איזו דרך ישרה יבור לו הרוצה להיכנס לעולם ההיי טק? • 2/2

בוטקאמפ VS אקדמיה • בפני המעוניינים להשתלב בתעשיית היי-טק ניצבים שני מסלולים מרכזיים – הכשרה אקדמית מקצועית הכוללת תואר, או הכשרת בוטקאמפ ייעודית המתמקדת בפרקטיקה • לאחר שבחנו ביריעה הקודמת את המעלות והחסרונות של כל אפשרות, יצאנו לשמוע דעות מקצועיות • בעד בוטקאמפ: עו"ד ענת גרימלנד מ'סקיילאפ' על תוכניות אקסלנטים ואדווה שחוללו מהפכה • בעד האקדמיה: ד"ר מושיק לביא מהאוניברסיטה הפתוחה על הקריטיות בלימוד אקדמאי דווקא • וגם: דבורה – אישה ואם חרדית – המועסקת כראש צוות פיתוח בגוף ממשלתי, לומדת לתואר, אבל מסיבות אחרות

סטודנטים חרדים | צילום אילוסטרציה: אברהם חסידה

אם נרצה לנסות להבין מה ההבדל הגדול בין הכשרה מקצועית ללימודי אקדמיה, ננסה להקביל את זה (להבדיל אא"ה בין קודש לחול ורק לשם שיבור האוזן בלבד) ללימודי הלכה.

ניתן ללמוד הלכה החל מהתלמוד והראשונים, המשך בשולחן ערוך, רמב"ם, טור ונושאי כליהם וכלה באחרונים הפוסקים. לעומת זאת, ניתן ללמוד קיצור שולחן ערוך.

עיקר ההבדל בין האסכולות, יהיה פתרון לשאלה שלא נמצאת מפורשת במקורות. אם מכיוון שלא עלתה אז, אם מאחר והיא שאלה של התפתחות טכנולוגית. דוגמת השאלות על השימוש בחשמל, בטלפון, במעלית שבת וכדומה. בעוד הלומד באסכולה הראשונה 'לאסוקי שמעתתא', יוכל למצוא הקבלה לשאלה, להבין מה מניעי הפסיקה במקבילה ולהשליך ולפעול על פיה לפתרון. לעומתו, זה שלמד קיצור שולחן ערוך, אינו יודע את סיבת הפסיקה הראשונית, כך שלא יידע למה להקביל אותה ובוודאי שאינו יכול ללמוד ממנה.

כך, כאמור באלף אלפי הבדלות, כאשר לומדים הכשרה מקצועית נקודתית, יכולים להיות מקצועיים מאוד בנישה שלמדנו – לעתים אף מקצועיים יותר מהאקדמאי שלמד את הפילוסופיה של הדברים, אולם לא נדע לפתור בעיות חדשות בהן לא נתקלנו – בעוד האקדמאי, יוכל למצוא פתרונות, מאחר והוא יודע את הבסיס והסיבה לאופן העבודה ויכול למצוא פתרון בהתאם.

בשבוע שעבר סקרנו את מעלת וחסרון אופני הלימודים לחפץ להשתלב לתעסוקה בהיי טק. השבוע נביא סקירה משני גופים משמעותיים, המעלים על נס את הצלחותיהם לשלב את בני המגזר החרדי בתחום.

בוטקאמפ – היתרונות

עבודה במחשבים | צילום: יח"צ טושיבה

עו"ד ענת גרימלנד, סמנכ"לית אסטרטגיה ב'סקיילאפ', מסבירה על היתרונות והאיכות של מסגרות בוטקאמפ. סקיילאפ היא חברה לתועלת הציבור מבית סטארטאפ ניישן סנטרל, במטרה לקדם את האקו-סיסטם בישראל, בין היתר, באמצעות חיזוק ההון האנושי, מתוך ידיעה והבנה שכיום יש 15 אלף משרות פתוחות לתחום ההיי טק, ומתוך הבנה שהמחסור העצום בהון האנושי, מייצר המון מורכבויות ועיכוב בקידום ההיי טק בישראל, הציבו לעצמם מטרה לפתח מודלים 'סקיילביליים' שיתנו מענה למחסור האנושי ברבדים שונים. בכדי לוודא שכל בוגרי התוכניות יוכלו להשתלב בתפקידי פיתוח מובילים בתעשייה, ושהתוכניות תוכלנה לגדול ושיחקו אותן על מנת לייצר קאדר של אנשים איכותיים שייתנו מענה למחסור בהון האנושי.

