בחירות ועוד ועוד ואנחנו רק קורת גג רצינו

לאחרונה התקבלה בישיבת ממשלה שגרתית, החלטה תקציבית קטנה, המיועדת להמשך הפעלתה של תוכנית מחיר למשתכן. התקציב שאושר הוא בהיקף של 36 מיליון שקלים ומיועד למענקי הפיתוח בפרויקטים השונים. בפועל, הוארכה התוכנית בשנה וזאת בכפוף למציאת מקור תקציבי, עבור המחצית השנייה של 2020. במילים אחרות אם וכאשר תוקם ממשלה בישראל, תוכל זו להחליט האם להחיות או לקבור את התוכנית, שהביאה רק בשנה האחרונה, בשורה וגג ממשיים לכ-17 אלפי משפחות בישראל.

אולי מן הראוי להוסיף כאן, נקודה נוספת לזכותו של שר האוצר היוצא. שנת 2019 תירשם במערכות בנק ישראל, כשנת שיא בנטילת משכנתאות. היקף ההלוואות לדיור, הגיע ל-67 מיליארד שקלים, זינוק של 13% משנת 2018. במקביל דווח על ירידות עדינות במחירי הדירות, ברבעון האחרון של 2019.

הנגיף של ענף הבנייה

כעת, נניח שהקמנו ממשלה כזאת שעונה בדיוק על הצרכים. הממשלה החלומית תאשר כל מה שנבקש ועל הנייר או בשטח יתחילו לקום פתרונות מעשיים למשבר הדיור בישראל, האם בזה תם החד גדיא בנושא? מסתבר שלא.

הנגיף הסיני – קוביד-19, שכבש בסערה עד כה 75,727 נדבקים בסין ובעולם, הצליח להכניע ולהרוג 2,128 חולים. לעומת זאת 16,446 חולים שהצליחו לנצח את הנגיף ולחזור מארצות הבידוד לבתיהם ולמשפחתם ממוצע של 20 מבריאים על כל מת אחד. (הנתונים הובאו מאתר 'ביזפורטל' שם מסייגים כי מדובר מנתונים הרשמיים של ממשלת סין, שעלו כבר תהיות אודות אמינותם, ותואמים ליום ה' 20.2 בבוקר. ד"ש).

אם טרם הצלחתם להבין, את הקשר שבין משבר הוירוס למשבר הדיור, בענף הבנייה מתחילים להרגיש מחסור בחומרי בנייה. זאת בעקבות עצירת האספקה לישראל, על ידי הספקים הסינים. בסקירה מיוחדת שערך הכלכלן הראשי של בנק לאומי, ד"ר גיל בפמן, הוא מסביר כי 20% עד כ-30% מענף הבנייה בישראל, מתבסס על חומרי בנייה מסין. התוצאה: השפעה ישירה על מדד תשומות הבנייה בישראל.

בסקירה שהובאה ב'דה מרקר' מדגיש בפמן, כי בתרחיש פסימי שבו התפרצות המחלה תימשך, אפקט הפגיעה עלול להיות נרחב יותר, ויכול להגיע עד כדי עצירת הבנייה, תוך עיכוב משמעותי לפרויקטים רבים. מהכתבה של עדי כהן ב'דה מרקר', עולה כי בין החומרים המיובאים, יש מוצרי ברזל, פלדה, אלומיניום ונחושת, וכן אבני גרניט, מוצרי קרמיקה וזכוכית.

אבנים ופועלים תקועים בסין

ערן סיב, יו"ר התאחדות קבלני השיפוצים ויבואן של אבנים לבנייה, אישר ל'דה מרקר', כי כבר כעת, "יש עיכוב גדול בפעילות המחצבות בסין, והדבר משפיע מאוד על היבוא של מספר אבנים, בהן משתמשים בארץ לריצוף, חיפוי ובנייה. בין האבנים שכבר מורגש בהן מחסור, נמצאות למשל: שיי גריי, בלו סטון וגרניט".

מתברר כי אין מדובר במחסור עתידני, אם המגפה תמשיך להתפשט. האדריכלים ערן שקד וערן לשם ממשרד האדריכלים CityBee אמרו לעדי כהן, כי כבר כעת יש חוסרים באבן גרניט המיובאת מסין, "מדובר באבן הפופולרית ביותר בארץ לחיפוי בצבע אפור, והיא נפוצה מאוד. כרגע נוצר מצב של מחסור ביבוא, לחלק מהחברות והמחסנים, עדיין יש מלאי של האבן, ומי שנתקע באמצע הבניין מנסה לקנות ממלאים קיימים".

