תעשיית הנדל”ן דרוכה: יוטל היטל היצף על יוון וטורקיה?

הממונה על היטלי סחר במשרד הכלכלה והתעשייה מפרסם היום את המלצתו להטיל היטל היצף על יבוא מלט מטורקיה ומיוון • הוועדה המייעצת לשר, בה חברים נציגי משרדי הכלכלה והתעשייה, האוצר ונציגי ציבור, תתכנס בעוד כשבועיים לבחון האם לאמץ את ההמלצה ולגבש המלצתה לשר הכלכלה והתעשייה • במידה ומסקנתה של הוועדה תהיה כי התקיים היצף הגורם לנזק לתעשייה המקומית, יחליט השר האם לשנות את היטל ההיצף הקיים

מחאת עובדי מלט הר-טוב ב-2018 | צילום: יח"צ

הממונה על היטלי סחר במשרד הכלכלה והתעשייה, דני טל, מפרסם היום (ב’) את ממצאי הבחינה מחדש של היטל היצף על ‘יבוא צמנט פורטלנד אפור’ מטורקיה ומיוון, עם המלצה להגדיל משמעותית את שיעור היטל ההיצף על יבוא מלט מיוון ומטורקיה. 

ממצאי הבחינה מחדש העלו כי ההיטל הקיים בשיעור של 0.25% בלבד אינו מספיק כדי למנוע נזק לענף היצרני המקומי. יבוא בהיצף מוגדר כ’סחר לא הוגן’ ולפי אמנת ההיצף של ה-WTO רשאית המדינה לגונן על השוק המקומי שלה כנגד יבוא בהיצף בדרך של הטלת היטל היצף, המשווה את מחיר היבוא למחיר המשקף תחרות הוגנת.

250/200 סייד בר + קובייה בכתבה

הממצאים הועברו היום לצדדים לחקירה, שיגישו את התייחסותם לוועדה המייעצת, אשר תתכנס עוד כ-14 יום. בשלב הבא, תקיים הוועדה המייעצת לשר שימוע פומבי לצדדים ולאחר מכן תעביר את המלצותיה לשר הכלכלה והתעשייה. במידה ומסקנותיה של הוועדה תהיינה כי התקיים היצף הגורם לנזק לתעשייה המקומית, יחליט השר אם להטיל היטל. החלטת שר הכלכלה והתעשייה לא תהיה המילה האחרונה והיא טעונה אישור שר האוצר וועדת הכספים של הכנסת.

מתוך המסמך של הממונה על היטלי הסחר עולה, כי בשנה האחרונה סגר מפעל הרטוב את פעילות הכבשן והיצור של ‘קלינקר’ המשמש חומר גלם לטחינת מלט והפך ליבואן הטוחן מלט מקלינקר מיובא. גם חברת נשר, אשר נתח השוק שלה הצטמצם משיעורים של 90% לפחות מ- 50%, נפגעה מן היבוא בהיצף, נאלצה לפטר עובדים ולסגור חלק מפעילותה היצרנית לאחר שספגה הפסדים.

נזקים לייצור המקומי

לפני כשנה הביעו יצרניות המלט בארץ אכזבה ותרעומת על ההחלטה כי היטל היצף מזערי של 0.25% יוטל על יבוא מלט ממדינות יוון וטורקיה. ההיטל המזערי היה כפשרת ביניים, עקב התנגדות האוצר להטלת מס יבוא בשיעור גבוה על יבוא המלט לארץ.

בדיון שנעשה באותה עת בוועדת הכספים, דרש יו”ר הוועדה חה”כ הרב משה גפני הטלת היטל היצף בגובה שבין 7.4% ועד 22.8%, בהתאם ליצרנים, לתקופה של 5 שנים. הדרישה נדחתה, אולם הוחלט כי תיבחן השפעתו של ההיטל על מקורות והיקפי היבוא, על מכירות ‘הר טוב’ ו’נשר’ ועל מחירי המלט בשוק המקומי.

נסביר כי היטל היצף – הוא היטל המוטל על סחורות המיובאות לישראל בהיצף (יבוא סחורות כשמחיר היצוא שלהן נמוך ממחירן המקובל על פי המוגדר בחוק). מטרת היטל ההיצף היא למנוע פגיעה בייצור המקומי של סחורות דומות לאלו המיובאות לישראל בהיצף.

מהתחקיר המעמיק של הממונה עולה כי בישראל קיימות שתי חברות לייצור מלט. האחת היא חברת נשר הוותיקה שבעבר יצרה כ-90% מכלל התצרוכת בארץ. החברה השנייה היא מלט הר טוב שהוקמה בעקבות המלצת וועדה בין-משרדית אשר בחנה את שיפור התחרותיות בשוק המלט והחליטה על הכנסת יצרן מקומי חדש.

משנת 2014 ועד לשנת 2019 גדל היקף היבוא של המלט מטורקיה מ-כ-40 מיליון דולר ל–120 מיליון דולר. מדובר בעליה של כ-196% אשר גרמה נזק ליצרנים המקומיים ושחקה את מחירי המלט המיוצר בארץ בשיעורים של 15%-25%. כמו כן נצפתה ירידה של 25%-40% בהיקף המכירות של היצרנים המקומיים. גם נתוני נחת השוק המקומי מול הייבוא נחתך בכ-35%-45%.

