 סייד בר + קובייה

כמו כן כוללת התכנית, “תכנית להאצת המשק” הכוללת האצת חיבור עסקים לתשתיות סיבים אופטיים, קידום תכנון וביצוע פרויקטי תשתיות, הרחבת תכנית הדיגיטציה – בין היתר לצורך שיפור שירותים ציבוריים לאזרח וייעול עבודת הממשלה באמצעות הקמת תשתיות טכנולוגיות והטמעת אמצעים דיגיטליים מתקדמים, שיפור שירותי הבריאות המקוונים לאזרח, מענה לצרכי חברות עתירות טכנולוגיה וקרן מענקים לעסקים קטנים שישדרגו מסופי תשלום לאמצעי תשלום מתקדמים בטכנולוגיית EMV; הקדמת שחרור כספי פיקדון לחיילים משוחררים להם נותרה יתרת כספים בחשבון (תיקון חקיקה).

מאז פרסום תכנית הסיוע הכלכלית ועד היום התעדכנו סעיפי התכנית בהתאם לצרכי המשק והורחבו גם היקפי הסיוע שניתנו במסגרתה, בין היתר, באמצעות מינוף תקציבי המדינה בתכנית לטובת כספי אשראי נוספים לעסקים. התכנית הורחבה במרכיבים הבאים: קרן ההלוואות בערבות מדינה לעסקים קטנים ובינוניים גדלה מ- 8 מיליארד שקל ל- 14 מיליארד שקל בשל הגעה למיצוי; כלי מימון לחברות הייטק בהיקף של 2 מיליארד שקל; מתן ערבות מדינה לביטוח אשראי ספקים בהיקף של 750 מיליון דולר.

כמו כן, הנחה שר האוצר לגבש מתווה שיביא לפתרון למקרים בהם קוזזו קצבאות ממי שפוטרו בתקופת הקורונה ומקבלים קצבה נוספת מביטוח לאומי מעבר לקצבת אבטלה.

בתוספת מרכיבים אלו מסתכמת התוכנית בכ-100 מיליארד שקל.

שר האוצר, ישראל כ”ץ בירך על האישור. “אישרנו היום בממשלה את הרחבת תוכנית הסיוע הכלכלית למשק ב-14 מיליארד שקל נוספים במאמץ משותף של משרד האוצר ומשרד רה״מ, האישור מעמיד את סך התוכנית על כ-100 מיליארד שקלים. מדובר בצעד חיוני בתהליכי ההתמודדות עם המשבר אליו נקלענו למען אזרחי מדינת ישראל ולצמצום מהיר של האבטלה במדינה. אמשיך לפעול למענכם ולהוביל את המשק ואת כלכלת ישראל לצמיחה”.

Inner article

נגיד בנק ישראל, פרופ’ אמיר ירון, השתתף היום בדיון הממשלה, שעסק באישור הרחבת תקציב המדינה. ואמר כי “תוספת התקציב הנידונה היום כוללת מספר רכיבים חשובים, ובמיוחד: מענק לתמרוץ החזרה לתעסוקה של עובדים שהוצאו לחל”ת או פוטרו במהלך המשבר, הקמת קרן שתספק אשראי עם ערבות מדינה משמעותית לענפים שנפגעו בצורה קשה במיוחד מתחילת המשבר, והרחבת קרנות האשראי האחרות בערבות המדינה. העלות של הרכיבים האלה – שמסתכמת ביותר מ-10 מיליארדי ₪ – היא חלק ניכר מהחבילה הכוללת, וחשוב שהם יוכרזו ויופעלו במהירות. הפעלת העסקים והאצת מהלכים לצמצום האבטלה הם חלק חשוב מאסטרטגיית היציאה מההסגר, וככל שהעובדים יחזרו מהר יותר לעבודה כך יקטן הסיכון שפגיעת הקורונה במשק תתמשך. ישנם מספר מודלים וברור כי אף אחד מהם לא חף מחסרונות, ודאי לאור אי-הוודאות הגבוהה בה המשק מצוי. לכן, גם אם יש השגות על פרטי מודל כזה או אחר הדבר החשוב ביותר בעת הנוכחית הוא מהירות הביצוע והפחתת אי הוודאות – יש להכריז מיידית על פרטי התכנית, ולהפעילה בהקדם גם אם העיצוב אינו מושלם. הסיכויים שהמודל שייושם יצליח לתרום לתעסוקה יעלו ככל שהוא יוכרז ויופעל מהר יותר.

“התכנית הנוכחית מצטרפת לתכנית הסיוע הקודמת שאישרה הממשלה בהיקף תקציבי של כ-50 מיליארדי ₪ (כולל הגידול בדמי האבטלה בגין המשבר). עלות התכניות האלה, לצד אובדן ההכנסות ממסים בשל הפגיעה בפעילות הכלכלית, צפויה להגדיל את הגירעון לרמות שלא היכרנו שנים רבות, ולהעלות בשיעור ניכר את יחס החוב לתוצר. בנק ישראל קרא בשנים האחרונות להקפיד על רמה גירעון נמוכה שתאפשר ייצוב והפחתה מתמשכים של יחס החוב לתוצר, אך המשבר יצר מציאות חדשה בה נכון להגדיל באופן זמני את הגירעון והחוב כדי למנוע נזק מתמשך לכלכלה בגין הפגיעה במשקי הבית ובשרידות העסקים. הרחבת ההוצאה התקציבית בשלב הנוכחי מסייעת להאצת היציאה מהמשבר, ולכן בנק ישראל תומך באישורה ויישומה. לצד זאת אנו סבורים כי לאחר אישור התכנית יהיה נכון לנהוג בזהירות ולהימנע לזמן מה מהרחבה תקציבית נוספת, עד שיושלם יישומם של הצעדים שכבר אושרו ותתבהר מידת השפעתם”.

הנגיד אף ניצל את ההזדמנות לומר את דעתו על תקציב 2021, שהכנתו החלה. “תקציב זה יגיע לדיון בפניכם בחודשיים הקרובים, בתקופה בה יש פגיעה עמוקה בפעילות המשק, ואי-ודאות גדולה לגבי החזרה לפעילות והפוטנציאל לגל שני של הקורונה. לכן חשוב כי עד שנשתכנע שחזרנו לתוואי צמיחה ולפעילות ברמה נאותה נימנע מלהפעיל כלים פיסקאליים מצמצמים שעלולים לפגוע בהתאוששות המשק. יחד עם זאת חשוב להבין כי אנו מצויים ברמת גירעון גבוהה, ולכן כאשר הצמיחה תתבסס עלינו להניע תהליך של צמצום הגרעון המבני ושמירה על מדיניות פיסקאלית אחראית כך שתתאפשר הפחתה מהירה ומתמידה של יחס החוב לתוצר. התזמון לביצוע השינוי בכיוון המדיניות תלוי בהתפתחויות בחודשים הקרובים, וייתכן שתהליך אישור תקציב 2022 המתוכנן לתחילת שנת 2021 עשוי להיות נקודה מתאימה לתחילת תהליך כזה”.

Inner 620/130

מומלץ עבורך

כתיבת תגובה