ביטלתם אירוע? אל תשלמו את כל המקדמה לבעל האולם

המשנה ליועץ המשפטי לממשלה פנה היום לבעלי האולמות בהמלצה להגיע להסכמות עם לקוחות שהזמינו אירועים שלא קוימו בגלל הקורונה • על בעלי אולמות להגיע לפתרונות מאוזנים והוגנים לשני הצדדים ולא להפקיד שיקים של לקוחות שהזמינו אירועים, שלא התקיימו לבסוף • ומה פסק ביהמ"ש לבעלי האולמות החרדיים?

אולם שמחות | צילום אילוסטרציה: שאטרסטוק

המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (משפט אזרחי), ארז קמיניץ, פנה היום לבעלי האולמות בהמלצה להגיע להסכמות עם לקוחות שהזמינו אירועים שלא קוימו בסופו של יום, עקב התפשטות נגיף הקורונה. במכתב ששלחה להתאחדות בעלי האולמות וגני האירועים, על דעתו של קמיניץ, כותבת עו"ד רני נויבואר, ראשת האשכול האזרחי בייעוץ וחקיקה, כי על בעלי אולמות להגיע לפתרונות מאוזנים והוגנים לשני הצדדים ולא להפקיד שיקים של לקוחות שהזמינו אירועים, שלא התקיימו לבסוף בשל משבר הקורונה.

מפניות שהתקבלו בייעוץ וחקיקה שבמשרד המשפטים וכן ברשות להגנת הצרכן ובמועצה לצרכנות התגלה, כי ישנם מקרים שבהם בעלי אולמות אירועים הפקידו שיקים דחויים עבור אירועים שבסופו של יום לא נערכו בשל משבר הקורונה, ואף מוסיפים להחזיק בשיקים של לקוחות מתוך כוונה לפרוע אותם כאשר יגיע זמן פירעונם בעתיד, וזאת חרף העובדה שהאירוע לא התקיים.

עו"ד נויבואר מציינת כי מעשים אלה הם בעייתיים עד מאוד מבחינה משפטית. במכתב מוצע לצדדים להגיע להסכמה בדבר המשכו של החוזה, כלומר קיום האירוע במועד ובתנאים שיסוכמו על ידי הצדדים. ואולם אם אין הסכמה להתאמת החוזה לנסיבות המשתנות, לא יוכלו בעלי האולמות לעשות דין לעצמם ולהפקיד את השיקים. נויבואר מדגישה, כי העובדה שבעל אולם מחזיק באמצעי תשלום כלשהו כגון שיקים, אינה מעניקה לו לגיטימציה להשתמש בו.

בין היתר נאמר במכתב, כי הפקדת שיקים שניתנו כנגד אירועים שלא התקיימו בשל נסיבות שאינן תלויות בצדדים עשויה להיחשב התנהגות בחוסר תום לב, ואינה עולה בקנה אחד עם דיני השטרות, שכן האירוע שבגינו ניתן השיק הדחוי, לא התקיים.

עו"ד נויבואר מציינת לסיום, כי אם לא יגיעו הצדדים להסכמה על קיום האירוע במועד אחר ובתנאים אחרים, ראוי כי לכל הפחות יסכימו על התנאים לסיומו של החוזה בהתאם לזכויותיהם לפי הדין.

בעלי האולמות כשלו

זה המקום לציין כי בג"ץ דחה אתמול את עתירתם של מספר בעלי אולמות חרדיים שעתרו לבית המשפט העליון, נגד שר הבריאות, המנכ"ל והסמנכ"ל, על אפליה כנגד בעלי האולמות החרדיים. אמש (ראשון), דחה בית המשפט את העתירה.

כזכור, מספר בעלי אולמות חרדיים התאגדו ושלחו אמש (שלישי), פנייה דחופה לשר הבריאות יולי אדלשטיין, למנכ”ל המשרד משה בר סימן טוב ולמשנה למנכ”ל פרופ’ איתמר גרוטו, כשהעתקים נשלחו גם לראש הממשלה בנימין נתניהו, רה”מ החליפי בני גנץ, שר הפנים אריה דרעי ושר הכלכלה עמיר פרץ, כך דיווחו מספר כלי תקשורת. בעלי האולמות טענו להפרת השוויון בכך שהאולמות החרדיים והנישאים החרדיים מופלים לרעה, בשל העובדה שלא מתקיימות חתונות בימי ‘בין המצרים’ – שלשת השבועות שבין י”ז בתמוז לתשעה באב.

לפי טענת בעלי האולמות, לא היתה כל סיבה שלא לפתוח מידית את האולמות לאירועים לפי הוראות משרד הבריאות. הכותבים הודיעו באמצעות עורך דינם מאיר בן שחר, כי בכוונתם לעתור לבג”ץ בנושא.

אתמול החליט שופט ביהמ"ש העליון מני מזוז, כי אל לו להתערב בהחלטת הממשלה ומשרד הבריאות, וכי אין זה מתפקידו כלל. מזוז ציין כי הדברים נכונים עוד יותר לאור נתוני התפשטות נגיף הקורונה המדאיגים, וכי ככלל, בית המשפט אינו מתערב בהחלטות הרשויות, אלא אם כן הוא חשב שנפל פגם בהחלטה, אלא שבמקרה דנן, מדובר בהחלטה מקצועית בלבד.

"לא מצאנו כי נפל פגם בשיקול דעת המשיבים, הסבורים כי אין דין אולמות אירועים כדין בתי אוכל. כמפורט בתגובת המדינה, קיימים הבדלים רלבנטיים בין מסעדה או בית קפה לבין אירוע של חתונה (או אירוע אחר) באולם אירועים, ובין היתר לענין כמות האנשים המרוכזים במקום אחד, ומידת הקרבה ביניהם (למשל ברחבת הריקודים), ולענין פרק הזמן השונה של משך האירוע", כתב השופט.

"יצוין לבסוף כי המועד שנקבע לתחילת יישום מתווה אולמות האירועים הוא 14.6.2020, היינו בעוד ימים ספורים, וזאת בהנחה ותקווה כי לא יחול שינוי בתחלואה שיחייב בחינה מחודשת. אשר על כן העתירה נדחית. בנסיבות הענין לא יהא צו להוצאות".

כתיבת תגובה