גרים במגדל? שלמו יקר על התחזוקה

דו"ח חדש של הרשות להתחדשות עירונית מצביע על  צורך בהערכות מחודשת לתחזוקת מבנים גבוהים ומקדם שורת צעדים למניעת כשלים בטיחותיים.

מגדלים בתל אביב צילום: משה שי פלאש 90 קרדיט

מעבר מאסיבי לבנייה לגובה ושינוי תרבות המגורים בישראל מצריך חשיבה מחודשת על תרבות ניהול הבניינים, עלויות תחזוקה המגולגלות לצרכן  ואחזקה תקינה של מערכות המבנה, כך עולה מדו"ח חדש של הרשות להתחדשות עירונית. הדו"ח בוחן כיצד לשפר את תחזוקת מבני המגורים המשותפים למניעת הידרדרות המבנים, תוך התאמת השיטה ליכולות התשלום של הדיירים, בדגש על דיירים ממשיכים בפרויקטי התחדשות עירונית.

בעשור האחרון נקבעו דרישות רגולציה ותקנים חדשים, בעיקר בכל הנוגע להוראות מילוט ובטיחות אש. עלויות התחזוקה של מבנה בן 12 קומות שנבנה בשנת 2006 עומדת על 250 ₪ בחודש, לעומת כ-500 ₪ לחודש במבנה זהה שבנייתו החלה בשנת 2016.

המעבר לבנייה גבוהה כרוך בשינוי מהותי של תרבות המגורים בישראל – מעבר מבניין בן מספר מצומצם של דירות המנוהל על ידי ועד בית הפועל בהתנדבות ואחראי על ניקוי חדר המדרגות-  למבנה גבוה הכולל עשרות ומאות יחידות דיור, הדורש ניהול במשרה מלאה ואת אחזקתן התקינה של מערכות מורכבות בעלויות של מאות אלפי שקלים מדי שנה.

מגמה זו נושאת בחובה השלכות גם לגבי תושבי שכונות העוברות תהליכי התחדשות עירונית, במסגרתם נהרסים מבני שיכון ישנים ונמוכים ובמקומם נבנים, על פי רוב, רבי קומות מרובי דיירים. תושבי שכונות אלה, החוזרים להתגורר במבנים החדשים לאחר השלמתם, נהנים אמנם מדירה חדשה ומרווחת, אולם בה בעת נדרשים לשלם מאות שקלים מדי חודש.

במרבית המבנים החדשים במדינת ישראל מבוצעת תחזוקה שוטפת של הבניין (ניקיון, גינון וכו'). רק בחלק קטן מהמבנים מתבצעת תחזוקה מונעת – ביצוע בקרות שוטפות על מערכות המבנה באופן ובתדירות הנדרשים.  היעדר תחזוקה שוטפת מובילה לעיתים רבות לכשלים במערכות המבנה ולצורך בתחזוקת שבר, להחלפת המערכות שכשלו. לעיתים רבות, נמנעים הדיירים מהחלפת המערכות שכשלו, בעיקר כאשר אלה אינן נוגעות לשגרת חייהם היום-יומית, גם אם הן נדרשות לצורך הצלת חיים (רכזות כיבוי אש, גנרטור חירום וכו').

נכון לשנת 2016, שיעור יחידות הדיור במבנים בני 10 קומות ומעלה עמד על כ-30%, עליה של עשרה אחוזים תוך פחות מעשור. בתוך כך, מספר התחלות הבניה במבנים בני 21 קומות ומעלה שילש עצמו מ-2% לכ-7%. כתוצאה מכך, תחזוקת המבנים הופכת לניהול במשרה מלאה בעלויות של מאות אלפי ₪ בשנה. הנטל הכלכלי נופל על כתפי הדיירים, חלקם גם דיירי שכונות שעברו התחדשות עירונית שם נבנו מבנים גבוהים, אשר נדרשים לשלם מחירים גבוהים בהרבה ממה שנהגו לשלם קודם לכן.

כתיבת תגובה