בחירות נוספות בדרך? המעסיקים נערכים להקפאת גיוסים

קלפיות בוועדת הבחירות המרכזית | צילום (ארכיון): יונתן סינדל, פלאש 90

מערכת בחירות נוספת בישראל עלולה להכניס את שוק העבודה לתקופה של אי ודאות, לעכב גיוסי עובדים ולגרום למעסיקים לדחות החלטות עסקיות והשקעות חדשות. כך עולה מבדיקת שוק שערכה היועצת הבכירה למציאת מקצוע, חיות יוגב, המצביעה על זהירות גוברת מצד מעסיקים בכל הנוגע לפתיחת תקנים חדשים, בעיקר כאשר מדובר בגיוסים שאינם חיוניים לפעילות השוטפת של העסק.

לדברי יוגב, כבר במהלך חודש אוקטובר, בתקופת הבחירות, ניתן היה לזהות שינוי בהתנהלות של חברות ומעסיקים, כאשר חלקם העדיפו להמתין עם הרחבת כוח האדם ולדחות החלטות הנוגעות לגיוסים חדשים. החשש הוא כי מערכת בחירות נוספת תאריך את תקופת ההמתנה ותשפיע על תוכניות צמיחה, השקעות והרחבת פעילות עסקית.

"בהחלט אנו רואים מעסיקים שאומרים : "נחכה חודש חודשיים לפני שנגייס עובדים חדשים במיוחד אם מדובר בגיוס שנובע מתוכניות צמיחה או מהשקעות חדשות."

עם זאת, לא מדובר בעצירה רוחבית של שוק התעסוקה. נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מצביעים על כך שבחודש ספטמבר עמד מספר המשרות הפנויות בישראל על 148,047, לעומת 144,133 בחודש אוגוסט. מדובר בתוספת של כ-3,900 משרות פנויות, עלייה של 2.7%, כאשר שיעור המשרות הפנויות מכלל המשרות במשק עלה מ-4.33% ל-4.42%.

הנתונים מלמדים כי למרות הזהירות מצד המעסיקים, הביקוש לעובדים עדיין משמעותי. עם זאת, התמונה אינה אחידה בין הענפים השונים. בענפים שבהם קיים מחסור מתמשך בכוח אדם, ובהם מקצועות הבריאות והסיעוד, התעשייה, הבנייה, התחבורה, הלוגיסטיקה והמקצועות הטכניים, ההערכה היא שההשפעה של מערכת בחירות נוספת תהיה מוגבלת יותר, משום שהצורך בעובדים נובע מפעילות שוטפת וממחסור קיים.

יוגב מצביעה גם על הניסיון שנצבר בישראל במהלך רצף מערכות הבחירות בשנים 2019–2020. לדבריה, כאשר אין ממשלה יציבה לאורך זמן ואין תקציב מדינה רגיל, היכולת של משרדי הממשלה לקדם תוכניות חדשות, פרויקטים והשקעות נפגעת. ההשפעה אינה נעצרת במגזר הציבורי, אלא עלולה לחלחל גם לחברות ולעסקים המספקים שירותים לגופים ממשלתיים ותלויים בהתקשרויות עמם.

משמעות הדבר היא שמערכת בחירות נוספת עשויה להוביל לדחיית פרויקטים, להאטת קבלת החלטות עסקיות ולדחיית קליטת עובדים בחברות הממתינות להתבהרות המצב הפוליטי והתקציבי.

גם למחפשי העבודה צפויה תקופה מאתגרת יותר. לפי הבדיקה שערכה יוגב, הזמן הממוצע למציאת עבודה עומד על כשלושה חודשים בתפקידים טכנולוגיים מבוקשים, שישה עד שבעה חודשים בתפקידים אחרים, ובין שישה לשנים עשר חודשים עבור מנהלים בכירים.

המשמעות היא שגם אם לא צפויה הקפאה כוללת של שוק העבודה, חוסר הוודאות הפוליטי עלול להאריך את תהליכי הגיוס, להגדיל את זמן ההמתנה של מועמדים ולפגוע בעיקר במי שמחפשים להשתלב בתפקידים חדשים שאינם נובעים מצורך תפעולי מיידי.

בסופו של דבר, בעוד נתוני המשרות הפנויות מצביעים על ביקוש משמעותי לעובדים במשק, האפשרות למערכת בחירות נוספת מוסיפה גורם של אי ודאות לשיקולי המעסיקים. דווקא בתקופה שבה עסקים נדרשים לקבל החלטות על השקעות, התרחבות והגדלת מצבת כוח האדם, חוסר היציבות הפוליטית עלול להפוך את ההמתנה לברירת המחדל של חלק מהחברות.