בחצרות הרבנים והאדמו"רים חוששים: 'הרנטגן' הוא רק הפתיח

הרב יעקב ישראל איפרגן, הרנטגן, מסתודד עם עורך הדין ציון אמיר בהילולת אביו | צילום ארכיון: Jorge Novominsky, פלאש 90

רבי מוישה הוא גבאי של אדמו"ר חשוב בירושלים. בשיחה איתו הבוקר, הוא היה נסער. "אנשים באים לרבי במשך עשרות שנים. מניחים פדיונות, ואחר כך הרבי משתמש עם זה לאנשים שנזקקים לקבל בדרך כבוד ולא דרך עמותה, להוצאות של המוסדות שלא תמיד משולמות על ידי נדיבים והרבי מממן אותן כי הדברים חשובים לו. ויתרה מכך: גם הוצאות של שמחות חתונה של הרבי, הם אירוע תרבותי לכל דבר עבור אלפי המשתתפים, והרבי משלם אותה בדרך כלל. אם הפסיקה הזו תהפוך לנחלת הכלל, כל האדמו"רים יידרשו עכשיו לנהל עסק".

למעשה ר' מוישה טועה. האדמו"רים והרבנים נדרשים לרשום הכנסות כבר שנים ארוכות. למעלה מעשור מאז החליטה רשות המסים כי פדיונות של רבנים ואדמו"רים ייחשבו כמשלח יד. רק שר' מוישה לא טועה בכך שבשונה מעוסק מורשה, שרואה חשבון יכול לנהל את הוצאותיו ולהבין כיצד מקזזים מההכנסות את ה'רווחים' באמצעות ההוצאות, הרי שבמקרה של חצר חסידית, לא ניתן לאמוד כלל את ה'הוצאות' של ה'עסק'. "אם נידרש לבירורים על הכנסות שהתקבלו במשך שנים ארוכות לאחור – לא תמיד נוכל להוכיח שכספים שניתנו כ'פדיון' והועברו לצדקה או להוצאות של המוסדות, נרשמו ככאלה".

לאן הכספים הללו הלכו?

"לחתונות של ילדי הרבי ונכדיו, למשל. להוצאות שקרובות לליבו של הרבי ואפילו לקידושים ואירועי-כבוד שהרבי יוזם וגם מארח – על חשבונו הפרטי, באולם שהוא שוכר לשם כך – לתלמידים שנבחנים על סוגיות וכדומה".

הרנטגן כמשל

אנו משוחחים עם מוישה ועם מרואיינת נוספת מתחום ראיית החשבון, לאחר שבית המשפט המחוזי ת"א (השופט אלטוביה), קבע כי הכנסותיו של הרב ישראל איפרגן, הידוע בכינוי "הרנטגן", בסכום של כ – 30 מיליון ₪, חייבות במס.

הרב איפרגן ערער על שומות שהוציא לו פקיד השומה לשנים 2003- 2014, בגין הפקדות בחשבונות הבנק שלו בסכום של 43.5 מיליון ₪. פקיד השומה טען כי מדובר בהכנסות החייבות במס. בית המשפט קבע, כי הוכח שמקור הכספים במאמיניו של המערער, המקבלים ממנו ברכות, המזמינים אותו להיות נוכח באירועים ומקבלים ממנו יעוץ. עוד נקבע, כי אף שלא נמצא קשר בין תקבול לבין שירות כזה או אחר, הרי שהעברת כספים של מאמיניו של הרב, מתוך אמונה, מכוח נוהג-מסורת וצורך לשמר את חצר הרב ואת פעילותו, מהווים את משלח היד של הרב איפרגן ומקור הכנסתו, ועל כן כספים אלו חייבים במס.

במסגרת הערעור טען המערער, בין היתר, כי פעילותו נובעת מאמונה דתית ותחושת שליחות עמוקה כלפי עם ישראל, בהיותו חלק משושלת רבנים אשר החלה במרוקו לפני 600 שנים והמשיכה מדור לדור, וכן טען כי כספים המתקבלים אצלו מועברים לעמותות חסד. אלא שבית המשפט מצא, כי מתוך סכום כ – של 43 מיליון ₪ שהופקד בחשבונו של המערער, רק סכום של כ – 11.5 מיליון ₪ הועבר אכן לעמותות כנטען על ידי המערער, ועל כן הפחית בית המשפט מהשומה סכום זה בלבד מתוך ההפקדות בחשבונו של הרב.

עוד טען המערער, כי חלק ניכר מן הסכומים שהופקדו בחשבונו הינם כספים שהתקבלו מיהודים אמידים בחו"ל, אבל לא הצליח להוכיח באמת כי מקור רוב הכספים באותם יהודים אמידים, וממילא נקבע כי כספים אלו התקבלו בידי המערער מכח מעמדו הרוחני, ועל כן חייבים במס כיתר הכספים שהתקבלו ממאמיניו של הרב. (בנסיבות אלו לא דן בית המשפט בחשדות שעלו כי הכספים שהועברו למערער מחו"ל הינם כספים השייכים למערער והוא התקשה להעבירם לארץ בשל מגבלות חוקיות, ולכן הוצגו כתרומות).