האם נגיד בנק ישראל יעבור ליסוע ברכבת הקלה?

דוח הפריון של בנק ישראל, ממליץ לבטל כל הטבת שכר המתמרצת שימוש ברכב חברה וברכב פרטי • על פי הדוח יש להשקיע הרבה יותר כספים בתחבורה ציבורית ובעידוד השימוש בה • ייתכן שמדוח זה תצא הבשורה שתחזיר אל השולחן את הבאת 'אובר' ארצה

ה'טיוב' בלונדון

דוח הפריון של בנק ישראל מעורר גלים ובבחינתו המעמיקה ניתן לחוש, כי מחבריו מנסים לשנות 'סדרי בראשית' בכל הקשור להתפתחויות במדינת ישראל. השורה התחתונה שלהם היא כמובן, הגדלת הפריון וקידום הנתונים של ישראל הממוקמת כיום נמוך בין מדינות ה-OECD.

פרק מיוחד בדוח עוסק בתחום התשתיות, ומחברי הדוח מציגים שורה של בעיות בתחום התחבורה בישראל: תחבורה ציבורית לקויה ולא מספקת, רמת מינוע גבוהה, כמות הכבישים נמוכה, אי נסיעה בשותפות או ברכבים מלאים 'קארפול' והטבות המעלות את כמות הרכבים בכבישים.

"שיעור ההשקעה בתשתיות התחבורה בישראל דומה בשנים האחרונות לשיעור ההשקעה הממוצע במדינות ה-OECD, אך שיעור זה רחוק מכדי זה הנדרש לצמצום הפער לרעת ישראל ברמתן, במיוחד בזו הציבורית. זאת בפרט לאור גידול האוכלוסייה המהיר יותר בישראל ולנוכח הרמה הנמוכה של מלאי ההון הקיים.

"יתר על כן, כמה צעדי מדיניות שננקטו בשנים האחרונות תרמו דווקא לעידוד השימוש בכלי רכב פרטיים (דוגמת המיסוי הנמוך להיברידיות שמבוטל בהדרגה. ד.ש.). שילוב הגורמים הללו הוביל להתארכות זמני הנסיעה ולמצוקה תחבורתית של ממש, המתבטאת באובדן של זמן עבודה יקר, ומחייבת מעסיקים ועובדים להתאמות שונות כדי להתגבר על קשיי הניידות, בעיקר בשעות העומס".

בנוסף הם מדגישים כי "מכיוון שרמת המינוע נוטה לעלות עם ההכנסה (הגדלת הפריון מעלה את ההכנסות. ד"ש) מספר המכוניות צפוי להמשיך לגדול לצד עליית רמת החיים, ולפעול להחמרת בעיית הגודש לאורך זמן. חשוב לציין כי השוואה זו תקפה גם כאשר מתחשבים בכך שבישראל האוכלוסייה צעירה יחסית ורמת החיים נמוכה לעומת מרבית המדינות המפותחות".

הגברת ההשקעה בתחבורה הציבורית

בגרף ברור מראים ומשווים כותבי הדוח, את השימוש בתחבורה הציבורית בערים הגדולות בישראל הנמוך בהרבה מערים מפותחות בעולם. בעוד שבבלגרד, מדריד וקרקוב יותר מ-60% משתמשים בתחבורה ציבורית בכדי להתנייד. אוסלו, ריגה, ברלין וגלזגו עם יותר מ-40%. בירושלים שיש בה כבר רכבת קלה מדובר רק על 20% שימוש, כאשר בתל אביב האחוז יורד לעשרה אחוזים בלבד.

על פי חישוב המוצג בדו"ח, בשנים 2006-2009 תקצבה המדינה את ההשקעה בכבישים ואת הפיתוח והתמיכה בתחבורה הציבורית במידה כמעט שווה, אך בין השנים 2010 ל-2015 הופנה נתח גדול יותר מהתקציב לסלילת כבישים. מגמה זו התהפכה בין 2016 ל-2017, אז יותר כסף הושקע בתחבורה ציבורית ופיתוחה על מנת להעביר משתמשים מהתחבורה הפרטית לציבורית.

"אנו ממליצים לפיכך להגדיל את היקף ההשקעה בתשתיות התחבורה הציבורית, במטרה לסגור את הפער בהיקפה ובאיכותה בהשוואה למדינות המפותחות. ההשקעה במערכת הסעת ההמונים בישראל צריכה להתחשב בקצב גידול האוכלוסייה הגבוה ובצפיפותה, המחייבים לתת העדפה לשימוש בתחבורה ציבורית תת־קרקעית במרכז מטרופולין תל אביב, ובתחבורה עם נתיבים ייעודיים באזורים פחות צפופים". כותבים מחברי הדוח.

החזרת אובר לארץ

בהמשך ולנוכח הקושי לקדם במהירות מערכות להסעת ההמונים, בשטחן של עשרות הרשויות המקומיות – בעיקר במטרופולין תל אביב, ממליצים בדוח להקים רשויות מטרופוליניות, או מערכת רגולטורית אחרת, שיסנכרנו את הצרכים של הערים השונות במרחב, ויהיו בעלות הסמכות ליצור תשתיות ולקבל החלטות בתחום זה ובתחומים נוספים, בדומה ליוזמת החלוקה ל'אשכולות' של דרעי.

בנוסף ממליצים בבנק ישראל על שיתוף פעולה בין הרשויות המקומיות למעסיקים, בהפעלה של הסעות מאורגנות כמקובל בערי הפריפריה ובמגזר הערבי. על פי מחקרים, הסעות אלו מקצרות בהרבה את זמן ההגעה של העובד למקום עבודתו ומעלות את הפריון.