בפמן מעריך כי בתרחיש פסימי, מחירי הדירות עולים. לדבריו, גם אם הייבוא לא ייעצר כי היבואנים יפנו למדינות קרובות, כמו טורקיה, במטרה להביא חומרי בניין חלופיים לתוצרת הסינים, עדיין מדובר על מחירים גבוהים יותר, שיתגלגלו היישר למחירי הדירות ולעלייה בתשומות הבנייה.

ובל נשכח את כוח האדם הסיני בענף הבנייה. כ-1,700 פועלים שתוקף אשרת העבודה שלהם פג. בעקבות הנגיף, אישרה להם הממשלה הארכה נוספת והפועלים שהיו אמורים לבוא ולהחליפם, נשארו לעת עתה להשתעמם בסין.

עוד לא תמה התמ"א

בית נוסף בשיר החד גדיא של עולם הבנייה, אחרי הנגיף הסיני, הוא סיפור התמ"א. גלגולים רבים ידעה תמ"א 38 מיום היווסדה ועד להכרזה על תאריך קבורתה הצפוי באוקטובר 2022, על ידי המועצה הארצית לתכנון ובנייה. הדעות בישראל חלוקות, האם מדובר על מוות בגיל צעיר או בהזדקנות מואצת, לא נעסוק בשאלה זו, היות וכעת פנינו לכיוון של פרויקטים בסגנון פינוי-בינוי ותכנון מתחמים שלמים.

לדעתו של אורי חודי, מנהל פרויקטי תוכן ב'גלובס', כדי שתחום ה'פינוי-בינוי' יקבל את היתרון שלו, ישנם כמה דברים הכרחיים בדרך. ראשית, יש צורך למפות את כל המתחמים הרלוונטיים, בכל רחבי הארץ. לדעתו יש למפות פרויקטים אפשריים, גם במגזר הערבי והחרדי (והופס, חזרנו שוב לנקודת ההתחלה של חד גדיא), פרויקט המיפוי אמור לקבל את המימון שלו מהממשלה, אם וכאשר תקום.

שנית, לקבוע סטנדרט אחיד (עם חריגים), מה ניתן לקבל ומה אפשר לתת, כולל לוחות זמנים. שלוש, לסבסד את אחזקת הבניין החדש, עבור אוכלוסיות חלשות. וארבע, להבטיח יותר דירות קטנות, בנות 2-3 חדרים. בנוסף יש להקצות דיור בר השגה להשכרה, חלק ממנו בשכ"ד נמוך ממחיר השוק.

הנה כי כן, כבר הקמנו ממשלה, מצאנו פתרון לקורונה או לקוביד-19 וקבענו את רשימת הפתרונות להתחדשות עירונית במסגרת החדשה, האם בזה תם הסבל? שוב פעם מסתבר שלא. בדיוק כמו שהשיר לא תם כאשר המים מכבים את האש או כאשר השור שותה את כל המים, פתאום עלול לבוא "אחד חזק מקודמו".

אסון בסגנון אקדמי

תשעה אקדמאים בכירים מתחומי התכנון והמשפט, טוענים בראיון קבוצתי ראשון, כי "המדינה יוצרת פצע מדמם, מבלי לחשוב איך אנשים יתפרנסו או יגיעו לבתיהם". לא פחות ואף יותר. בראיון כבד לגילי מלניצקי ב'דה מרקר', הם חושפים הצעה לרפורמה בתחום ההתחדשות העירונית, שאותה הם מנסים לקדם מול הממשלה.

עד כמה הם הולכים רחוק עם נבואות הזעם שלהם, קראו את המילים הבאות והחליטו לבד: "שבר עמוק עומד להתחולל בשכונות ובערים שלנו, והוא יפגע בכל אורחות החיים. זה אולי לא יקרה מחר בבוקר, אבל אם לא יחליפו את הדיסקט – עוד עשר שנים יהיה פה אסון. האשמים יהיו אנשי משרד המשפטים והרשות להתחדשות עירונית, שמנצלים עכשיו את השעה, כדי להכין הצעות חוק, אבל לא מתעסקים בשאלות עומק. בשנה וחצי של היעדר ממשלה מתפקדת – הפקידות נוהרת קדימה".

