אוריאל לין: הממשלה מובלת ע"י הרגולציה ואיבדה 50 מיליארד בתוצר

לין הציג בכנס בדיקה שנערכה באיגוד לשכות המסחר המעלה כי עקב מסת הרגולציה שנוצרה מאז שנת 2000, המדינה מאבדת 50 מיליארד ₪ בתוצר העסקי ו- 32 מיליארד ₪ בהכנסות המדינה

אוריאל לין נשיא איגוד לשכות המסחר. צילום: שי משה פלאש 90.

בכנס 'נטו עסקים בינוניים' שהתקיים הבוקר (ב) טען עו"ד אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר, כי אין ערך בתכנית לעידוד הצמיחה, עידוד עסקים והגברת הפריון אם לא נדע לבלום את שטף הרגולציה. "על אף הניסיונות הרציניים שנעשים על ידי משרד ראש הממשלה, אנו חיים בתקופה של טירוף רגולטורי. מי שמוביל את מגמת עודף הרגולציה אלה הם הרגולטורים. הם אלה המובילים גם את השרים והממשלה."

לשם דוגמא, לין הציג כמה עובדות : "מתחילת המאה הנוכחית עברו 46 דברי חקיקה ראשית המוטלים על המגזר הקמעונאי ובנוסף עוד 20 תקנות וצווים. כמו כן, מתחילת המאה הועברו 190 דברי חקיקה ראשית ביחסי עבודה. מדובר בכמויות אדירות. אנו כמגזר עסקי לא רוצים דבר מהממשלה פרט להפחתה אמיתית של נטל הרגולציה."

"לאחר שראש הממשלה והממשלה השתכנעו שיש בעיה, הם קיבלו את החלטה 2118 בשלהי 2014. החלטה זו נועדה להפחית רגולציה ברמה של 5% מדי שנה לאורך 5 שנים ובדיקת RIA לכל חקיקה ממשלתית חדשה. אך החריגו את רשות שוק ההון מהחלטה זו והתוצאה – במהלך השנתיים האחרונות בין השנים 2016 ועד תחילת פברואר 2018 העבירה רשות שוק ההון 186 חוזרים, חוקים, הבהרות, הוראות, עמדות ועוד. כך מזלזלים בהחלטות הממשלה וכך הממשלה מאפשרת שיזלזלו בהחלטותיה. "

מבדיקה שערכנו, מאז החלטה 2118 עברו 19 חוקים שמקורם בהצעות חוק פרטיות ו 22 חוקים שמקורם בהצעות חוק ממשלתיות. וכל זה למרות שהממשלה קיבלה החלטה להפחית את נטל הרגולציה ומשרד ראש הממשלה עושה מאמצים להפחיתה.

לין אמר שלאחר וניתח מדוע נכשלת הממשלה בהפחתת הרגולציה, מצא 6 סיבות. הראשונה, ברגע שמאתרים מה שמגדירים כפגם מחפשים פתרון ברגולציה חדשה. השנייה, המגזר העסקי נחזה לטרף קל, שניתן לתקוף אותו ולהטיל עליו עוד ועוד רגולציה. השלישית, כשיש כשל רגולטורי מוסיפים עוד רגולציה במקום לבטל את הכשל. הרביעית, לא רואים את התמונה הכוללת ולא בודקים כמה עומס כבר הוטל , בטרם מטילים עוד רגולציה. כאילו אותה יוזמה רגולטורית חדשה היא היחידה. החמישית, הצגת הצרכן כאינפנטיל הזקוק להגנה תמידית. והסיבה השישית, השרים נותנים לרגולטורים להוביל את המדיניות, ובמקום לבלום אותה, כופים עליהם את הצורך להעניק לה גיבוי. בדרך זו, אמר לין, רומסים את בעלי העסקים עם אין ספור חוקים שטחיים.

לין סיפק בנאומו דוגמה לאנטומיה של רגולציה והציג את 'הצעת חוק המבצעים' שנדונה בימים אלה בוועדת הכלכלה של הכנסת ובמשרד הכלכלה.

לדבריו זוהי דוגמה בוטה לרגולציה מיותרת ואווילית. הוראת היסוד ברגולציה זו קובעת שאסור להפחית את המחיר הרגיל אלא אם עברו 30 ימים מיום שהונהג. אין שום סיבה למה שעסק לא יפחית את המחיר, אפילו שבוע או עשרה ימים לאחר שהונהג, כאשר הוא סבור שהמחיר המקורי לא התאים לצורכי המסחר ובוודאי שאסור לו להטעות את הצרכן כמפורש בחוק הגנת הצרכן. במקום לבטל הוראה שאינה עומדת במבחן המציאות העסקית, עושה הרשות להגנת הצרכן מה שעושים רגולטורים צמאי רגולציה למיניהם: מייצרים  עוד עומסי רגולציה על גב רגולציה שגויה. מסתבר שלהוראה מיותרת זו מועברים לאחר מכן 12 חריגים, ובכל חריג יש רשימה מפורטת מה הוא מכיל.

לדברי לין, ההתעסקות בנטל הרגולציה פוגע במוטיבציה לבנות ולפתח עסקים, גוזל זמן ניהול יקר ומוסיף עלויות בניהול העסק. אי אפשר לעסוק בהעלאת הפריון במגזר העסקי, כשהעסק צריך לעסוק בישום הרגולציה כל הזמן. שכן מי שמפר את הרגולציה ולא מיישמה צפוי לסנקציה – מאסר או קנס.

לין אמר שפנה לבנק ישראל וביקש ממנו שפעם אחת תיעשה במדינת ישראל בדיקה כלכלית רצינית שתאמר לכולנו מה התוצאה הכוללת של כל חוקי ההכבדה וכל חוקי הרגולציה שהוטלו על המגזר העסקי מתחילת המאה הנוכחית. מה זה אומר במונחים של תוספת עלויות למשק, בהקדשת זמן ניהול, בהפסד התוצר העסקי ובהפסד הכנסות המדינה.

להפתעתו, על אף שלבנק ישראל תקציב של מיליארד ₪ בשנה ו- 800 עובדים, הבנק לא התמודד עם אתגר זה. "נאלצנו לעשות ניתוח זה בעצמנו והגענו למסקנה כי כתוצאה מההתעסקות בעומס הרגולטורי המדינה מאבדת 50 מיליארד ₪ בתוצר העסקי ו- 32 מיליארד ₪  בהכנסות המדינה. " לין אמר שהוא חוזר ומזמין את בנק ישראל לעשות ניתוח זה, שהמדינה כה זקוקה לו, ואם יסתבר שאובדן התוצר הוא פחות מ- 5% אנו רק נשמח על כך.

כתיבת תגובה