 

כמו כן מצביעים עורכי הדוח, על כדאיות בהסרת חסמים המעכבים את השימוש בנסיעות מרובות משתמשים, על פי דרישה מקוונת לנסיעה פרטית. כגון Uber ו-Lyft (בישראל שירות זה מוגבל למוניות מיוחדות בלבד והדבר אינו נכון לדעת מחברי הדוח) ועידוד הנסיעה ברכבים מלאים – 'קארפול', תוך הענקת גישה לנתיבי העדפה, עבור נסיעת רכבים עם מקדם מילוי גבוה. כל זאת בכפוף לאכיפה מתאימה והתחשבות במהירות הנסיעה הרצויה בנתיב.

דרישה נוספת בדוח לפעול להחלת מס נסועה, בפרט בשעות ובאזורי הגודש, ולשלב זאת עם מדיניות תמחור מדויק יותר של השימוש בחנייה. במקביל יש לפעול גם, לדעת מומחי הבנק, לצמצום הטבות שכר והטבות מס המתמרצות שימוש בכלי רכב פרטיים.

פרק נוסף בדוח, עוסק במצבן של תשתיות התקשורת הקווית והסלולרית הסביר כיום, אך לדעת עורכי הדוח הן עלולות לצבור פיגור בשנים הקרובות. "יש לבחון מעת לעת את הצורך לתמרץ את ההשקעה של החברות הטכנולוגיות בדור 5. באשר לתשתית הקווית, יש להנגיש את התעלות הקיימות לכלל המפעילות לצורך הקלה על פריסת תשתית מקבילה.

יש ליצור מנגנונים שמבוססים על הכנסות השוק, שיתמרצו את המפעילות לפרוש סיבים אופטיים, גם באזורים שבהם הרווחיות לחברות אינה מצדיקה את ההשקעה".

פריון עבודה – השקלול השונה

כשמדברים על נושא הפריון בעבודה כדאי להביא דעה נוספת שפורסמה ב'גלובס' תחת הכותרת "פריון עבודה – המדד שכדאי להתעלם ממנו".

לדברי אדם רויטר יו"ר חיסונים פיננסים ומחבר משותף של הספר 'ישראל סיפור הצלחה'. מדובר בנתון בעייתי למדידה, בעיקר בישראל, ועדיף לא להתייחס אליו בעת קביעת מדיניות.

ישנם ספרי הכלכלה הטוענים ש"הפריון הוא פונקציה של הרמה הטכנולוגית של המשק, וכן של רמת ההכשרה וההשכלה של העובדים". לפי הגדרה זו, ישראל, שיש בה יותר חברות טכנולוגיה ועובדי הייטק באופן יחסי מכל מדינה אחרת בעולם ושהיא המדינה השלישית הכי משכילה בעולם, הייתה צריכה להיות בעלת פריון עבודה מאוד גבוה. כיצד אם כך, ממוקמת ישראל כל כך נמוך?

קיימות כמה תשובות לשאלה.

  1. מדינות אירופה אינן מודדות את שעות העבודה של העובדים הזרים שלהן, מכיוון שאין להן נתונים מספקים בנוגע לכך. מכאן, שהעובדים הזרים הם כאילו "בונוס", שמתווסף לפריון לעובד של כל מדינה באירופה. לו היו מודדים את הפריון בישראל בניכוי העובדים הזרים כמו באירופה, הוא היה צומח מיידית בכ-11%.
  2. כמות גדולה של צעירים בישראל "עובדים" בצבא אולם הפריון שלהם נמוך בגלל המשכורת החודשית. אילו הפריון היה נמדד בזמן עבודה מול תפוקה, המספרים היו שונים.
  3. פריון עבודה גבוה במדינות מסוימות מסתכם במאגרי נפט וגז אדירים. עובדה זו הופכת אותם למדינה בעלת התוצר לנפש הגבוה ב-OECD. ומכאן פריון העבודה הגבוה.
  4. אומת ההי טק. בשיטות למדידת פריון עבודה קשה מאוד למדוד סטארט-אפים. בישראל כ-7,500 חברות כאלה, שמעסיקים עשרות אלפי עובדים. אנשים מבריקים שעובדים קשה, אך אינם מייצרים הכנסות מיידיות.
  5. בעיה נוספת היא שחברות הייטק, שהן סניף מקומי של חברה זרה (ויש כ-380 כאלה), משערכות את שווין בשיטה שמתעלמת מהתרומה הכלכלית האדירה של מרכזי המו"פ. כאן למעשה נפגעת שוב מדידת "הפריון" (וגם התוצר כמובן).
  6. סיבה נוספת לפריון נמוך היא הצטרפות גברים חרדים ונשים ערביות למעגל העבודה. כאשר קיימת הצטרפות מאסיבית של מגזרים אלה למעגל העבודה. פריון העבודה יורד כי רמת ההשכלה והכישורים שלהם בתחילת הדרך נמוכה יחסית (אך תשתפר בהמשך) וכך גם רמות השכר שלהם נמוכות.

לדעת כותב המאמר, אם היו משקללים באופן רציני את כל הסיבות האלו, היה מתגלה שפריון העבודה בישראל דומה, אם לא גבוה מהממוצע של ה-OECD. המעקב אחרי המדד הזה הוא ריצה אחרי הרוח. הסקת מסקנות ממעקב אחרי מדד פריון העבודה בישראל (או בכל מקום אחר בעולם) זה קשקוש.

זהו אחד המדדים הכלכליים החמקמקים והבלתי אמינים ביותר ואין להתבסס עליו בהחלטות הצופות פני עתיד.

כתיבת תגובה