בחסות הקורונה: ייצוגיות במיליונים על נגישות עסקים

בעל הרשת החרדית לא האמין שזה קורה לו: תביעה של מיליון שקלים על אי נגישות • מוכרים באונליין? פתחתם את החנות ולא ייחדתם מעבר לבעלי מוגבלויות? מסתבר שחוק הנגישות יכול להיות בעוכריכם • ולא רק בחנות, גם בדף המכירות שלכם באינטרנט – מבלי שהתובעים הסדרתיים יידרשו להוכיח כי נגרם להם כל נזק • 'ביזנעס' עקב אחרי שרשרת תביעות סדרתיות של בעל מוגבלות: "מחפשים מאיפה לגרד כסף", טוענים משפטנים מול התופעה

נגישות דיגיטלית. אילוסטרציה | צילום: Lagarto Film, שאטרסטוק

תביעה ייצוגית בסך של מיליון שקל כנגד רשת אלקטרוניקה חרדית מאזור ירושלים – שמחזיקה במספר סניפים בכמה ריכוזים נוספים של המגזר, חושפת שורה ארוכה של תביעות ייצוגיות כנגד רשתות וחנויות. מדובר בתופעה שהפכה למכת מדינה לאחר ש'חוק הנגישות' נכנס לתוקפו.

בסוף אוקטובר 2017 התקבל בכנסת 'תיקון לתקנות העוסקות בנגישות האינטרנט'. מדובר בחוק 'שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות' המאפשר לאנשים עם מוגבלות זכות להשתתפות מלאה ושוויונית בכל תחומי החיים.

תקנות הנגישות לשירות עוסקות בהסרת חסמים כדי שאנשים עם מוגבלות יוכלו לקבל שירות באותה רמת נוחות ואיכות, כפי שמקבל כלל הציבור, ויוכלו לנהל חיים עצמאיים ומלאים בלי תלות בזולת.

תקנות הנגישות לשירות, עוסקות במגוון רחב של תחומים, ביניהם: הנגשה פיזית של המקומות בהם ניתן השירות, התאמה של הדרכים והאמצעים בהם ניתן השירות, האופן שבו נמסר מידע לציבור וכן הנגשה של ערוצי השירות השונים.

פיצוי ללא הוכחת נזק

אחד מערוצי השירות הוא אתר אינטרנט, המחוקק נתן את הדעת על כך וחייב ספקי שירות ברשת – לדוגמה אתרים למכירת מוצרים – לבצע התאמות באתרים ובאפליקציות. ההתאמות אמורים לסייע למוגבלים כגון: עיוורים ומוגבלי ראיה; אנשים עם מוגבלות פיזית המתקשים להפעיל את ידיהם; אנשים עם מוגבלויות קוגניטיביות כגון דיסלקציה והפרעות קשב וריכוז; אנשים עם מוגבלות שמיעה ואנשים עם מוגבלויות אחרות, לעשות שימוש אפקטיבי בשירותים ובמידע המוצעים באתר.

המחוקק נתן לחוק שיניים ואפשר לבית המשפט לפסוק פיצויים לבעלי מוגבלות שנפגעו מאי הנגשת החנות או האתר. מדובר בסכום שלא יעלה על 50,000 שקל – שימו לב – ללא הוכחת נזק. הסכום כמובן צמוד למדד ועמוד כיום על למעלה  מ-62,000 שקל. עד כאן הכל בסדר. אין ספק שהסדרי נגישות זה דבר חשוב מאוד עבור אנשים עם מוגבלות ויש לעשות הכל על מנת שהם יוכלו לחיות את חייהם בלי לבקש עזרה וסיוע, אלא שבשלב מסוים הנושא חרג מכל פרופורציה הגיונית.

באוקטובר 2018 מדווח ב'גלובס' כי מתחילת שנת 2018 ישנן שמונה תביעות ייצוגיות בנושא, על סך של כ-50 מיליון שקל כל אחת. בדיווח ב'גלובס' מספר עו"ד שי תמר, שותף במחלקת הליטיגציה במשרד ליפא מאיר כי בסוף ינואר ניתן פסק דין בעניין 'מולטי סיסטם', שקרא לכל מי שנתבעת בגין אי פרסום הסדרי נגישות למהר ולהגיע להסדרי הסתלקות עם התובעים. "בתי עסק רבים, אשר מודעים לעלויות הכבדות של ניהול הליך משפטי מסוג זה, נאלצים להיכנע לאיום ולשלם, בד בבד עם הנגשת האתר ופרסום הסדרי הנגישות בו". מדובר ברשתות כדוגמת: מחסני השוק, אופטיקה הלפרין, רשת תאורה ועוד.

