רגע אחרי שארה"ב הודיעה על החרמת הנפט הרוסי, מחירי חביות הנפט מזנקים | הכנסות המדינה גדלו אבל היוזמות של שרת האנרגיה ושר המשפטים להוריד את מס הבלו נתקלות בהתנגדויות מכל כיוון | התוצאה: נשלם הרבה יותר בכל תדלוק, כשהמדינה יכלה לחסוך לנו הרבה מאוד כסף, אילו רק רצתה | ואילו העצמאים טוענים: לפחות שישנו את את שיטת הקיזוז וחישוב שווי השימוש
אבי יוסף 09.03.2022
מתדלקים | צילום אילוסטרציה: קובי גדעון, פלאש 90 את עיקרי החדשות בעולם הנפט, יודעים כולם. מחיר חביות נפט בזינוק, וההכרזה של ארה"ב (שאליה הצטרפה גם בריטניה) להחרים את הנפט הרוסי, רק יזניקו את המחירים של הנפט בעולם עוד ועוד. 140 דולר לחבית הוא מחיר שלא נשמע בכלל מופרך בימים אלו.
לפי דיווח ב'דה מרקר' הבוקר, "מחיר הנפט, שנסגר אתמול ברמתו הגבוהה ביותר מאז 2008, ממשיך לטפס אחרי שנשיא ארה"ב ג'ו ביידן הכריז על הפסקת היבוא מרוסיה. החוזים על הנפט הגולמי מסוג טקסס מתוק למסירה באפריל נסחרים במחיר של 126 דולר לחבית, עלייה של 1.9% בבורסת הסחורות של ניו יורק. בבורסת ICE בלונדון, החוזים על הנפט הגולמי מסוג ברנט למסירה במאי נסחרים במחיר של 130.8 דולר לחבית, עלייה של 2.2%", סוף ציטוט שנכון ל-7:26 הבוקר.
אבל את הנתון הבא קל לפספס איכשהו בשטף הנתונים על גירעון המדינה וביצוע התקציב שהגיעו אתמול לעם היושב בציון. כולם דיברו על ההיסטוריה שחלה בירידה החדה בגירעון. אבל איש לא דיבר על כך שההכנסות מבלו על הדלק הסתכמו בפברואר 2022 ב- 1.7 מיליארד ש"ח. זהו סכום אגדי, ביחס ל-1.4 מיליארד ש"ח שנכנסו לקופת המדינה בתקופה המקבילה אשתקד. באחוזים, מדובר על עליה של 19% בעוד שכאמור, חלה בחודש פברואר ירידה חדה בגירעון: רק 2.2%, לעומת 3.2% בחודש ינואר. מדובר על אירוע היסטורי: לראשונה מזה 15 שנה רשמה המדינה בחודש פברואר עודף תקציבי של 4 מיליארד שקל.
אז אם מצב המשק ממשיך להשתפר בצורה כה משמעותית, מדוע שהמסים על הדלק (הבלו) לא יירדו לקראת העלייה האדירה שצפויה לנו כבר בעוד פחות משלשה שבועות, בראשית חודש אפריל – בגלל הזינוק במחירי הנפט העולמיים?
נכון, גורמים במשרד האוצר שאיתם שוחח 'ביזנעס' אמרו כי העלייה בהכנסות המדינה נחשבת חריגה ומקורה, לכאורה, בגזרת ההייטק. אבל כל עוד הקופה מלאה, וההכנסות מהבלו הולכות וגדלות, מה יקרה אם יירדו 10% מתוך מעל 60% המס שאנו משלמים בכל תדלוק? מדוע לא להוריד אפילו רק 45 אג' מתוך ה-3.11 שקלים שאנו משלמים על כל ליטר דלק?
הלובינג שמפעילים ארגוני סביבה ודומיהם נגד הורדת מס הבלו שמתכננת שרת האנרגיה קארין אלהרר (בתמיכתו האקטיבית של שר המשפטים גדעון סער), מוביל את העיתונות הכלכלית לתקוף, הן באמצעות גיוס כלכלנים והן באמצעות דוברים שהסביבה חשובה להם (ובצדק גמור. הבעיה היא עם הטענה, לא עם השיטה) שכולם טוענים כי המס על הבלו חשוב מאין כמותו. הכלכלנים אומרים שהוא לא יוריד את יוקר המחיה ורק יפגע בקופת המדינה, ומי שאיכפת לו מהסביבה טוען, שזהו 'מס מחנך'.
ומה אומרים העצמאים?
שלומי, נהג משלוחים שנמצא על רכבו רוב היום, מתלונן על השיטה: המס על הדלק הוא אדיר, הוא אומר. "אז נכון שיש קיזוז (לא מלא) מול ההכנסות, אבל אני מוצא את עצמי בסוף יום מוציא 300 שקל לתדלוק, כשלפעמים כל אותו יום הרווחתי רק 500-600 שקל. זה נשמע הגיוני?", הוא תוהה.
גם עדינה, סוכנת תיווך בבית שמש שמתגוררת בבני ברק ועושה כל יום את דרכה ברכב – מתלוננת על העלייה האחרונה במחירים. היא לא יכולה לנסוע באוטובוס לבית שמש, כי רכבה משמש אותה לאחר מכן במשך היום לסבבי פגישות עם לקוחות ומוכרים בדירות בכל רחבי העיר. "לא הגיוני שאנחנו נשלם מס כה גבוה, ואחר כך גם לא יקזזו לנו את זה בהוצאות – כי טוענים שהחישוב כולל גם שימוש פרטי. השימוש הפרטי שלי מגיע אולי ל5% או גג ל-10% בזמני עומס משפחתיים".
ומה הפתרון?
שלומי טוען שהמדינה צריכה להכניס יד לכיס. "אבל לא לכיס של האזרחים. שם היא כבר נמצאת יותר מדי זמן. אני מתכוון שצריך לעשות סדר במס הזה על הבלו, ואולי גם להבדיל בין עצמאים לשכירים, בין מי שעבודתו על הרכב כל היום (אפשר לבדוק את הקילומטראז'!) לבין מי שסתם מתפנק בנסיעה למשרד-בית בית-משרד".
עדינה לעומתו אומרת, "אני מבינה שיש דבר כזה שווי שימוש, אבל אם יעשו בו סדר, אנחנו, העצמאים נקבל הרבה יותר החזר וקיזוזים ויהיה לנו שווה לעבוד ולשלם הרבה מס הכנסה – באופן נכון וצודק. כרגע החלוקה לא הגיונית ולא שוויונית".