את המילים הקשות משמיעה ל'דה מרקר', פרופ' טלי חתוקה מאוניברסיטת תל אביב, והיא לא לבד. ליוזמת הרפורמה בהתחדשות עירונית, המוצגת במסמך מדיניות של הקואליציה האקדמית למדיניות ומשפט, שותפים פרופ' אמריטה הנרייט דהאן כלב ופרופ' נורית אלפסי, מאוניברסיטת בן גוריון; פרופ' נטע זיו ממרכז הגר לדיור חברתי ואוניברסיטת תל אביב; פרופ' ראסם חמאיסי, ראש המרכז לתכנון ולימודים בכפר כנא וחבר סגל באוניברסיטת חיפה; פרופ' דבורה שמואלי מאוניברסיטת חיפה; פרופ' ארז צפדיה מהמכללה האקדמית ספיר; ד"ר רוית חננאל וד"ר טליה מרגלית מאוניברסיטת תל אביב. שותף נוסף הוא הפורום להתחדשות עירונית, בהובלת היו"ר דוד סונינו ובליווי היועצת המשפטית של הפורום, עו"ד קרן קמחי נדולני.

התשעה החליטו לצאת מעמדת הנוחות שלהם, כמשקיפים על התנהלות הממשלה, להפשיל שרוולים ולחשוב כמו באקדמיה, באופן שונה מהחשיבה הממשלתית הבנאלית לדעתם. "למעשה, כיום אין אסטרטגיה בתחום ההתחדשות עירונית, אלא בעיקר התמקדות בפרויקטים או מתחמים נקודתיים המיועדים להתחדשות, במרוץ להגדלת מספר יחידות הדיור בשוק. התוצאה היא כאוס, ופקידות שאין לה את הכלים המתאימים להתעסק בשאלות של מהות".

קונטיינרים למגורים עכשיו

חשוב לומר שהם מדגישים, כי אין בכוונתם רק למתוח ביקורת, אלא להביא באמת רפורמה, שתשרש את תחום ההתחדשות העירונית לגמרי. לדברי מלניצקי, מובילי היוזמה ניסחו מסמך בן ארבעה עקרונות מרכזיים, הנוגעים לשיפור הליכי התכנון, הרחבת ההתחדשות העירונית אל מעבר לגוש דן לטובת הפריפריה, הטמעת מטרות חברתיות בהליכי התחדשות עירונית והתמקדות גם בסוגיות של תשתיות תחבורה ותעסוקה.

ארבע נקודות אלו מבטאות דאגה לחברה ולמרחב העירוני בישראל ורצון להתחשב במגוון החברתי היישובי והמבני, במטרה לממש את העיקרון של "הבטחת שוויון והוגנות בין שונים". לדבריהם. "משרדי הבינוי והשיכון, האוצר, מינהל התכנון וכל הגורמים הרלוונטיים, צריכים לוודא שיהיה קל לעשות התחדשות עירונית, כמו שקל לבנות שכונה מאפס".

חשוב להדגיש כי ברשות להתחדשות עירונית ובמשרד המשפטים, עובדים בשנה וחצי האחרונות על גיבוש שורה של המלצות ותוכניות ארוכות טווח בתחומי ההתחדשות העירונית. תוכניות אלו ואחרות ממתינות כמובן לאישור ממשלתי, אם וכאשר זו תוקם. בהקשר ליוזמת האקדמאים אומרים ברשות, כי במשך שנתיים מיום הקמת הרשות, לא טרחו מובילי היוזמה להיפגש עם בכירי הרשות הממשלתית, ולכן אין בכוונתם "לנהל עמם ויכוח מעל דפי העיתון".

ועד שתוקם איזושהי ממשלה בישראל, ועד שהיא תחליט, לאשר, לבטל, להאריך, לקצר תוכניות כאלו ואחרות, ועד שהקורונה תדעך, ועד שיחליטו כבר מה הוא פינוי ומה הוא בינוי, ועד שהאקדמאיים יחזרו למאורת האקדמיה – 'ביזנעס' מציע פתרון זמין למשבר הדיור וממליץ לאשר את מידת המכולות או בשם הנוסף – הקונטיינרים – כמתאימה לדירת מגורים. אישור שכזה יאפשר להשתמש בכל אותם מכולות ששובתות – עקב הפסקת הייבוא מסין – למגורים תקינים, בדיוק כמו שקורה כיום בארצות רבות בעולם. חד גדיא, חד גדיא.