כך למשל סקיילאפ מקיימת תכנית אקסלנטים לבוגרי מדעי המחשב והנדסה, כיתה אחת של בנות חרדיות שלמדו במכללות וכתה נוספת מהמגזר הערבי, בשיתוף החברות המובילות בהיי טק. המשתתפים בתוכניות מחזיקים תיקי עבודות מרשימים, שלא דוגמת בוגר תואר או כדומה. הפרויקטים שהם מבצעים, מתוכננים, על ידי החברות המובילות. דוגמת מוביל-איי, גוגל, לייטריקס אקס ליבריס ועוד חברות מובילות באקו סיסטם, מה שמקנה לבוגרים את הייתרון התחרותי על הבוגרים האחרים הנמצאים בשוק. הם רוכשים ניסיון שהוא חותמת איכות של התעשיה, כאשר גוגל ומוביל-איי מפתחים יחד עם התוכנית.

הקשר עם התעשייה ייחודי מאוד לסקיילאפ, עוזר לדעת בדיוק מה זקוק עובד לדעת עם כל הניואנסים ולהקנות לו את הידע הזה. ישנם 86% השמה מהתוכנית הזו, כאשר הקשר של החברות המובילות עם הבוטקאמפ משפיע, 11 מתוך 42 בוגרי התוכניות השתלבו במוביל-איי בצוותי אלגוריתמיקה. וענת מבהירה לנו, שאין כמובן שום ויתורים בחברות האלו. שם מחפשים את הטובים ביותר.

תכנית אדווה היא תכנית ייחודית ללא אקדמאיות, נמצאת בסמינרים החרדים הנחשבים, ומטרתה להשלים לבנות, את הידע התאורטי שתואר מקנה, מבלי לתת להן תואר, בשל ההתנגדות העקרונית ללימודים אקדמיים. גם תכנית זו נבנתה יחד עם חברות התעשייה המובילות, מתוך הבנה, שאם יש כאלו שמסיבותיהם העקרוניות, לא מעוניינים בתואר אקדמי, אולם כישוריהם מתאימים לתואר וליותר מכך, נקנה להם את כל הידע הנדרש, כולל התאורטי ונקלוט אותם.

התוכנית הזו היא כבר דו שנתית ונכנסת לתוך לימודי הסמינרים לבנות הלומדות בכתות י"ג-י"ד הנדסאיות תכנה של מה"ט. המורות מוכשרות על ידי סקיילאפ והתכנים, כאמור, נבנים יחד עם התעשייה.

הירידה לפרטי פרטים מדהימה אותנו, כשענת מספרת על אחד הקורסים המתמטיים שנלמד בדרך כלל בתואר והיה שיקול אם הוא באמת נדרש לתעשייה. הדיון הגיע עד לבכירי החברות בחו"ל שהתלבטו ודנו האם חייבים להכניס את הקורס למסגרת הלימודית, או שחבל על הזמן של הבנות. בסופו של דבר, פירקו את הקורס המדובר לגורמים והכניסו לתוכנית רק את החלקים שהיו משוכנעים שיסייעו ללומדות.

סמינר חרדי | אילוסטרציה: יעקב נחומי, יח"צ

החומר שהן לומדות, מורכב מ-60% מהלימודים התיאורטיים והמתמטיים של התואר, כאשר גם כאן גוגל, מובילאיי, אי.בי.אמ ואפל נמצאים במרכז התוכנית ומכוונים את תכניה.