כתוצאה מהייבוא הפרוע של כ-14 יבואנים שונים פיטרה חברת נשר כ-20% מעובדיה ואילו חברת מלט הר טוב נכנסה להפסדים של מיליונים והחברה כמעט נסגרה. העובדים ניסו להפגין מול משרד האוצר כנגד היבוא במחירי היצף אך קולם לא הגיע אל חלונות משרד האוצר שהתנגד להטלת היטל גבוה. בשל ההפסדים הרבים שסגה החברה, הושבתה את פעולתו של הכבשן המייצר את חומר הגלם לתעשיית המלט, והחברה החלה לייבא את החומר. 

מי שהתערב לטובת המפעל בבית שמש היה ראש עיריית בית שמש דאז, וח”כ כיום, משה אבוטבול שהזהיר בקריאה דחופה לכל הגורמים הממשלתיים כי “סגירת המפעל הוותיק מלט הר טוב תשליך 120 משפחות תושבי העיר ממעגל העבודה, על כל המשתמע מכך”. כאמור, יו”ר ועדת הכספים דאז, ח”כ משה גפני, ניסה להתערב לטובת המפעל ועובדיו ולהטיל היטל גבוה יותר אך נדחה על ידי האוצר.

טענות שווא על יוקר הדיור

במסמך המפרט את בחינת הנושא כולו דוחה הממונה על ההיטל, דני טל את הטענות כאילו היטל ההיצף יביא להזנקת מחירי הדיור. כבר בשנת 2017 שלח היועץ המשפטי של התאחדות בוני הארץ קובי פלקסר, מכתב מיוחד לממונה על היטלי הסחר במשרד הכלכלה בו הוא מזהיר כי “כל צמצום בתחרות או הגבלה על יבוא עלולה להביא לעלייה במחיר הצמנט (מלט) וכתוצאה מכך עלייה במחירי הדירות”.

870/135 ליינר ארטקל

גם איגוד לשכת המסחר טען, כי הטלת היטל היצף תוביל למהלך של ייקור עלויות במשק. לעמדת האיגוד, “היבוא הוביל להפחתה משמעותית במחירי המלט שהנה חיונית למאבק ביוקר המחיה בכלל ולמחירי הדירות בפרט”. טל שולל את הטענה מכל וכל, “לעלות המלט אין השפעה על מחירי הדיור”. כראיה לדבריו הוא כותב כי “מרכיב עלות המלט בדירה ממוצעת עומד על כ-7,500 שקל וכל ייקור של 1% במחיר המלט מייקר את עלות הבניה בכ-75 שקל בלבד. מדובר בשיעור אפסי ממחיר דירה ממוצעת אשר אין לו השפעה על ייקור מחירי הדירות.

יתרה מזאת כותב טל, “בשנתיים האחרונות לא השפיעה ההפחתה של 15% במחירי המלט על הפחתת מחירי הדירות“. הממונה מסביר כי אם יימשך היבוא הפרוע ללא היטל היצף גבוה, עלולה התעשייה המקומית לקרוס, היבואנים יעלו את המחירים, והעלויות הגבוהות של שיקום התעשייה המקומית יהוו חסם של ממש להמשך התחרות. 

עילה נוספת להטלת היטל היצף גבוה יותר תולה הממונה בתחום איכות הסביבה. מתברר כי מפעל נשר רמלה מייצר את האנרגיה הדרושה לו משריפת פסולת מוצרי מחזור. המדינה הקימה ביחד עם חברת נשר מתקן אשר יכול לטפל בכמחצית מכל הפסולת של גוש דן. חברת נשר אף התחייבה להגדיל בהמשך את כמות הפסולת הנשרפת בתנורי המפעל במקום שזו תעבור להטמנה. טל מסביר, כי אם הייבוא יגדל, חברת נשר תיאלץ להיסגר וייגרם נזק גם לתחום איכות הסביבה ולמדינה.

בסופו של התחקיר המעמיק קובע טל, כי “התקיים נזק משמעותי לענף היצרני המקומי בתקופת הבחינה מחדש, אשר העמיק מאוד גם לאחריה וכי ההיטל שהוטל אינו מספיק כדי למנוע נזק לענף היצרני המקומי”. לפיכך המלצת הממונה הינה להגדיל את היטל היצף ליתרת תקופת הצו בשיעורים המפורטים להלן: 

שם היצרןארץ מקורשיעור ההיטל ממחיר CIF
HERACLESיוון29.95%
כלל יווןיוון29.95%
KCSטורקיה7.50%
CIMKOטורקיה17.25%
CIMENTASטורקיה15.52%
CIMSAטורקיה5.60%
GOLTASטורקיה7.4%
MEDCEMטורקיהאין היטל
SONMEZטורקיה8.8%
כלל טורקיהטורקיה17.25%

 

כתיבת תגובה