ברקת הטיל וטו על הקטארים והודו תעמוד בראש ארגון היהלומים

שר הכלכלה ברקת עם מקבילו ההודי. צילום: לע"מ

שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת הטיל וטו על מועמדות קטאר לראשות תהליך קימברלי, בשל מעמדה כמדינה תומכת טרור. הודו נבחרה במקום ותוביל את הארגון ב-2026. הבחירה בהודו לראשות תהליך קימברלי לשנת 2026 נחשבת לפריצת דרך לאחר חודשים של קיפאון מוסדי. במהלך השנה האחרונה נקלע הארגון למבוי סתום, לאחר שישראל, בהובלת שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת, הטילה וטו על מועמדותה של קטאר לראשות הארגון.

ניר ברקת הסביר: "הנחיתי להטיל וטו על מועמדותה של קאטר – מדינה תומכת טרור, ובכך סיכלנו את בחירתה של מדינת אויב לישראל ולעולם, כיו"ר תהליך קימברלי. תהליך קיבמרלי הוא מלחמה במימון טרור ואנו מתייצבים כנגד תומכת הטרור הגדולה בעולם, הפטרונית של חמאס, גם בחזית הכלכלית הבין לאומית. אני מברך על בחירתה של ידידתנו הודו לתפקיד יו"ר תהליך קימברלי. הודו היא שותפה אסטרטגית מרכזית של ישראל בענף היהלומים ובתחומים נוספים, ואני בטוח כי תחת הנהגתה של הודו, תהליך קימברלי ימשיך להוביל סטנדרטים גבוהים של שקיפות, אחריות ושיתוף פעולה בינלאומי במלחמה בטרור".

הווטו הישראלי מנע את מינויה של קטאר והוביל למינוי הודו, שהוזכרה כמועמדת עם רקע מקצועי מוכח בענף היהלומים ויכולת לאחד את הארגון סביב ערכיו המקוריים. ההחלטה מסיימת את תקופת הקיפאון ומביאה יציבות לניהול הארגון, שמאגד ממשלות, תעשייה וחברה אזרחית במטרה למנוע כניסת "יהלומי מריבה" (Conflict Diamonds) לשוק העולמי.

היקף הסחר העולמי ביהלומים טבעיים, גלם ומלוטשים, נאמד בכ־40 מיליארד דולר בשנה. הודו מרכזת כ־60% מהפעילות הגלובלית בליטוש יהלומים, בעוד ישראל מרכזת כ־10% מהסחר העולמי ואף יותר בשנים מסוימות, ומשמשת מוקד סחר ושיווק בינלאומי. ענף היהלומים מהווה נדבך מרכזי ביחסי הסחר בין ישראל להודו, כאשר כמחצית מסך הסחר בסחורות בין המדינות – כ־3 מיליארד דולר בשנה – נשען על פעילות זו.

הודו נבחרה לראשות הארגון במטרה להוביל את תהליך קימברלי במסלול של יציבות ושקיפות, תוך שמירה על אמינותו הבינלאומית. תהליך קימברלי, שהוקם במטרה למנוע סחר ביהלומי מריבה ולצמצם מימון סכסוכים וטרור דרך ענף היהלומים, ממשיך לשמש כלי מרכזי בעיצוב סטנדרטים בינלאומיים בתחום, ושישראל הייתה מהמדינות הראשונות שהנפיקה תעודת קימברלי בשנת 2003 וממשיכה למלא תפקיד פעיל.