לצד הדברים הטובים, השיפורים הנדרשים יש גם תכנון ארוך טווח הכולל תכנות זיהוי פנים, ועוד • סקירה מקיפה של דוח מערכת הבנקאות של אגף הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל
דוד שלומוביץ 27.05.2019
בנק ישראל, ירושלים | צילום: נתי שוחט, פלאש 90 בנק ישראל והמפקחת על הבנקים ד"ר חדווה בר מפרסמים היום את הסקירה השנתית של מערכת הבנקאות בישראל.
הדו"ח בכללותו משקף את השינויים הגדולים מאוד שעברה המערכת בשנים האחרונות: שיפור היציבות בעקבות דרישות פיקוחיות רבות ומגוונות, צמצום חשיפה לסיכונים פיננסיים גדולים, וביצעה שינויים משמעותיים במודל העסקי-תפעולי, לצורך התאמתו ל"בנקאות המחר" – שצפויה להיות תחרותית וטכנולוגית יותר. סיכון נוסף הוא הסייבר שכתבנו כבר אודותיו הבוקר.
הון הבנקים גדל בכ-50% ויחס ההון עלה בכ-3 נקודות האחוז מ-2008 ,על רקע דרישות הפיקוח ולקחי המשבר הפיננסי העולמי; הבנקים ישמו את הלקחים מאירועי העבר – צמצמו מאוד את החשיפה ללווים גדולים, תוך הגדלת הפיזור בתיק האשראי הבנקאי, וצמצמו מאוד את החשיפה לתושבי חוץ, שההתנהלות מול חלקם הובילה לחקירות של רשויות אכיפת החוק בחו"ל נגד חלק מהבנקים ולקנסות (על בנק לאומי ובנק מזרחי, ולקנס צפוי בבנק הפועלים); על רקע תמריצים שנתן הפיקוח על הבנקים.
הבנקים ביצעו תהליכי התייעלות משמעותיים, אשר התבטאו בצמצום גדול של כוח האדם והנדל"ן, בהתאמת מבנים ארגוניים ובשינוי תהליכי עבודה; הוסרו חסמים רגולטורים ובוצעו השקעות גדולות בחדשנות טכנולוגית ודיגיטל, כדי להתאים את שירותי הבנקאות ל'מהפכה התעשייתית הרביעית'.
צעדים אלה התבטאו בתוצאות הכספיות של הבנקים ובאמון גבוה של שוק ההון, כפי שניכר בהמשך המגמה של עליית מחירי מניות הבנקים מעבר למדד המניות הכללי.
מדיניות הפיקוח על הבנקים
פרק נכבד בדו"ח ייוחד לפיקוח על הבנקים אשר פועל להשגת מספר יעדים לטובת הציבור והמשק: שמירה על כספי המפקידים במערכת הבנקאית (שמירה על יציבות הבנקים), הגנה על הלקוח הבנקאי וקידום תחרות. לצידם הפיקוח מקדם שני יעדי משנה בשנים האחרונות- הטמעת חדשנות טכנולוגית ושיפור היעילות של המערכת הבנקאית.
בתחום קידום תחרות, הבשילו בשנה האחרונה כמה פרויקטים משמעותיים שקידם בנק ישראל יחד עם משרד האוצר במטרה להגביר את התחרות בשירותי הבנקאות למשקי הבית ולעסקים הקטנים: (א) הפרדת שתי חברות כרטיסי האשראי מהבנקים הגדולים תוך יצירת שני גופים פיננסיים עצמאיים ותחרותיים יצאה לפועל. (ב) הקמתה ותחילת פעילותה של מערכת נתוני אשראי, אשר תגביר את התחרות מצד גופים חוץ – בנקאיים על העמדת אשראי למשקי הבית.
לצד כל הבנקים וחברות כרטיסי האשראי המדווחים למערכת נתוני האשראי הצטרפו למערכת עד היום גם 18 גופים חוץ – בנקאיים שמציעים אשראי לציבור, והמספר ממשיך לעלות. (ג) בחירת הזוכה במכרז להקמת לשכת שירותי מחשוב, פרויקט שצפוי להקל על בנקים וגופים פיננסיים חדשים לקום ולתמוך בפעילותם של הבנקים הקטנים הקיימים.
פרויקטים נוספים שקודמו השנה הם: (ד) שינוי הבעלות על חברת שב"א (מתג הסליקה המרכזי של המשק), עם כניסה של שני גורמים בין-לאומיים מובילים ('ויזה' ו'מאסטרקארד') כבעלי מניות בחברה, חלף החזקות הבנקים. גופים אלה יוכלו לתרום מניסיונם העולמי לקידום תחום התשלומים בישראל.
בנוסף, לראשונה מזה שנים רבות הוגשו לפיקוח על הבנקים, בקשות להקמת בנק חדש, בעקבות הסרת חסמים רבים שביצע הפיקוח על הבנקים (הורדת דרישות ההון לבנק חדש, יצירת ודאות רגולטורית בתהליך מתן רישיון בנק, ועוד).
