השפעות סעיף המיועד לקידום התחרות בענף המזון לטובת הורדת מחירים לצרכן, גרמו בעיקר להוזלה במחירים הסיטונאיים אולם לצרכנים הירידה מינורית • רשות התחרות מפרסמת דו"ח מחקר על השפעות חוק המזון ומבקשת את הערות הציבור עליו
לאה אפרתי 12.02.2020
מוצרי קירור | צילום: שאטרסטוק רשות התחרות מפרסמת להערות הציבור, טיוטת מחקר, הבוחן את השפעת סעיף 8 (ד) ל"חוק המזון" על הצרכנים, רשתות קמעונאות המזון וספקי המזון. סעיף זה מיועד לקידום התחרות בענף המזון. הסעיף אוסר על ספק להעביר תשלומים לקמעונאי גדול, למעט חריגים הקבועים בחוק.
ברשות התחרות מסבירים כי הסעיף נכנס לתוקפו בראשית 2015 ולפיכך, בחלוף תקופה, הגיע הזמן לנסות לבחון את השפעתו של האיסור על התחום.
ברשות מציינים את החשיבות והרגישות שיש בישראל, לגובה העלות של סל המזון ולעליות מחירים בו. בדברי ההסבר נאמר, כי על פי הלמ"ס, היקף ההוצאה לצריכה פרטית של מזון בישראל, נאמד בשנת 2017 בכ-110 מיליארד שקל. באותה שנה, משק בית ממוצע בישראל הוציא כ-2,750 שקל בחודש על מוצרי מזון. זהו סכום המהווה כ-17 אחוזים מסך ההוצאה הממוצעת לתצרוכת.
הבעיה היא, שככל שרמת ההכנסה יורדת כך גדל שיעור ההוצאה על מוצרי מזון מסך הוצאותיו של משק הבית. כך למשל, בעוד שיעור ההוצאה על מוצרי מזון, של משק הבית הממוצע בעשירון העליון, עמד בשנת 2017 על כ-14 אחוזים מסך הוצאותיהם לתצרוכת, השיעור בקרב משק בית ממוצע בעשירון התחתון, עמד על כ-21 אחוזים באותה השנה (כלומר העשירים אוכלים במסעדות והעניים רוכשים מזון בסופר). לפיכך, ראוי לתת שימת לב מיוחדת למחירי המזון בישראל.
בעקבות עליית מחירי המזון שהחלה בשנת 2006, פרצו בקיץ 2011 גל רחב היקף של מחאות חברתיות שנודעו בהמשך, בין היתר, בשם 'מחאת הקוטג'. ועדת קדמי שהוקמה בעקבות המחאות, הצביעה, בין היתר, על עליית מחירי מוצרי מזון גבוהה בישראל, בעשור שקדם להן. בעקבות ועדת קדמי, התקבל החוק הקובע את כללי המותר והאסור, בתחרות בענף המזון בתחום קמעונאות המזון, ומהווה רגולציה משמעותית על העוסקים בענף המזון הקמעונאי.
המחקר שנערך בחטיבת המחקר של רשות התחרות, מיועד לבחינה של החוק, ממרחק של חמש שנים מכניסתו לתוקפו. תוצאות המחקר מצביעות, על ירידת המחירים הסיטונאיים כתוצאה מאיסור התחרות, אשר התגלגלה לכדי ירידת מחיר קלה לצרכנים, ובנוסף נרשמה עלייה במרווח הקמעונאי הגולמי (הפער בין מחיר הקנייה למחיר המכירה).
המחקר עושה שימוש במסד נתונים רחב היקף וייחודי, המכסה תקופה של מספר שנים. ההשפעות של יישומו של הסעיף המדובר לחוק המזון, על שיווי המשקל הענפי, נבחנו ביחס ל- 3 מקטעים: ספקי המזון, הרשתות הקמעונאיות והצרכנים.
תוצאות המחקר מלמדות, כי הסעיף הנ"ל הביא לירידה של 1.1 אחוזים במחיר הסיטונאי, וכן לירידה קלה של 0.3 אחוז במחיר לצרכן. בנוסף, התוצאות מצביעות על עלייה ממוצעת של 0.9 נקודות אחוז, בשיעור המרווח הגולמי של קמעונאי המזון. כלומר מי שבאמת הרוויח מהחוק, הם הקמעונאים ולא הצרכנים.
פלח נוסף שנבחן במחקר, הוא בחינת השפעת יישומו של הסעיף, הקובע על רמת הריכוזיות המותרת בקטגוריות המוצרים השונות. המחקר לא העלה השפעה מובהקת של הסעיף, על רמת הריכוזיות. כמו כן נמצאה עדות לכך, שיישומו של הסעיף הוביל לירידה גדולה יותר, במחיר מוצרים של ספקים גדולים (המחיר הסיטונאי), לעומת ספקים קטנים. ברשות קוראים לציבור לעבור על הדוח המלא ולהעיר את הערותיו.
