בתעשייה הקיבוצית רוצים לשדרג את הייצור לטכנולוגיית ננו

שיתוף פעולה בין חוקרי ננו טכנולוגיה באקדמיה ומפעלים בתעשייה המסורתית, עשוי להניב גידול בתפוקת המפעלים וביכולת התחרות שלהם מול תעשייה מתחרה בעולם. ישראל מובילה בעולם בחקר הננו טכנולוגיה

פרס וטכנולוגיית ננו. צילום: מארק ניימן. לע"ם, פלאש 90N PERES

איגוד התעשייה הקיבוצית פתח במהלך לשדרוג היצור במפעלי התעשייה המסורתית בקיבוצים בעזרת ננו-טכנולוגיה. במסגרת הפרויקט, הנערך בהובלת 'INNI' – היוזמה הישראלית לננוטכנולוגיה, המדען הראשי במשרד הכלכלה, מתימו"פ ומגנט, נעשים קישורים בין חוקרים באקדמיה בתחום הננו ובין מפעלים קיבוציים, כך שהטכנולוגיה החדישה תביא לשיפור משמעותי בתכונות המוצרים.

המושג ננו-טכנולוגיה מתייחס לחומרים ברמת גודל זעירה של ננו-מטר (אחד חלקי מיליארד של מטר). רמת הדיוק הגבוהה מביאה לשיפור במוצרים ולהגברת כושר התחרות של התעשייה הישראלית אל מול יצרנים אחרים בחו"ל.

לדברי מנכ"ל איגוד התעשייה הקיבוצית, אודי אורנשטיין, ננו טכנולוגיה הינה ענף צומח בעולם ובארץ שיישומה מביא במקרים רבים לקפיצת מדרגה בפעילות של מפעלי תעשייה ולייצר חומרי גלם באיכות, דיוק, חוזק והתאמה מרבית. ההערכה היא שמרבית התעשיות ישלבו ננו-טכנולוגיה בתהליך היצור.

במהלך השנים האחרונות גדל באופן משמעותי מספר החוקרים בארץ בתחום. ישראל נהפכה לאחת המובילות בעולם בתחום המחקר, ונמצאת בשלבי הטמעת הטכנולוגיה בתעשייה.

באיגוד התעשייה הקיבוצית אומרים כי המגזר שבו נעשית פחות הטמעה, והטכנולוגיה עדין לא מימשה את הפוטנציאל שלה הוא מגזר התעשייה המסורתית שמהווה כ-35% מכלל התעשייה בארץ. עוד אומרים שם כי "מטרת התוכנית היא לממש את הפוטנציאל הרב הטמון בתחום הננוטכנולוגיה בתעשייה הקיבוצית".

התכנית מיועדת למפעלים בתחומי הפלסטיקה, אנרגיה, רכב, מים, טקסטיל, פולימרים ועוד והיא נותנת עדיפות למפעלים בפריפריה. בשלב הראשון נבדקים הפרמטרים המרכזיים ששינוי בהם יכול לשדרג את מוצרי החברה בצורה משמעותית. כאשר בהמשך, לאחר מיפוי ובחינת היכולות הקיימות, יאופיינו החסמים הקיימים מול צרכי שוק ופוטנציאל עתידי ויוגדרו יעדים להשגה. לאחר השלמת שלב זה תוכן תוכנית מחקר מתאימה בשיתוף החוקרים באקדמיה.

כתיבת תגובה