קרנבל תביעות

מספר עורכי דין, שלדברי עו"ד שי תמר, "מחפשים מאיפה לגרד כסף", החלו להפציץ את בית המשפט עם תביעות דומות "נגד מאות עסקים, גדולים כקטנים – רשתות ארציות, נותני שירותים למיניהם וגם חנויות ועסקים בעלי סניף בודד כמו מכולות או חנויות בגדים", כדברי תמר. בתקופת הקורונה, כאשר עם ישראל ישב בבית ורכש מוצרים דרך הרשת הוגשו קרוב ל-200 תביעות ייצוגיות דומות אלה הצטרפו לעשרות תביעות דומות שהוגשו בשנה האחרונה. מכתב התביעה עצמו נגד רשת האלקטרוניקה החרדית מתברר, כי תובעים סדרתיים – או עורכי הדין שלהם – משייטים ברשת, אורבים לאתרים שלא הסדירו את נושא הנגישות ורצים להגיש תביעה ייצוגית.

כך למשל אדם בשם עלי תובע את הרשתות: פוזה, מציאון אופנה, קמדן, מקס, גולף, אגם מונפורט, אושר עד, רשות הטבע והגנים ועוד כ-30 חנויות ורשתות. התובע של רשת האלקטרוניקה החרדית, אדם בשם מחתסב, תובע גם את רשת מחסני איכות, אמיל תבור סחר, אביעד פרזול, ועוד כ-20 רשתות וחנויות – רבות מהן, מהמגזר החרדי.

שכר טרחה הולם לעורך הדין

מכתב התביעה עולה כי מדובר בתובע עיוור עם תעודת נכה 100% שגלש באינטרנט בעזרת חבר ו'ראה' לתדהמתו שאין הסדרי נגישות ברשת החנויות. בנוסף, הוא לא מצא שהרשת פרסמה את שמו של רכז הנגישות כפי שהחוק מחייב. בעקבות כך הרגיש התובע "הדרה" מצד רשת האלקטרוניקה. התובע אף חש "כעס, תסכול, אכזבה ופגיעה". כך נפגע התובע פעם אחר פעם למעלה מ-20 פעמים ורץ את כל הדרך לבית המשפט להגיש תביעות ייצוגיות דומות.

מכתב התביעה עולה עוד, כי התובע מבקש 1000 שקלים בלבד לכל נפגע. הוא מביא כראייה מחקרים שבישראל יש למעלה ממיליון ומאה עשרים אלף אנשים עם מוגבלות מעל לגיל 20. בנוסף הוא מבקש מיליון שקל נוסף כנזק מצרפי לכלל חברי הקבוצה.

את הפואנטה של התביעה אנו מגלים בסעיף 46 סעיף קטן ז: "לחייב את המשיבה בהוצאות, בגמול הוגן שלא יפחת מ-15% מסכום הפיצוי הכולל". גם עורך הדין צריך לבוא על שכרו, אחרי הכל קשה מאוד להגיש תביעות ייצוגיות: "שכר טרחה הולם לבא כוחו של המבקש שלא יפחת מ-25% מסכום הפיצוי הכולל".

מי יעצור את המגפה

בדיווח ב'גלובס' מסביר עו"ד תמר כי "אם לא יעצרו את זה עכשיו, בקרוב ייאלץ כל עסק בישראל לשלם לתובעים כאלה כ-30 אלף שקל". חנויות ורשתות שבתקופת הקורונה התמודדו עם מכירות עלובות והכנסות מעטות, ייאלצו להתמודד כעת גם עם התביעות הללו ושכר עורכי דין.

קשה לדעת כיצד יתמודד בית המשפט עם מבול התביעות. בעבר דחה בית המשפט איחוד תיקים באותו נושא היות והתהליך הופך למגושם מאוד ויוצר קושי רב לבית המשפט. לדברי עו"ד תמר "הבעיה היא שאין גורם שרואה את התמונה הכוללת שיעצור את המגפה הזאת". 'ביזנעס' ימשיך לעקוב ולדווח על ההתפתחויות.

תגובה אחת ל: "בחסות הקורונה: ייצוגיות במיליונים על נגישות עסקים"

  1. בס"ד. אולי קצת מוגזם בסכומים אבל צריך להסתכל גם על הצד השני: בלי שיכאב בכיס לבעלי העסקים – לא יהיה להם אינטרס להנגיש את האתרים ואת החנויות, ואנשים עם מוגבלות שהיו מחוץ לחברה ימשיכו להיות כך. אנשים עם מוגבלות זה לא "הם", זה "אנחנו". מי לא מכיר אדם עם מוגבלות?
    חוץ מזה, אפשר להגיש תביעה על מיליארדים, אז מה? זה אומר שבית המשפט יפסוק סכומים כאלה? בינתיים לא ראיתי שבית משפט פוסק סכומים לא הגיוניים, והעובדה שהוגשה תביעה על עשרות מיליונים לא אומרת שזה מה שיפסקו.

כתיבת תגובה