אמיר כהנוביץ מציע: לגליזציה במקום קיצוץ

אמיר כהנוביץ, כלכלן ראשי 'אקסלנס' בסקירה עם שלל הפתעות: ישראל יכולה לצפות למסים בהיקף של מיליארד שקל בשנה במקרה של לגליזציה • הטלת מע"מ על פירות וירקות יחד עם פתיחת השוק ליבוא חופשי יוזילו את מחירי הפירות והירקות • הבנק הדני Nordea התחיל להציע משכנתא ל-10 שנים בריבית שלילית של 0.12%- • ארה"ב מרוויחה מיליארדי דולרים ממלחמת הסחר • כלכלה בסערה

אמיר כהנוביץ, הכלכלן הראשי של בית ההשקעות אקסלנס | צילום: עודד קרני

אמיר כהנוביץ, הכלכלן הראשי של בית ההשקעות אקסלנס, לא מבין מדוע יש צורך בקיצוץ רוחבי בתקציב לצורך כיסוי הגירעון הממשלתי. בסקירתו השבועית הוא מתייחס לסוגיה הבוערת של עליית מחירי הירקות והפירות ונותן עצה חינם לממשלת המעבר: "קיצוץ רוחבי בתקציב? יש דרכים יעילות יותר, למשל: גביית מע"מ על פירות וירקות מיובאים. מחירי הירקות והפירות סוג ב', שנפוצים בישראל,  צפויים להיות נמוכים יותר גם אם יושת עליהם מע"מ –  במקרה שהשוק ייפתח לייבוא חופשי".

לדברי כהנוביץ "במקרה כזה, גם המדינה תהנה מתקבולי מסים, גם הציבור ייהנה מסחורה איכותית וזולה יותר וגם החקלאים יוכלו לצאת מורווחים עם ההטבות העצומות שהם מקבלים אפילו בלי לדעת – כדוגמת תקצוב קרן נזקי טבע ומימון משרד ממשלתי שלם (משרד החקלאות) – יומרו למענקים חד פעמיים לטובת התייעלות, פרישה מוקדמת או הסבה לתחם חקלאי חדש".

כהנוביץ מתייחס לאפיק הכנסות נוסף שעשוי לסייע להתמודדות עם הגרעון התקציבי, ונותן בלי כל כוונה רוח גבית למשה פייגלין: "לגליזציה – ממנה ישראל יכולה לצפות למיסים בהיקף של כמיליארד שקל בשנה. לאור הצהרות מפלגות רבות בעד לגליזציה, ייתכן שכבר בקרוב האוצר יוכל להתחיל לצפות למקור נוסף של הכנסה ממיסים על לגליזציה. מדינת קולורדו עשתה לגליזציה ב- 2014, ובשנת 2018 היא גבתה מיסים בהיקף של 266.5 מיליון דולר – כמעט מיליארד שקל. מצד אחד, אמנם קולורדו אופיינה ביותר תיירים מישראל, אך מצד שני, האוכלוסייה בישראל גדולה יותר (8.7 מיליון תושבים בישראל מול 6 מיליון בקולורדו). כך שאפשרי שגם בישראל יהיה מדובר בהיקפי גבייה דומים, מה שיוכל לחסוך הטלת מסים אחרים".

מנגד, הוא תוקף גם את נתוני האינפלציה ו'מחמיא' לממשלה על פריצת הגירעון בשנת צמיחה. "נתוני מחירי היבוא לארה"ב שפורסמו בשבוע שעבר, לימדו על המשך ירידת המחירים, גם בניכוי דלק.  בישראל לעומת זאת, בשל שילוב גורמי פיגור, המחירים מתקשים לרדת, כשמול המשך ירידת מחירי המוצרים הסחירים (הלבשה והנעלה ירדו בשנה האחרונה ב-1.2% וריהוט וציוד לבית ירדו ב-1.4%) המוצרים המקומיים ממשיכים לטרלל את המדד, עם עליות שנשענות בעיקר על צעדי או אי צעדי ממשלה, ביניהם: מחירי ירקות ופירות שזינקו מאז מרץ 2018 ב-24%; דיור שנתקע בחסמים רגולטורים; חשמל, ארנונה, מים ומוצרים אחרים הנמצאים באחריות הממשלה. וכמובן העלאות מיסים צפויות שנדרשות בשל 'כישרונה הרב' בפריצת הגירעון בשנה בה נרשמה צמיחה לפי הציפיות".