עוד בתוכנית, כישורים רכים של איך להתקבל לתעסוקה בתחום, איך להציג פרזנטציה ואיך להכין קורות חיים, וכן מה הם ההבדלים בין עולמות הלמידה והתעסוקה. נושא שמקשה מאוד על בנות חרדיות שאינן מכירות אותו היטב.

הרעיון של התוכנית מורכב משלושה צירים מרכזיים. ראשית, השותפות המלאה של החברות לתהליך כולל כתיבת הפרויקטים המעשיים של הבנות, על למנת לייצר להן פרוטפוליו ותיק עבודות, שירשימו את התעשייה שהן מבינות את התאוריה שהוסיפו להן. שנית, הידע התאורטי המוקנה להן, שווה הערך לידע אקדמי בליבת מקצוע מדעי המחשב, מבלי לתת להן תואר אקדמי. והציר השלישי והמרכזי, הוא ברכתם של גדולי ישראל המאפשרים לתוכנית להתקיים בתוך הסמינרים.

כרגע יש פיילוט בסמינר הישן והחדש בירושלים ובסמינר וולף בבני ברק, המורות עוברות כאמור הכשרה על ידי מומחים מהאוניברסיטה העברית ומאוניברסיטת תל אביב. בפיילוט נמצאות שתי כתות בסוף סמסטר ראשון בשנה השניה, וכתות בשנה הראשונה, כך שעדיין אין נתונים על ההשמה, אולם עצם השותפות המעמיקה של התעשייה, נותנת תקווה לסקיילאפ, שהן תוכלנה להשתלב בדיוק כמו בוגרי תכנית האקסלנטים.

התוכנית מכשירה את הבנות בדיוק בחלקים החסרים לעשייה. באלגוריתמיקה, סיבוכיות וחישוביות, מתמטיקה בדידה, אלגברה בכל הרבדים שלה וכדומה. נראה שזה המענה האמתי מבחינת הידע, והשאלה רק תהיה אם התעשייה ה'סנובית', תכיר בזה כשווה ערך.

אקדמיה לחרדים | אילוסטרציה: שירה חסידה

לדעת ענת, הפתרון שהם מציעים, הנבנה יחד עם התעשייה ובעידוד הממשלה, חוסך מהבנות ידע 'מיותר' ומוסיף להן את הידע החסר. לדבריה, אין באמת חובה להגיע לתעשייה עם תעודה על הקיר. הדבר החשוב ביותר הוא הניסיון. "הבוגרות שלנו מגיעות מהלימודים עם תיק המוכיח יותר ניסיון מכל בוגר הנדסה".

בין מוכנות לנכות

ד"ר מושיק לביא, דיקן הסטודנטים באוניברסיטה הפתוחה, חושב שאין בכלל מה לדבר על בוטקאמפ ללא תואר אקדמי, כמסלול אפשרי לעולם ההיי טק. ד"ר לביא הוא כלכלן המכהן בתפקיד סמנכ"ל חדשנות ויזמות באוניברסיטה הפתוחה, והוא חלק מהצוות המלווה את המגזר החרדי המשתלב באוניברסיטה.

"באופן פרדוקסלי, אנחנו רואים ביקוש אדיר לעובדים בעולם ההיי טק, ובמקביל, עליה בדרישות תנאי הקבלה. מסתבר שאמנם יש ביקוש עולה וגובר, אולם הביקוש הוא לעובדים הטובים ביותר שניתן למצוא. קצב השינויים בתוך התפקיד הוא עצום, שפות התכנות משתנות חדשות לבקרים, ואתה מוכרח לקבל עובד, עם יכולות אינטלקטואליות גבוהות ללמידה המתמדת הזו, שיידע מה זה מבנה של שפה, מבנה של ארכיטקטורה, חשיבה תיאורטית על בעיות מתמטיות ופתרונן וכדומה. בסופו של דבר, זה משהו שנרכש בעיקר בלימודים אקדמיים". לתחושתו, בוטקאמפ ללא תואר אקדמי, הוא פלסטר.

