בדרך לאישור: ועדת הכלכלה מקדמת את ביטול התאגידים

ועדת הכלכלה של הכנסת החלה להכין לקריאה שנייה ושלישית את הצעות החוק של חברי הכנסת איתן גינזבורג ווליד טאהא, המבקשות לאפשר לרשויות המקומיות לנהל בעצמן את משק המים והביוב, ללא צורך בהפעלת תאגיד מים חיצוני או הצטרפות לחברה אזורית. אם תאושר ההצעה, האפשרות תחול הן על רשויות שכבר מפעילות תאגיד מים והן על רשויות שטרם הקימו אחד, במה שעשוי להוביל לשינוי משמעותי במבנה ניהול משק המים בישראל.

יו"ר ועדת הכלכלה, ח"כ דוד ביטן, הזכיר בפתח הדיון כי לאחר אישור ההצעה בקריאה הראשונה נותרו 15 סוגיות שטרם הוכרעו, וכי כעת הגיע הזמן לדון בהן לקראת השלמת הליך החקיקה.

שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן, עדכן כי התקיים שיח בין משרדי האנרגיה, האוצר והפנים וכי קיימת אפשרות ממשית להתקדם. מנכ"ל משרד האנרגיה, עו"ד יוסי דיין, הוסיף כי נוסח עדכני של ההצעה כבר מגבש את מרבית ההסכמות בין הגורמים המקצועיים, כאשר המחלוקת המרכזית שנותרה מול משרד האוצר נוגעת לחלוקת סמכויות השרים. גם נציג האוצר, עידו מור, אישר כי הפערים קטנים וניתנים לגישור, ואילו משרד הפנים ביקש שהתקנת התקנות והכללים תיעשה בהסכמת שר הפנים ולא רק לאחר התייעצות עמו.

אחת הסוגיות המרכזיות שעלו בדיון נגעה לחיוב המע"מ על עסקים. מנכ"ל משרד האנרגיה ציין כי נמצא פתרון לסוגיה, אולם היועץ המשפטי של רשות המים, עו"ד אבי סלונים, טען כי הפתרון המוצע אינו מספק, שכן חברה שתיוותר ריקה מתוכן ותספק שירותים לרשות המקומית לא תוכל להזדכות על המע"מ. מנגד, נציג האוצר הבהיר כי בכל הנוגע לעסקים, הבעיה נפתרה והם יוכלו להזדכות על המע"מ.

במהלך הדיון תקף השר כהן בחריפות את מודל תאגידי המים ואמר: "לגישתנו תאגידי המים מנופחים, עם 56 מנכ"לית, מאות סמנכ"לים ודירקטורים, ואנחנו רוצים לצמצם את המנגנון הזה לכמה שיותר יעיל ואת הכסף שנחסך לתת לאזרח. אבל אם קונים צינור ויותר זול לקנות אותו באמצעות החברה למטרה יחידה לא מנענו את זה".

בהמשך החריף העימות כאשר השר הוסיף: "העם נקעה נפשו מתאגידי המים ורשות המים, ובסוף היום זה יקרה, זה לא יעזור לכם, כי הציבור לא רוצה את זה בגלל המנגנון המנופח". דבריו עוררו תגובה מצד יו"ר פורום תאגידי המים, יהודה סיסו, שאמר: "אתה כל הזמן חוזר על זה ומטעה את הציבור", והשר השיב: "מה היה לכם לעשות בטיול בארגנטינה". סיסו הגיב: "כל הזמן אנחנו סביב מסע השמצות ואין שום דיון ענייני".

גם שאלת מבנה הניהול העתידי של משק המים ברשויות עוררה מחלוקת. יו"ר הוועדה ביטן הביע תמיכה בכך שמנהל משק המים ברשות המקומית ישמש גם כמנכ"ל החברה שתיוותר לצורך הפעילות, בעוד משרד האוצר הסתייג מהאפשרות שעובד החברה יהיה גם עובד הרשות המקומית. השר כהן הדגיש כי מטרת הרפורמה היא לצמצם כוח אדם ולחסוך בעלויות, ואילו ביטן הבהיר כי לא יסכים למתווה שישאיר את התאגידים במתכונתם הנוכחית.

גם ח"כ איתן גינזבורג התייחס לסוגיה ואמר כי אין ניגוד עניינים בכך שעובד הרשות ישמש גם כמנהל החברה למטרה יחידה. מנגד, היועץ המשפטי של רשות המים, עו"ד אבי סלונים, אמר: "כשהעירייה היא גם צרכן מים וגם מחייבת יש קושי". על כך השיב מנכ"ל משרד האנרגיה, עו"ד יוסי דיין: "אני מתקומם על הרמיזות שרשויות מקומיות מרמות. רשות מקומית אמורה לפעול לפי דין וזה מקומם שצריכים לייחס להם מניעים נסתרים".

גם בהמשך הדיון נמשכה המתיחות בין הצדדים. ח"כ גינזבורג קרא לנציגי רשות המים להפסיק, לדבריו, להשחיר את השלטון המקומי. הממונה על תאגידי המים ברשות המים, עו"ד עומר ורדי, השיב: "אני בעד שלטון מקומי, אבל להגיד שמשק המים פעל בצורה תקינה ע"י רשויות מקומיות זה טעות". גינזבורג הגיב: "זה לא מה שאני אמרתי. היו רשויות שעבדו לא טוב והיו רשויות שעבדו מצוין, ואני כיהנתי ברשות שעבדה מצוין ואני מכיר עוד כאלה".

נושא נוסף שנדון עסק ברשויות שלא יוכלו להפעיל את משק המים באופן עצמאי. השר כהן הציע להקים תאגיד ארצי אחד שיקלוט אותן, בעוד היו"ר ביטן העלה אפשרות להקים שלושה תאגידים אזוריים – לצפון, למרכז ולדרום.

לצד ההסכמות הרבות שכבר גובשו בין משרדי הממשלה, נותרה מחלוקת עקרונית באשר למנגנון ההכרעה במקרה של חילוקי דעות בין שרי האוצר, האנרגיה והפנים. מנכ"ל משרד האנרגיה, עו"ד יוסי דיין, אמר: "אם יהיה צורך בהסכמה של 3 שרים אנחנו מבינים שהחוק יסוכל". לדבריו, נכון יותר לעגן את הכללים בחקיקה ולקבוע מנגנון ברור רק למקרה שבו יבקשו לשנותם בעתיד.

הדיון בוועדת הכלכלה הסתיים מבלי שכל הסוגיות הוכרעו, והוא צפוי להימשך בישיבות נוספות עד לגיבוש הנוסח הסופי שיובא לקריאה שנייה ושלישית. אם תאושר הרפורמה, היא צפויה לשנות באופן משמעותי את מבנה ניהול משק המים בישראל ולהחזיר לרשויות המקומיות סמכויות שנגרעו מהן עם הקמת תאגידי המים לפני קרוב לשני עשורים.