ולמרות כל ה'מחמאות' ועליות המחירים, כהנוביץ עודנו אופטימי בנוגע לשנה הבאה. לדבריו: "להערכתנו גובר הסיכוי לתיקון משמעותי באינפלציה המקומית כלפי מטה בשנה הבאה, לאור הקפיץ המתוח של ירקות ופירות ואיומי ההאטה על סעיף הדיור. מנגד, הסיכון העיקרי לאינפלציה נותר קשור להעלאות המיסים, יהיו אשר יהיו". דווקא לכן, הוא מציע למשוך כספים ממקומות חדשים, כדוגמת המע"מ בפירות וירקות והלגליזציה.

הוא מתייחס גם בנוגע למגמת עדכון תחזיות האנליסטים בוול סטריט כלפי מטה, ולמרות זאת ממשיך להמליץ על השקעה בנכסי סיכון: "לא, אנחנו לא עיוורים, אנחנו רואים שאנליסטים מעדכנים כלפי מטה את תחזיות הרווח לחברות ל-2019 ו 2020, וכן, אנחנו יודעים שהכלכלה העולמית מאטה ולמרות זאת אנחנו עדיין בהמלצה מתחילת השנה לנכסי סיכון (risk on). ולמה? הרווח בארבעת הרבעונים האחרונים של מניות ה-S&P500 – גם אם לא יצמח בכלל ברבעונים הבאים – עדיין ייתן תשואה 5.3%  (מכפיל רווח 18.9) – שזאת תוספת תשואה של כ 3.2% לעומת אג"ח ממשלתיות שמציעות תשואה של כ-2%. זאת גם פרמיה הרבה יותר גבוהה מזאת ששוק המניות הציע לנו בשנתיים האחרונות, כך שאם אז קנינו מניות – אז עכשיו התמחור אפילו יותר. האנליסטים הורידו כאמור את תחזיות הרווח לחברות, אך העוצמה החיובית של ירידה של שיעורי ההיוון אפילו בחצי אחוז גבוהה יותר. אז נכון שיש מלחמת סחר ושיש אינדיקציות להאטה גלובאלית. אבל כל עוד אנחנו בתרחיש של האטה כלכלית ולא של משבר כלכלי אפשר לצפות שגם מרווחי האשראי לא ייפתחו בצורה משמעותית".

כהנוביץ מתייחס גם לפסגת ה-G20 שתתקיים השבוע ולתקוות שתביא לפריצת דרך במלחמת הסחר. הוא מצטט את דברי טראמפ לקראת פסגת ה-G20 השבוע: "מה הלחץ שלכם לסגור עסקת סחר אם בינתיים בכל חודש שעובר אנחנו מקבלים עוד מיליארדים ממכסים. אם הוא יופיע (הנשיא הסיני), סבבה. אם הוא לא יופיע, נמשיך בינתיים לקבל מיליארדי דולרים בחודש", כך טראמפ. כהנוביץ אומר, כי "הנחות המוצא שלנו בנוגע למלחמת הסחר הן: 1. לא סביר שיצליחו להגיע להסכם סחר במתווה האמריקאי. 2. לא סביר שהאמריקאים יתפשרו על דרישותיהם. 3. הסכם, גם אם בדרך נס ייחתם, לא יהיה בעל השפעה קריטית, כשהשפעת המכסים על הכלכלה העולמית שולית ובמיוחד לאור התחכמויות הסינים בהשוואת מקור הייצור". כהנוביץ מתייחס גם לסקרי הבחירות שמראים שטראמפ לא מוביל במרוץ ומדגיש כי "בכל מקרה, מלחמת הסחר – משהוכרזה – כבר גדולה מטראמפ".