לפעמים, תמצא משרה עבור בוגר של בוטקאמפ, שיוכל לתת לה מענה לתקופה הקצרה לאחר הלימודים, אולם ברגע שהטכנולוגיה משתנה, אין בו כל תועלת בתעשייה.

האוניברסיטה הפתוחה, היא האוניברסיטה עם מספר הסטודנטים החרדים הגבוה ביותר. על פי הלמ"ס יש כיום כ-1,800 סטודנטים חרדים באוניברסיטה הפתוחה. יש רכזים מיוחדים המסייעים להם לגשר על פערים והם מסייעים גם באמצעות מלגות. אופי הלמידה באוניברסיטה, המאפשר להם לעשות זאת 'מהבית' ללא הקשיים באווירה המורכבת מבחינה דתית. ובקצב שונה מהאינטנסיביות בעולם האקדמי הרגיל, נותנים להם סיכוי להשתלב ולהצליח ולדיקן הסטודנטים היכרות מעמיקה עם המגזר.

מושיק חושב שהצורך דווקא באקדמיה, נכון שבעתיים בקרב המועמדים בוגרי המגזר החרדי. לדבריו, צריך להבין שעבור המועמד החרדי להיי-טק, הפערים שמגשר התואר האקדמי, הם פערים גם ברמות אחרות של העולם. של איזו שהיא השתלבות עם עולם התעסוקה, של חשיבה תיאורטית של העולם הכללי. התמודדות עם סביבה יותר מרובת משימות, יותר ביקורתית, יותר בסביבת רשת. לדבריו, כל הדברים האלו, לא ניתנים לגישור בעזרת למידת שפת תכנות אחת וכדומה.

סטודנטים חרדים | צילום: אברהם חסידה

לדעתו, חלק משמעותי מהיציאה לעולם האקדמי, מחייב היכרות עם עוד קודים חברתיים ותרבותיים, שרק התהליך האקדמי יכול להקנות. הוא מדגיש לנו, כי אין מדובר בשינויים חברתיים ותרבותיים, כי אם בהיכרות אתם. "כמו שבעברית אומרים על משהו לא מובן, שזה כביכול 'צרפתית' עבורי, כך יש לעתים שהקודים ההתנהגותיים והתרבותיים במקום העבודה, פשוט לא מובנים לאדם המגיע ישר מהעולם שלו לעולם התעסוקה החדש. ההיכרות עם ה'שפה' הזו, לאורך תקופת הלימודים, תוכל לגשר על הפער".

מלבד זאת, כאמור, סביבת העבודה בהיי טק, דינאמית ומשתנה כל העת. אם הגעת רק עם שפת תכנות, או אפילו עם שלוש כאלו, עד שהשתלבת בתעשייה, שתיים מתוך השלוש כבר לא בשימוש, ובשלישית כבר התחוללו שינויים. כך יוצא ש"באת נכה" לעולם החדש הזה.

יש כמובן יוצאי דופן. יש גאונים המצליחים ללמוד שפות באופן אוטו-דידקטי, וחלקם אף עסקו בתחום בשירות הצבאי. כאלו גאונים יוצרים לעצמם גם את התשתיות הנוספות הנדרשות לעולם ההיי טק ומשתלבים בו. אבל אלו הם כאמור, יחידי סגולה.

ד"ר לביא טוען שאפילו תוכניות הבוטקאמפים המרחיבות הייעודיות, שכן מתייחסות גם לחלקים התיאורטיים ונותנות מענה בדמות קורסים מתמטיים וכדומה, אינן יכולות להתחרות באקדמיה. "בסופו של יום, הסטנדרטיזציה וחותמת האיכות האקדמית, היא זו שתתן לבוגר, את האופק התעסוקתי המשמעותי".

