תתחילו להשקיע בעצמכם

אילוסטרציה: nito | שאטרסטוק

"תן לי להיות היום – רק בעוד חודשיים וחצי", אמר לי אברך צעיר (יחסית) השבוע, כשישבנו בפאתי בית מדרש בבני ברק. "בעוד חודשיים אני מחתן את הבת הבכורה שלי". הוא לא היה צריך להשלים את המשפט. שנינו ידענו: החובות שהוא צובר בדרך לחופה יהיו איתו עוד שנים רבות. בינתיים הוא שובר את הראש איך להגיע אל החופה. אחר כך יתפנה לחשוב איך מחזירים את ההלוואות.

זה לא סיפור חריג. זו המציאות של רבים מדי במגזר החרדי. הנתונים מדברים בעד עצמם: משפחה חרדית ממוצעת נדרשת להוצאות חודשיות גבוהות משמעותית ממה שרבים מעריכים, ועלויות חתונת ילד אחד מגיעות לסכומים שרק הולכים ותופחים. גבאי הצדקה, אלה שרואים את התמונה המלאה, כורעים תחת העומס.

אבל הבעיה עמוקה יותר מסתם מספרים. היא נעוצה בתפיסת עולם שלמה שדורשת שינוי יסודי.

קחו למשל את מערכת הגמ"חים לחיסכון לטווח ארוך בתמורה להלוואה. על פניו, זה נשמע כמו פתרון מבריק: מפקידים מאות שקלים בחודש, ובבוא העת מקבלים הלוואה נוחה לחתונה. אבל בפועל? משפחות מוצאות את עצמן עם החזרים חודשיים של אלפי שקלים, במיוחד כשמדובר בכמה ילדים. זה לא פתרון – זו מלכודת חוב מתמשכת.

והנה הפרדוקס המר: הרבה מאוד זוגות צעירים, במקום להתבסס כלכלית בתחילת דרכם, מוצאים את עצמם נושאים בנטל ההחזרים של הוריהם. וכל זה על מה? על הוצאות שוטפות של שמחה, לא על נכס שיניב להם תשואה בעתיד.

בשנים האחרונות צצו "פתרונות קסם" רבים: השקעות עם הבטחות לתשואות דמיוניות, תכניות חיסכון שמסתירות את העלויות האמיתיות, יזמים שמבטיחים "הכנסה פסיבית" תמורת השקעה ראשונית "קטנה". כמה משפחות איבדו את חסכונות חייהן בדרך הזו? כמה הלוואות נלקחו כדי להשקיע ב"הזדמנות חד פעמית"?

אבל יש תקווה. לאחרונה, יותר ויותר אנשים שאני פוגש, מתחילים להבין. להפנים. מאות אברכים וזוגות צעירים כבר החלו ליישם עקרונות של חיסכון והשקעה נבונה. כן, לא רק בנדל"ן. פתאום, אחרי שלומדים קצת, שוק ההון כבר לא כל כך מפחיד. הם לומדים שכסף מייצר כסף – אבל רק כשעושים זאת נכון.

העיקרון הראשון הוא פשוט: אין קיצורי דרך. כמו בלימוד תורה, גם בענייני ממון "יגעת ומצאת תאמין". השני: לקיחת אחריות אישית. השלישי: חשיבה עצמאית במקום הליכה עיוורת אחרי "מה שכולם עושים".

הדור שלנו לא קיבל חינוך פיננסי. איש לא לימד אותנו על קרנות השתלמות, על מיסוי השקעות, על חיסכון ארוך טווח. אבל אנחנו יכולים – וחייבים – להיות הדור שמשנה את זה. להעביר לילדינו את הכלים להתנהלות כלכלית נבונה.

בסופו של דבר, זה לא רק עניין של כסף. זו שאלה של תודעה. של הבנה שעושר אמיתי לא מגיע מהבטחות נוצצות או מהלוואות קלות, אלא מתכנון ארוך טווח, מחשיבה מושכלת, ומהבנה שגם בעולם החרדי, ידע פיננסי הוא לא מותרות – הוא הכרח.

הגיע הזמן להפסיק לחשוב בקטן. הגיע הזמן לחשוב על פתרונות של עושר, לא כאלה שתולדתם בתודעת עוני מושרשת. כי בסופו של דבר, רק כך נוכל להבטיח את העתיד הכלכלי של כולנו.