ביחס למדיניות הריבית מעריך כהנוביץ, כי "התרסקות האינפלציה המחודשת כבר לא מותירה ספק – הפד יהיה חייב לחתוך את הריבית כדי להציל את חייו. כעת כבר ברור, שאם הפד רוצה להגן על היעד של 2% (ציפיות אינפלציה) – הוא צריך להוריד את הריבית בנחישות".

בהמשך דבריו, מפנה כהנוביץ זרקור רב עוצמה אל היקף החסכונות הפנסיונים בעולם הצפויים לזנק בשנים הבאות ויחפשו נכסי השקעה בכל מקום. בעקבות כך, הוא ממליץ לכולם לתפוס נכסי השקעה בעלי מאפייני משך חיים ממוצע ארוך: "בזמן שבהיתם בהלם במדד מאי, פספסתם אירוע חשוב הרבה יותר במונחים היסטוריים. הפורום הכלכלי העולמי פרסם בשבוע שעבר נייר עמדה מרתק על הזינוק הצפוי בעשרות השנים הקרובות בהיקפי החיסכון הפנסיוני בעולם, שצפוי לזנק בשנים הבאות מרמות של 70 טריליון דולר ב-2015 למעל 400 מיליארד דולר עד שנת 2050. היקפים כאלה יבלעו כל נכס השקעה בטוח על פני כדור הארץ. אין שום קונסטלציה סבירה שאפשר לראות ביקוש כל כך משמעותי לאשראי בטוח, מה שיוביל באופן כמעט וודאי להתמוטטות התשואות הבטוחות בעולם". כהנוביץ לא מוותר, והוא מביא רשימת משפטיים עתידיים שאתם עלולים לומר במקרה והערכותיו יתממשו: "שלא תגידו אח"כ 'לא ידעתי' או 'חשבתי שתהיה אינפלציה'; 'דמיינתי ששוק העבודה ההדוק יעלה שכר'; 'סיפרו לי שהגרעון הגדול יגרור עליית תשואות'; 'שיקרו אותי שיש ריבית טבעית ב-3%". לא מאמינים? הסכיתו לדיווח: הבנק הדני Nordea התחיל להציע משכנתא ל-10 שנים בריבית שלילית של %12.0 . כן, הבנק משלם למי שלוקח משכנתא. עצה: תתמקחו ותשוו!"

*הנאמר אינו משקף אלא את דעתם של הגורמים המוזכרים בו, ובכפוף לכל המופיע במסמך המופיע כאן.

2 תגובות ל: "אמיר כהנוביץ מציע: לגליזציה במקום קיצוץ"

  1. פשששש

    הפרשנות הכלכלית הכי אינטליגנטית כבר זמן רב.

  2. אמיר כהנוביץ' הטלת מע"מ על ירקות ופירות לא תוזיל את הירקות והפירות אלה תיקר אותם ב 17 אחוז
    יותר מזה, הטלת מע"מ על ירקות ופירות תפגע בעיקר במעוטי היכולת, מדוע תשאל, מרכיב הירקות והפירות של משפחה מעוטת יכולת יכולה להגיע ל 40-50 אחוז מסל ההוצאות של מעוטי היכולת לעומת אחוז קטן מסל ההוצאות של העשירים וכך אתה פוגע בעיקר במעוטי היכולת.
    אם תפתח את השוק ליבוא מארצות שבהם השכר והמיים זולים יותר אתה תחסל את החקלאות הישראלית לגמרי, אם כבר נסה לשפר את התחרות ע"י הורדת מחירי המיים לחקלאות והורדת המיסוי על עובדים זרים זה אולי יציל את החקלאות בארץ לא השיטה שלך.
    והחקלאות לא חשובה רק לחקלאים, חקלאות שומרת על הריאות הירוקות, שומרת על שטחים שבהעדר חקלאות יהפכו למדבר וחקלאות שומרת גם על הגבולות.

כתיבת תגובה