לדבריו, מערכות חוץ אקדמיות, לעתים קרובות נוטות לוותר על איכות הלמידה ומאבדות את המקצועיות לטובת הכמות. הוא מסביר גם כי בכל חברה, כל בוגר של מסלול למידה כל שהוא, נאלץ לעבור תקופת הכשרה בנוסף. כלומר, לעולם לא מספיק מסלול הלימודים, גם האקדמיים, לעשייה הספציפית. אולם כאמור, יכולות הלמידה של בוגר תואר, גבוהות לעין ערוך ממוכשר מקצועית.

פרט נוסף שחשוב לו לחדד לנו, הוא ה'סיגנל' של אנשי היי טק. לדבריו, תואר אקדמי הוא סמל סטטוס, המיועד להציג לחברה המחפשת את העובדים הטובים ביותר, שמדובר באדם עם יכולות אינטלקטואליות גבוהות. "אדם שסיים בהצלחה את הקורסים המתמטיים במדעי המחשב, סימן למעסיק הפוטנציאלי שלו, אני אדם עם נפש חזקה, יכולות גבוהות והבנה רחבה. הוכחת יכולת מסוימת".

לסיום חשוב למושיק לספר לנו, כי למרות שכמות החרדים נמוכה ביחס לאוכלוסייה הכללית, משקלם בטקסי המצטיינים, הוא פי שלושה וארבעה. "אנחנו רואים בשמחה רבה הצלחה אדירה בקרב הסטודנטים החרדים אצלנו ומשקיעים חשיבה רבה בסיוע להם להגיע לכך".

אקדמיה – בשביל השכר

אבל גם אם לא צריך אקדמיה בשביל העבודה, לפעמים צריך את האקדמיה בשביל השכר. קחו לדוגמה את דבורה, אישה חרדית, אם לארבעה ומפרנסת יחידה, עובדת בחברה ממשלתית כראש צוות פיתוח תכנה וסטודנטית במקביל לתואר ראשון.

ה'חדר הנקי' במפעל אינטל בירושלים | צילום: פלאש 90

דבורה למדה בסמינרים חרדיים, כולל לימודי הנדסאית תכנה ואחרי סוג של 'בוטקאמפ', הצליחה להתקבל לעבודה בתחום בחברה ממשלתית, המעסיקה בנפרד קבוצה ייחודית של נשים ובנות חרדיות. בזכות כישוריה ומסירותה, התקדמה בתפקידיה עד להיותה ראש צוות הפיתוח.

יש לציין, כי לחברות ממשלתיות יש דירוגי שכר, שכלל אינם מתקרבים למקובל בשוק. השפעה גדולה מאוד יש לעצם קיום התואר האקדמי, בדירוג השכר. רק כשהבינה דבורה, שהעובדות בצוות הכפופות לה, מרוויחות אלפי שקלים יותר ממנה, נכנעה והחליטה לצאת למסלול של לימודים אקדמיים.

חשוב לה לציין, כי במצבה האישי הנוכחי, לא היה לה סיכוי כלשהו ללמוד לתואר ראשון, אילולא המסלול בו היא לומדת, המאפשר לה ללמוד בבית לאחר סיום יום העבודה והמשפחה. מעבר לזה, המסלול בו היא לומדת, מגלה הבנה מאוד מעמיקה לאוכלוסייה החרדית. היא מספרת לנו על התחשבות מיוחדת בסטודנטיות החרדיות, בכל הנוגע לאתגרים העומדים בפניהן בניהול המשפחה, העבודה והלימודים.

"אני מרגישה שהם מאוד מעריכים אותנו על כל ה'מולטי טאסקינג' הזה, שהם פשוט יוצאים מגדרם לרצות אותנו ולהקל מעלינו", היא אומרת. "לא חלילה שאנחנו לומדות פחות או מוותרות על מטלות, פשוט, הם מלווים אותנו הרבה יותר מקרוב ומתחשבים בקשיים. לדוגמה, נאלצתי מסיבות אישיות להיעדר ממבחן שנרשמתי אליו, דבר הכרוך בעלות כספית באופן כללי, וברגע שהיועצת שמעה ממני על כך, הודיעה לי כי אוכל להגיע במועד הבא ללא תוספת תשלום".