כל אחד מהפרויקטים האמורים, מקדמי התחרות, הוא גדול ומורכב ליישום, וכולם יחד מהווים תשתית חדשה להגברת התחרות בבנקאות ובעולם התשלומים בכללו. הפרויקטים מחייבים היערכות רגולטורית נרחבת – התאמת הוראות ניהול בנקאי תקין, עדכוני חקיקה, תיאום בין מספר רגולטורים – לצד היערכות תפעולית גדולה ויקרה של הבנקים והגופים הפיננסיים במשק.
פירותיהם של הצעדים להגברת התחרות כבר החלו להבשיל ותהליך זה צפוי להימשך בהדרגה בשנים הקרובות.
שירות בנקאי אישי ודיגיטלי
כבר עתה אנו עדים לגידול של זמינות האשראי למשקי הבית ולעסקים הקטנים באמצעות גופים חוץ – בנקאיים; בשנים האחרונות ירדו עמלות הסליקה לבתי עסק – בעיקר לעסקים קטנים ובינוניים. הלקוחות של הבנקים ושל חברות כרטיסי האשראי נהנים מחדשנות דיגיטלית-פיננסית – אפליקציות תשלומים נוחות לשימוש,
אפליקציות לביצוע פעולות בנקאיות רבות ומגוונות מרחוק (למשל ניהול תיק ניירות ערך), אפשרות לפתוח חשבון בנק באופן מקוון בלי להגיע לסניף ועוד. חדשנות זו היא פועל יוצא של המאמץ שעושים הבנקים כדי להתחרות על לקוחות והסרת חסמים רגולטורים.
במסגרת התחרות ישנם בנקים המקדמים שירות טכנולוגי-דיגיטלי מרחוק ואילו אחרים מחזקים דווקא את השירות האישי בסניפים.
לצד השינויים האמורים התבססו השנה השינויים במבנה השוק הבנקאי-פיננסי: הריכוזיות בתוך המערכת הבנקאית הוסיפה ופחתה: נתח השוק של שני הבנקים הגדולים הצטמצם לכ-55%, לצד עליית חלקם של הבנקים הבינוניים; גדל מספר הגופים הפיננסיים החוץ – בנקאיים המציעים אשראי למשקי הבית ולעסקים הקטנים, ומערכת נתוני האשראי שהחלה לפעול לאחרונה צפויה לחזק גופים אלה.
ניתן לצפות שמגמות אלה יימשכו גם בשנים הקרובות ושהשוק הבנקאי יוסיף וישתנה, וייתכן שיידרש שינוי בחוק הבנקאות (רישוי), שנכון להיום מגביל את מרחב הפעילויות המותרת לבנקים בישראל, כדי לאפשר לשוק להמשיך להתאים את עצמו לסביבה הטכנולוגית- תחרותית המשתנה.
קידום חדשנות טכנולוגית: לצורך קידום הטמעת חדשנות בבנקאות הפיקוח פעל להסיר חסמים רגולטוריים. לשם כך הוא הסיר חסמים למעבר אל טכנולוגיית ענן, עדכן את הוראות הפיקוח כך שיתאפשר ללקוחות לבצע פעולות באמצעים ישירים ומרחוק במייל או באמצעות טכנולוגיות לזיהוי פנים ועוד, ועודד שיתופי פעולה של בנקים עם חברות פינטק, שמסייעות בהטמעת חדשנות לטובת הלקוחות וייעול תהליכי עבודה בבנקים.
לקוחות הבנקים מרוצים יותר
אחד המדדים שמלמדים על השינוי הדיגיטלי המתחולל במערכת הבנקאית הוא אחוז הפעולות הבנקאיות שמשקי הבית מבצעים באמצעים דיגיטליים וישירים. מאז שהפיקוח החל למדוד נתון זה עלה שיעור הפעולות המבוצעות באמצעים ישירים מ-45% מכלל הפעולות הבנקאיות בשנת 2016 ל-60% בשנת 2018 .במקביל פעל הפיקוח כדי להבטיח שכל פעולותיהם של הלקוחות בדיגיטל יהיו זולות יותר מן הפעולות המבוצעות מול פקיד.
הגנה על הלקוח הבנקאי: במטרה לתמרץ את הבנקים להתחרות על שיפור איכות השירות הבנקאי למשקי בית, ערך הפיקוח השנה, לראשונה, סקר שביעות רצון בקרב משקי בית, ופרסם את תוצאותיו לציבור הרחב. כוונת הפיקוח היא לערוך ולפרסם סקר כזה בכל שנה. תוצאות הסקר מצביעות על שונות רבה בין הבנקים בשביעות הרצון של הלקוחות.
ככלל, שביעות הרצון מהבנקים הקטנים ומאלה המתמחים באוכלוסיות ספציפיות (מורים, עובדי מדינה וכו’) גבוהה יותר מאשר מהבנקים הגדולים. כן נמצאה שונות גדולה בשביעות הרצון מערוצי ההתקשרות השונים של הבנקים: שביעות הרצון מזמן ההמתנה בסניף ומהמוקד הטלפוני נמוכה, בעוד ששביעות הרצון מהערוצים הדיגיטליים גבוהה מאוד. בעקבות הסקר דרש הפיקוח מכל הבנקים להציג לו תוכניות לחיזוק אותם תחומים שבהם נמצא ששביעות הרצון של הלקוחות נמוכה, והבנקים שנדרשו לכך אכן בנו תוכניות משמעותיות לשיפור השירות.


