תקציב של כ-607.4 מיליארד שקל והתאמות של 37 מיליארד

תקציב המדינה לשנת 2025 יעמוד על כ-607.4 מיליארד שקל | לצד התקציב אישרה הממשלה צעדי התאמות תקציביות בסך כולל של כ-37 מיליארד שקל | שר האוצר בצלאל סמוטריץ׳: ״תקציב תומך מלחמה ומעודד צמיחה; עוטפים את המילואימניקים בחבילה נוספת של 9 מיליארד ש״ח; תוכנית לשיקום ופיתוח מקיפה לצפון בהיקף של כ-15 מיליארד ש"ח"

ישיבת הממשלה לאישור תקציב 2025 | צילום: עמוס בן גרשום, לע"מ

הממשלה אישרה את תקציב המדינה והתכנית הכלכלית לשנת 2025. תקציב המדינה לשנת 2025 יעמוד על כ-607.4 מיליארד שקל לצד התקציב אישרה הממשלה צעדי התאמות תקציביות בסך כולל של כ-37 מיליארד שקל. התקציב הנוכחי הינו תקציב מייצב שבא לשרת את צרכי המלחמה ואת האתגרים הגדולים עימם מתמודד המשק הישראלי.

הממשלה אישרה שורת צעדים משמעותיים שמשדרים לשווקים אמינות ואחריות, לצד מתן מענה לצרכים הביטחוניים והאזרחיים, וודאות למגזר העסקי ותעשיית ההייטק, צעדים להאצת המשק, השקעה גדולה באזור הצפון ובנגב המערבי ותמיכה במשרתי המילואים.

היקף ההתאמות שאושרו גדול מאוד לאור הצורך לייצר מחדש את היציבות הפיסקאלית אותה המשק צריך כדי להתמודד עם המשבר הנוכחי ועם אתגרים עתידיים.

לצד אישור התקציב אושרה גם התכנית הכלכלית. בין הרפורמות הנכללות במסגרת התכנית הכלכלית תקודם הקמת רשויות מטרופוליניות, חקיקה שתבטיח ודאות מיסוית בענף ההייטק וכן מיסוי רווחים לא מחולקים בחברות ארנק וחברות אחזקה.

נגד הצעת התקציב הצביעו השרים מיקי זוהר, עידית סילמן, אבי דיכטר ושרי עוצמה יהודית: איתמר בן גביר, יצחק וסרלאוף ועמיחי אליהו. השר אבי דיכטר הצביע נגד התקציב ואמר כי “התקציב שהובא היום אינו תומך בחיזוק החקלאות הישראלית ובאינטרס הציבורי לזמינות מזון. שנת 2025 מוכרחה להיות שנת תפנית בביטחון המזון הלאומי, לטובת הציבור בישראל. יש לי יסוד סביר להניח שבתמיכת ראש הממשלה, גם משרדי הממשלה הרלוונטיים יתקנו את הנדרש במהלך הדיונים בממשלה, בוועדות הכנסת ובמליאה.”

 יו"ר יהדות התורה, השר יצחק גולדקנופף נעדר מההצבעה.

חוק התקציב אמור להיות מוגש למליאת הכנסת בתחילת דצמבר, ואם לא יירשמו התנגדויות מיוחדות, הוא צפוי להיות מאושר עד סוף ינואר 2025.

בפגישה שהתקיימה ביום שישי בבוקר בין ראש הממשלה בנימין נתניהו, ח"כ אריה דרעי ושר האוצר בצלאל סמוטריץ סוכם לבטל את הקפאת הצמדת הקצבאות למדד, למעט קצבאות הילדים שיוקפאו. במקום זאת, הוחלט להעלות את תשלומי הביטוח הלאומי בסכום מקביל – במטרה לשמור על המסגרות הפיסקליות ועל אמון השווקים, ומבלי לפגוע בנכים, בקשישים, בנפגעי פעולות האיבה, בהורים שכולים וביתר השכבות החלשות.

ראש הממשלה בנימין נתניהו: "אנחנו באים לסכם את התקציב. אני רוצה להודות לשר האוצר, לשרים ולנשות ולאנשי משרדים, שעבדו קשה מאוד. התכנסנו לתקציב חשוב, קשה, אבל הכרחי בשנת מלחמה.