לשאלתנו, דבורה טוענת כי לא היה חסר לה ידע לתחום בו עסקה, עקב עובדת היותה מוכשרת מקצועית. היא מביאה כהוכחה את עובדת קידומה המהיר. ייתכן שההשלמות שעשתה, סיפקו את צרכי מקום עבודתה, ייתכן שפשוט שם לא היה צורך בכל התחומים הנוספים הניתנים בלימודי התואר, השורה התחתונה היא, שדבורה לא הלכה לאקדמיה בשביל הידע, אלא עבור השכר.

יתרה מזאת, לדבריה, לימודיה הנוכחיים, אינם תורמים כלל לעבודתה, מהסיבה הפשוטה, שהיא קיבלה פטור מהקורסים העשויים לסייע לה, על סמך לימודי ההנדסאות שלמדה.

דבורה איננה מתחרטת חלילה, על החלטותיה להמשיך בסמינר, כשהיה לה שיקול מאוד משמעותי דווקא כן לצאת ללמוד במוסד אקדמי, אולם למען רווחתה הרוחנית, בחרה שלא לעשות זאת בנערותה. היא רק מצרה על כך שטרם נמצא פתרון ראוי. "אם הייתי יכולה ללמוד בצעירותי, בלי העול המשפחתי והכלכלי, ולהשתכר היום כפי שמשתכרים בוגרי תואר, מבלי לפגום בכהוא זה בסביבה התרבותית והחברתית שלי, זה לא היה הרבה יותר הגיוני מאשר עכשיו כשאני צריכה לחתל, לפרנס, לקבל את בעלי הצדיק מהכולל, וגם ללמוד במקביל לתואר?!"

לדבריה, רוב הנשים בסופו של דבר משלימות לתואר. גם אם הן מצליחות להתקבל לתעסוקה, מה שקשה מאוד, תקרת הזכוכית של השכר, דוחפת אותן לכך, כשהרבה יותר קשה להן לבצע. היא מספרת על עצמה, "ברוך השם שחנני בכישורים מבורכים, אינני טיפשה כלל ועיקר, אבל אני מגרדת בקושי את ציוני ה'עובר' בתואר, רק כי אני מטופלת בכל השאר, זאת כשבתעודת ההנדסאית שלי, יש רק מאות. זה גם משמעותי בקבלה לעבודות משמעותיות בהמשך".

אקמדיה בשביל האנגלית | תמונה: pixabay

בסיכומם של דברים היא אומרת, כי גם עם הכשרה מקצועית מהודקת היטב, וגם עם השלמות של מתמטיקה, אלגוריתמיקה ושאר התאוריות הנדרשות לתעשייה, מאוד קשה להתקבל בכלל לתעסוקה בתחום ללא תואר, החברות הנחשבות כלל אינן מכירות בידיעותיה ללא תואר, ואלו שכן מקבלות, נותנות שכר שאינו משקף את העשייה.

עוד נושא מעניין שהיא מעלה, הוא העובדה שאין די לימודי אנגלית בסמינרים ובלימודי ההנדסאות. לדבריה, מלבד הצורך בשכר יותר גבוה, עבורו היא משלימה לתואר, לימודי האנגלית ברמה האקדמית, לחצו אותה יותר להכרעה להיכנס להרפתקה המאתגרת הזו. זהו לדבריה פרט מכריע. מרבית הסמינרים וההשתלמויות שעוברות עובדות בתחומי ההיי טק, מתקיימים באנגלית. "על כן, רמת האנגלית עמה הגעתי מהסמינר, ממש הביכה אותי באירועים אלו".

הכתבה נכתבה ופורסמה לראשונה בגיליון הראשון של מגזין BizTech היו"ל על ידי Bizmax

כתיבת תגובה