הבריאות חשובה, הפרטיות לא פחות: בלי שאלות בקניון

רגע לפני חזרת מרכזי המסחר לפתיחה בסופ"ש הקרוב פונה הרשות להגנת הפרטיות לבעלי העסקים: שמרו על פרטיות האזרחים, אל תאספו מידע שלא רלוונטי לבריאות העם • לא ידווח על מי שלא אושרה לו כניסה למרכז מסחרי וכדומה עקב חום • הנבדקים לא יישאלו שאלות מיותרות בכניסה • ומי יחליט על נוסח תקנות החירום? כצפוי: בג"ץ

קניון רמות בתקופת הקורונה | צילום: ביזנעס

לקראת חזרה הדרגתית של המשק לפעילות בתנאי 'שגרת קורונה', ועם התמשכות דיוני הממשלה על פתיחת מרכזים מסחריים, קניונים, ספריות וכדומה תוך הגבלות שונות – מפרסמת הרשות להגנת הפרטיות המלצות בנושא 'היבטי פרטיות בכניסה למקומות עבודה ומסחר במסגרת התמודדות עם נגיף הקורונה'. הרשות פנתה למשרד האוצר בבקשה כי "התו הסגול" יתוקן, כך שיותאם לאמור בתקנות לשעת חירום בהיבטי פרטיות וימנע שמירת מידע עודף על עובדים ולקוחות.

על פי הוראת משרד הבריאות, במסגרת חידוש פעילות מקומות עבודה ומרכזי מסחר, אלו יידרשו לבדוק את הנכנסים בשעריהם ולמנוע כניסת גורמים בעלי פוטנציאל לסכן אחרים, במטרה למנוע את התפשטות המגיפה. מאידך יש לשים לב שמסגרת כל התשאולים והבדיקות פרטיותם של האזרחים נשמרת בקפדנות.

הרשות להגנת הפרטיות ביקשה להבהיר כי "על מקומות עבודה ומסחר אשר נדרשים על-פי תקנות שעת חירום שיפורטו בהמשך לערוך בדיקות ותשאולים במסגרת כניסת פרטים בשעריהם, להימנע מלאסוף מידע מעבר לנדרש בהוראות הדין ולהימנע מלהשתמש במידע הנאסף במסגרת התהליך, אלא לצורך מניעת כניסה למקומות עבודה ומסחר של פרטים העשויים להיחשב כבעלי פוטנציאל להדביק ולסכן אחרים. כל שימוש אחר במידע עשוי להיחשב כפגיעה בפרטיות".

ברשות מסבירים כי הזכות לפרטיות הינה זכות חוקתית נגזרת של כבוד האדם כמו גם זכות אזרחית המבטאת את החירות הבסיסית של האדם 'להיעזב במנוחה'. פרטיות בהקשר זה מתיישבת עם הצורך של אנשים להישאר אנונימיים וכן להיות מוגנים מפני התערבות פסולה של רשויות המדינה וגורמים אחרים, בחייהם.

שאלות מיותרות לחלוטין

בחינת הרשות העלתה כי ההנחיות הנכללות ב'תו הסגול' מחייבות עמידה בכללים שונים המפורטים בתקנות שעת חירום. סעיף 13 ל'תו הסגול למקומות עבודה' קובע כי על  סוגים מסוימים של מעסיקים ובתי עסק המפורטים בתקנות לנהל רישום באופן ממוחשב, בין היתר, בעניין דיווח על ביצוע תשאול כמפורט בסעיף 4 לתו (שיעול, חום גוף, מגע קרוב עם חולה קורונה בשבועיים האחרונים) ומדידת חום וכן דיווח על מי שלא אושרה כניסתו בעקבות תשאול מדידת חום.

ברשות מבקשים לתקן את סעיף 13 ולקבוע כי לא יידרש דיווח על מי שלא אושרה כניסתו בעקבות תשאול מדידת חום, וזאת במטרה לצמצם את הפגיעה בפרטיות העובדים ולמנוע איסוף מידע אישי רגיש על אודותיהם שלא לצורך ובניגוד לדין. 

בנוסף מבקשים ברשות להימנע, ככל הניתן, מלהציג בפני הנכנסים שאלות נוספות מעבר לאלה המפורטות בתקנות הנוגעות להיבטים בריאותיים הקשורים לנגיף הקורונה או לבקש מידע אישי אחר הנוגע אליהם, מעבר למפורט בתקנות.

כמו כן יש להימנע, ככל הניתן, מלאסוף ולשמור מידע אישי על אודות עובדים או הציבור בכלל הנחשף במסגרת הליך התשאול והבירור בנוגע להיבטים בריאותיים הקשורים לנגיף הקורונה, והעשוי להביא לזיהויים. ברשות מזהירים כי אם מידע שכזה נאסף במסגרת הליכי התיעוד הרגילים בכניסה למקומות העבודה והמסחר (לדוגמה, כתוצאה משימוש במצלמות מעקב/אבטחה), על מקומות העבודה והמסחר להקפיד שלא להשתמש במידע לצרכים שונים, לבחון את הצורך בהמשך שמירתו ובמידה וצורך זה לא מתקיים להביא למחיקתו תוך ימים ספורים, וכן להקפיד שלא להעביר מידע זה לגורמים אחרים (מסחריים או ציבוריים), אלא כנדרש במסגרת דרישה חוקית ומחייבת של גורמי אכיפה ובריאות הציבור.