"התקציב שאנחנו מביאים למשרד הביטחון אינו כולל את מרכיבי ההתעצמות של המלצות ועדת נגל, שאני מאמין שיגיעו אלינו בהיקף רציני. אבל כמובן, זו החלטה של הוועדה. את זה אנחנו נראה באמצע דצמבר. פירוש הדבר שנוכל להוסיף לתקציב הביטחון את מרכיבי ההתעצמות לפי ועדת נגל. ייתכן שנצליח להכניס את זה כבר לתקציב הנוכחי, לפני שהוא עובר בינואר, ואם צריך, נביא תקציב נוסף".

שר האוצר, בצלאל סמוטריץ': "התקציב הזה הוא בשורה למילואימניקים שעזבו הכל ויצאו להגן על הבית. אישרנו חבילת ענק של-9 מיליארד ש״ח נוספים לתכנית המילואימניקים. מצדיעים לגיבורים של המדינה.

"המטרה העיקרית בתקציב 2025 היא שמירה על ביטחון המדינה והשגת ניצחון בכל החזיתות, תוך שמירה על חוסנה של הכלכלה הישראלית. תקציב זה יסייע ויתמוך את צורכי המלחמה כך שיביא לניצחון שיאפשר לכלכלה הישראלית החזקה לצמוח ולשגשג לאורך שנים רבות. מדובר בתקציב אחראי ומכונס כאשר החברה הישראלית כולה נושאת בנטל ובראשה המגזר הציבורי ומשרדי הממשלה, כך שהנטל מחולק בין כולם בלי העמסת יתר על מגזר כזה או אחר. התכנית הכלכלית כוללת רפורמות בשלושה תחומים מרכזיים: ייעול המגזר הציבורי, המאבק בהון השחור ובתכניות האצה למשק בתחום ההייטק, תעסוקת חרדים ועידוד שוק הדיור ועוד.

"את המלחמה בחזית בע״ה ננצח יחד וכך גם את המלחמה הכלכלית. אני מודה לראש הממשלה בנימין נתניהו ולשרים על גילוי האחריות הנדרשת מאתנו בעת הזו. אחריות כלכלית בעת הזו היא הערובה שלנו לעתיד בטוח לכלכלה הישראלית ולאזרחי ישראל".

מנכ"ל משרד האוצר, שלומי הייזלר: "המשק הישראלי נמצא בתקופה מאתגרת מאז תחילת המלחמה ומתמודד איתה בצורה איתנה ומרשימה, עם זאת קיים הכרח בעת הזו לנהל את תקציב המדינה באופן אחראי ומוקפד, וליצר מגמה של יחס חוב-תוצר יורד בעתיד הקרוב. התקציב שאושר מאזן בין הצורך לתמוך במאמץ המלחמתי המתמשך, הן בפן הבטחוני והן בפן האזרחי, במשרתיי המילואים ובשיקום הצפון והדרום, לבין שמירה על היציבות הפיסקלית שהיא נכס אסטרטגי למדינת ישראל, המאפשרת לנו להתמודד עם האתגרים העתידיים הביטחוניים והכלכליים כאחד.

"בנוסף, התקציב מביא עימו בשורות של צמיחה בענף ההייטק והנדל״ן ושינויים מבניים לייעול המגזר הציבורי, מאבק משמעותי בהון השחור ותיקונים בתחום המיסים. התקציב הנוכחי אינו פשוט, אך הקפדה עליו והמשך התנהלות אחראית יובילו להתנעת הצמיחה המחודשת במהרה".

נשיא התאחדות התעשיינים, ד״ר רון תומר, מסר בתגובה לתקציב כי ״אנו שמחים שרובו של הקיצוץ האכזרי שהוצע בהתחלה בוטל וכמעט כל תקציבי עידוד התעשייה נשארו בתקציב ומודים לשר ומנכ״ל משרד הכלכלה והתעשייה על הנחישות שהראו במאבק נגד הקיצוץ ולאנשי אגף תקציבים שהבינו שבאירוע הכלכלי שאנו עומדים בפניו לא נכון יהיה לוותר על העתיד. התקציב עדיין לא מספיק מוטה צמיחה ולמרות העת הקשה ציפינו לגידול בתקציבי השקעות, תשתיות ובניית מפעלים. אני קורא לשר האוצר לשנות כיוון ולשים דגש על צמיחת המשק. על זה תלוי העתיד של כולנו״.

כתיבת תגובה