האם נגיד בנק ישראל יעבור ליסוע ברכבת הקלה?

כמו כן מצביעים עורכי הדוח, על כדאיות בהסרת חסמים המעכבים את השימוש בנסיעות מרובות משתמשים, על פי דרישה מקוונת לנסיעה פרטית. כגון Uber ו-Lyft (בישראל שירות זה מוגבל למוניות מיוחדות בלבד והדבר אינו נכון לדעת מחברי הדוח) ועידוד הנסיעה ברכבים מלאים – 'קארפול', תוך הענקת גישה לנתיבי העדפה, עבור נסיעת רכבים עם מקדם מילוי גבוה. כל זאת בכפוף לאכיפה מתאימה והתחשבות במהירות הנסיעה הרצויה בנתיב.

דרישה נוספת בדוח לפעול להחלת מס נסועה, בפרט בשעות ובאזורי הגודש, ולשלב זאת עם מדיניות תמחור מדויק יותר של השימוש בחנייה. במקביל יש לפעול גם, לדעת מומחי הבנק, לצמצום הטבות שכר והטבות מס המתמרצות שימוש בכלי רכב פרטיים.

פרק נוסף בדוח, עוסק במצבן של תשתיות התקשורת הקווית והסלולרית הסביר כיום, אך לדעת עורכי הדוח הן עלולות לצבור פיגור בשנים הקרובות. "יש לבחון מעת לעת את הצורך לתמרץ את ההשקעה של החברות הטכנולוגיות בדור 5. באשר לתשתית הקווית, יש להנגיש את התעלות הקיימות לכלל המפעילות לצורך הקלה על פריסת תשתית מקבילה.

יש ליצור מנגנונים שמבוססים על הכנסות השוק, שיתמרצו את המפעילות לפרוש סיבים אופטיים, גם באזורים שבהם הרווחיות לחברות אינה מצדיקה את ההשקעה".

פריון עבודה – השקלול השונה

כשמדברים על נושא הפריון בעבודה כדאי להביא דעה נוספת שפורסמה ב'גלובס' תחת הכותרת "פריון עבודה – המדד שכדאי להתעלם ממנו".

לדברי אדם רויטר יו"ר חיסונים פיננסים ומחבר משותף של הספר 'ישראל סיפור הצלחה'. מדובר בנתון בעייתי למדידה, בעיקר בישראל, ועדיף לא להתייחס אליו בעת קביעת מדיניות.

ישנם ספרי הכלכלה הטוענים ש"הפריון הוא פונקציה של הרמה הטכנולוגית של המשק, וכן של רמת ההכשרה וההשכלה של העובדים". לפי הגדרה זו, ישראל, שיש בה יותר חברות טכנולוגיה ועובדי הייטק באופן יחסי מכל מדינה אחרת בעולם ושהיא המדינה השלישית הכי משכילה בעולם, הייתה צריכה להיות בעלת פריון עבודה מאוד גבוה. כיצד אם כך, ממוקמת ישראל כל כך נמוך?

קיימות כמה תשובות לשאלה.

1. מדינות אירופה אינן מודדות את שעות העבודה של העובדים הזרים שלהן, מכיוון שאין להן נתונים מספקים בנוגע לכך. מכאן, שהעובדים הזרים הם כאילו "בונוס", שמתווסף לפריון לעובד של כל מדינה באירופה. לו היו מודדים את הפריון בישראל בניכוי העובדים הזרים כמו באירופה, הוא היה צומח מיידית בכ-11%.
2. כמות גדולה של צעירים בישראל "עובדים" בצבא אולם הפריון שלהם נמוך בגלל המשכורת החודשית. אילו הפריון היה נמדד בזמן עבודה מול תפוקה, המספרים היו שונים.
3. פריון עבודה גבוה במדינות מסוימות מסתכם במאגרי נפט וגז אדירים. עובדה זו הופכת אותם למדינה בעלת התוצר לנפש הגבוה ב-OECD. ומכאן פריון העבודה הגבוה.
4. אומת ההי טק. בשיטות למדידת פריון עבודה קשה מאוד למדוד סטארט-אפים. בישראל כ-7,500 חברות כאלה, שמעסיקים עשרות אלפי עובדים. אנשים מבריקים שעובדים קשה, אך אינם מייצרים הכנסות מיידיות.
5. בעיה נוספת היא שחברות הייטק, שהן סניף מקומי של חברה זרה (ויש כ-380 כאלה), משערכות את שווין בשיטה שמתעלמת מהתרומה הכלכלית האדירה של מרכזי המו"פ. כאן למעשה נפגעת שוב מדידת "הפריון" (וגם התוצר כמובן).
6. סיבה נוספת לפריון נמוך היא הצטרפות גברים חרדים ונשים ערביות למעגל העבודה. כאשר קיימת הצטרפות מאסיבית של מגזרים אלה למעגל העבודה. פריון העבודה יורד כי רמת ההשכלה והכישורים שלהם בתחילת הדרך נמוכה יחסית (אך תשתפר בהמשך) וכך גם רמות השכר שלהם נמוכות.

לדעת כותב המאמר, אם היו משקללים באופן רציני את כל הסיבות האלו, היה מתגלה שפריון העבודה בישראל דומה, אם לא גבוה מהממוצע של ה-OECD. המעקב אחרי המדד הזה הוא ריצה אחרי הרוח. הסקת מסקנות ממעקב אחרי מדד פריון העבודה בישראל (או בכל מקום אחר בעולם) זה קשקוש.

זהו אחד המדדים הכלכליים החמקמקים והבלתי אמינים ביותר ואין להתבסס עליו בהחלטות הצופות פני עתיד.