אושר הצו לנותני שירותי בנקאות, צ'יינגי'ים ומטבעות וירטואליים 

מני רוזנפלד, יו"ר איגוד הביטקוין | צילום: גלעד אילוז

המאבק בהלבנת הון ומימון טרור הוביל להידוק והכבדת העול על נותני שירותי מטבע (צ'יינג') והעוסקים במטבעות וירטואליים. היום, הגיע הסוף לסחיבת הצו מדיון לדיון: ועדת החוקה בראשות ח"כ יעקב אשר, אישרה בתום סדרת דיונים, את צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים של נותני שירותי אשראי למניעת הלבנת הון ומימון טרור), התשפ"א 2020 שייכנס לתוקפו בעוד 8 חודשים.

יו"ר הוועדה ח"כ יעקב אשר דרש מהבנקים להכיר ברשימת העוסקים שיקבלו על עצמם את חובות הצו לפני מועד התחילה כגופים מפוקחים, ואמר כי לפיקוח על הבנקים יש חשיבות בהתוויית מדיניות זו; עוד קבע כי הצו ייכנס לתוקפו בתוך 8 חודשים, ושגופים הרוצים להחיל על עצמם את הצו במועד מוקדם יותר כדי לקבל הכרה כגופים שמפוקחים על ידי רשות שוק ההון שתפקח עליהם – יוכלו לעשות זאת באמצעות הודעה לרשות שוק ההון

הצו נועד להתמודד עם הלבנת הון ולחשוף מלביני הון, באמצעות הטלת חובה על נותני שירותי אשראי לזהות ולאמת את הפרטים של הלקוחות שלהם, ולדווח, בהתקיים תנאים מסוימים, על העברות כספיות של אותם הלקוחות. מטרת התיקון הנוכחי לצו היא להחיל את משטר הלבנת ההון גם על נותני שירותים בנכס פיננסי, ובכך לאפשר להם לפעול כשחקנים משמעותיים נוספים בענף האשראי החוץ-בנקאי. ההגדרה של שירות בנכס פיננסי שבתיקונים לצו, כוללת את כל הפעולות בנכסים פיננסיים דרך עיסוק, שאין בהם מתן אשראי, ובכלל זה, בין היתר, גם מתן שירותים לגבי "מטבע וירטואלי", מתוך כוונה לאפשר פיקוח על שירותים פיננסיים שאינם בנכסים מוחשיים.

באוגוסט 2016 פורסם ברשומות חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים, אשר הסדיר את פעילותו של מי שחייב בקבלת רישיון למתן אשראי ולמתן שירות בנכס פיננסי. תיקונים מאוחרים יותר לחוק הסדירו את פעילותם של נותני שירותים פיננסיים נוספים. עד כניסתו לתוקף של חוק הפיקוח, האסדרה של נותני שירותי מטבע הייתה מעוגנת בחוק איסור הלבנת הון. כעת, במסגרת חוק הפיקוח הוקנו לממונה על שוק ההון, סמכויות רישוי, פיקוח ואכיפה על נותני שירותי אשראי ונותני שירותים בנכס פיננסי ונקבעו הסדרים לקבלת רישיונות, הגבלות וחובות ביחס לפעילותם.

במרץ 2018, פורסם הצו שהחיל את משטר הלבנת ההון על פעילותם של נותני שירותי אשראי, שעוסקים בפעילות של מתן שירותי ניכיון שיקים ושטרי חוב, ניכיון שוברי אשראי, הלוואות, ליסינג מימוני ועוד. בין היתר, נקבעו בו: חובת ביצוע "הליך הכרת לקוח", חובת זיהוי פנים אל פנים לפני מתן אשראי לראשונה, חובת קיום בקרה שוטפת אחר הפעולות של מקבל השירות ובדיקת פרטי הזיהוי שלו אל מול רשימת ארגוני הטרור ופעיל הטרור המוכרזים.

יו"ר הוועדה ח"כ יעקב אשר שתמך בצו המתוקן, אמר כי "פתיחת שווקים כשהיא מבוקרת ונעשית במידה הנכונה, היא דבר חשוב. אני רוצה שהבנקים יתנו רוח גבית לדבר הזה כי עליהם להסתכל לא רק על עצמם אלא על המשק הכללי. רוח המפקד בעניין הזה צריכה להיות של המפקח על הבנקים".