ככל שיוחלט במקום עבודה ומסחר על שימוש באמצעים טכנולוגיים המאפשרים מדידת חום של אנשים, כדוגמת מצלמות תרמיות וכדומה, ממליצים ברשות כי אמצעים אלו יפעלו רק במסגרת של 'זמן אמת', קרי ללא שמירה ותיעוד אוטומטיים של המידע הנאסף במסגרתן.

קורונה היא לא טרור

במסגרת המאבק לצמצום התפשטות נגיף הקורונה, פנתה המועצה הציבורית להגנת הפרטיות אל הרשות להגנת הפרטיות בבקשה לקבלת עדכון בדבר עמדת הרשות ביחס לנושא שימוש באמצעים טכנולוגיים על ידי גופי ביטחון, במסגרת המאבק לצמצום התפשטות נגיף הקורונה,

בעמדה המקצועית של הרשות נאמר ‏כי ‏"על אף התועלת הגלומה בהסדר לצורך התמודדות עם המגיפה, ‏המשך הסתייעות ‏במתווה של שימוש בכלי של גוף ‏בטחוני ‏בעל ‏תכליות ‏מובהקות ‏של‏ מאבק‏ בטרור ‏והגנה ‏על‏ בטחון‏ המדינה ‏לצורך מעקב ‏וניטור אחר תושבי‏ המדינה ‏לצמצום ‏מגיפה, בעת ‏הזו‏ אינו מוצדק,‏ אינו סביר ומהווה ‏פתרון‏ חריג ‏ולא ‏מידתי.

"על ‏כן יש להעדיף חלופות, טכנולוגיות ‏ואחרות, ‏אשר ‏פגיעתן ‏בפרטיות ‏פחותה ‏באופן ‏משמעותי. הרציונל שעומד בבסיס עמדה זו הינו ‏איזון ‏תמידי ‏ומידתי ‏של המאבק ‏במגיפה ‏אל מול זכויות יסוד בהתחשב ‏גם ‏בסכנת‏ המדרון ‏החלקלק והסיכון ‏לשימוש‏ בהסדרים ‏דומים ‏גם ‏במצבים אחרים כגון מחלות ‏אחרות,‏ עבירות הקשורות לשלום הציבור ועוד".‏

ברשות סבורים כי הנסיבות בנושא השתנו וכיום יש יותר שליטה על המגיפה לצד מידע נרחב יותר משהיה כשהנגיף הגיע ארצה. זאת ועוד, כאשר ברור כי נגיף הקורונה אינו ‏עומד ‏להעלם ‏וצפוי ‏להיות חלק ‏בלתי נפרד ‏משגרת חיינו ‏למשך חודשים ואולי ‏שנים, יש צורך למצוא פתרונות‏ הולמים ולא באמצעים טכנולוגיים המיועדים למלחמה בטרור ופוגעים עמוק בפרטיות.

סקירה ‏השוואתית ‏על ‏הנעשה ‏בעולם ‏מעלה, ‏כי ‏המגמה ‏במדינות ‏מערב אירופה הינה ‏שימוש‏ וולונטארי‏ באפליקציות לאיתור ‏קרבה‏ לחולי‏ קורונה, אשר‏ מספקים‏ מענה‏ הולם‏ לנושא.‏

בג"ץ יחליט 

גבי אשכנזי יו"ר הוועדה הזמנית לענייני חוץ וביטחון פנה אל היועץ המשפטי לממשלה בבקשה לקבל את עמדתו בדבר השימוש הנרחב בתקנות לשעת חירום בעת האחרונה. אשכנזי הביע דאגה על כך וביקש מהיועמ"ש לקבל עדכון בדבר תהליכי החקיקה.

בתשובתו כותב היועמ"ש כי אין חולק שדרך המלך להעמדת כלים משפטיים חדשים בהתמודדות עם מצב החירום היא באמצעות קידום חקיקה בנושא. אלא שבנסיבות שנוצרו עם פיזור הכנסת, הבחירות, ותהליך הקמת הכנסת לאחר הבחירות לא ניתן היה להתקדם עם החקיקה.

מנדלבליט כותב כי לאחר שהחלו לקום ועדות בכנסת הוא פנה אל ראש הממשלה בנימין נתניהו והורה לו להתקדם עם חקיקה בנושא. הוא הבהיר לראש הממשלה כי יש קושי חוקתי להמשיך ולאשר את תקנות החירום.

בנוסף כותב היועמ"ש כי בעוד שלושה ימים (ב-7.5) הנושא אמור להיות נידון בבג"ץ בהרכב מורחב של 5 שופטים. את העתירה הגישו עמותת עדאלה – המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל (שבית המשפט מעניק לו שירות כמעט אישי. ד"ש) יחד עם הרשימה המשותפת. מנדלבליט מדגיש במכתבו כי גם לבית המשפט הוא ענה בתשובה דומה כי יש לתת מענה לצרכים הדחופים המתעוררים כתוצאה מהתמודדות עם מגפת הקורונה לצד המשך הטיפול בהצעות החוק בנושא.

כתיבת תגובה