ההצעה הדרמטית שתשנה את מבחני הרישוי השנתיים לרכב

טסט, מכון רישוי | צילום (אילוסטרציה): מיטל כהן, פלאש 90

ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ דוד ביטן, התכנסה היום לדיון סוער שעסק בבחינת מערך הפיקוח על תקינות הרכבים בישראל, ובכוונת משרד התחבורה ורשות האסדרה להפחית את תדירות מבחני הרישוי השנתיים לרכבים פרטיים, כך שרכבים עד גיל 7 או 9 יעברו בדיקה רק פעם בשנתיים. התוכנית הכלכלית המרכזית, המובלת על ידי משרד התחבורה ורשות האסדרה, נועדה להקל על הרגולציה ולייצר חיסכון לאומי משמעותי של כמיליארד שקל בשנה. מנגד, נציגי איגוד מכוני הרישוי ומומחי תחבורה הציגו נתונים הפוכים המזהירים כי ריווח הבדיקות יוביל לעלייה חדה בתאונות הדרכים, דבר שישית על המשק נזק כלכלי עצום המוערך ב-4.3 מיליארד שקלים בשנה. במהלך הדיון חל מפנה כאשר ח"כ ביטן דחה את הטיעונים הכלכליים של הרפורמה והציע מתווה חדש המאזן בין הבטיחות לכלכלה, לפיו מועד מבחן הרישוי ייקבע באופן דיפרנציאלי לפי הנסועה בפועל (קילומטראז') של כלי הרכב, לצד רף מינימום קבוע של בדיקה אחת לשנתיים.

בפתח הדיון תקף יו"ר הוועדה, ח"כ דוד ביטן, את הרציונל הכלכלי שעומד בבסיס הרפורמה ודחה את הטיעון שמדובר בהקלה על יוקר המחיה באומרו כי "זה שאדם חוסך 100 שקל בשנה – אין לזה שום השפעה על יוקר המחיה, זה לא טיעון. מנגד, יש לנו את עניין בטיחות הרכבים. גם אם אין טסט, הרי הנהג עדיין צריך לתקן את הרכב שלו". ביטן הסביר את חוסר ההיגיון ברפורמה הנוכחית והציע פשרה לפיה מבחן הרישוי ייקבע לפי הנסועה בפועל, או אחת לשנתיים: "יש חוסר איזון מוחלט בללכת לפי שנים. רכבי חברות ליסינג נוסעים עשרות אלפי קילומטרים בשנה, בעוד שעקרת בית או פנסיונר נוסעים לפעמים רק 5,000 קילומטרים בשנה. זה לא הגיוני להחיל עליהם את אותו הכלל. אני מציע שמבחן הרישוי ייקבע לפי קילומטראז' (היקף נסיעה), לצד רף מינימום של בדיקה פעם בשנתיים. אם הולכים לפי קילומטראז' – הבטיחות היא בראש. אם הולכים לפי שנים – הכסף הוא בראש". ח"כ ששון גואטה תמך במתווה זה בביקורתיות והוסיף כי "אם באמת הייתם רוצים לעזור ביוקר המחייה, הייתם מורידים את אגרת הרישוי היקרה של הרכב, ולא נוגעים בבטיחות". גואטה הביע חשש עמוק לבטיחות הנהגים הצעירים ותהה: "יש לי בבית שני מתבגרים שנוהגים ברכב פרטי וברכב ליסינג, אתם באמת רוצים שאוטו כזה יעבור טסט פעם בשלוש שנים? אתם דואגים לחברות הליסינג ולא לאדם בפריפריה שמחזיק רכב ישן".

מנגד, סמנכ"ל רשות האסדרה, גיא מור, הגן בנחישות על הרפורמה והסביר כי החיסכון האמיתי אינו נמדד רק באגרת המכון אלא בזמן העבודה היקר של האזרחים: "העלות המרכזית היא הזמן של הציבור. כשמישהו נאלץ להקדיש חצי יום עבודה בשביל טסט, זה שווה הרבה מאוד כסף. מדובר בחיסכון לאומי של כמיליארד שקל בשנה לציבור. מכוני הרישוי ישמחו שנעשה טסט גם כל חודש. בסוף, רק 5% מתאונות הדרכים נגרמות בגלל כשל מכני ברכב". הדברים הללו עוררו סערה גדולה באולם והתפרצויות רבות מצד נציגי ענף המוסכים, כאשר יו"ר איגוד המוסכים, רונן לוי, תקף את נתוני הרשות ואמר: "אתה זורק נתונים חופשי ולא יודע כלום. האיחוד האירופי בכלל דורש כיום להגביר את תדירות הבדיקות, בגלל הרעה במצב הבטיחות וזיופי ספידומטרים".

עו"ד רז ניזרי, המייצג את איגוד מכוני הרישוי, הציג נתונים מדאיגים המבוססים על מחקרו של פרופ' משה בקר וטען כי "משרד התחבורה מציג תכלית כלכלית בלבד, אך מתעלם מהעלות האמיתית. מחקרים מראים כי ריווח הבדיקות יוביל לעוד תאונות ונזקי גוף ורכוש. הנזק המשקי המשוער מהרפורמה הזו עומד על 4.3 מיליארד שקלים בשנה – כך שאין לזה שום הצדקה כלכלית. אפילו מבקר המדינה המליץ לבחון את החלופה שהציג ח"כ ביטן לפי היקף הנסיעה". חברי הנהלת האיגוד, אייל ושבי ברכה, ביקשו להפריך את טענות הממשלה על אובדן הזמן הדרמטי וציינו כי זמן הטסט הממוצע במכון לוקח בדיוק 26 דקות, וכי "כל מה שמשרד התחבורה חוסך לאזרח זה מחיר של מנת פלאפל ובקבוק מיץ ענבים". מנגד, מנכ"לית ארגון 'האינטרס שלנו', נטע לי גרייבר, צידדה בעמדת הממשלה ואמרה: "כל פעם שמדברים על הפחתת רגולציה והשוואה לאירופה עולות אותן הפחדות. כאזרחית, אני ממתינה שעתיים וחצי מחוץ למכון הרישוי, ומטריד לשמוע כאן מנציגי המקצוע שהבדיקה הזו כביכול 'לא שווה כלום'. בנושא צמיגים יש לאזרח אחריות אישית".

הדיון החריף כאשר יו"ר ענף הצמיגיות, יוסף נעים, שהזהיר מפני בלאי מואץ של צמיגים בשל תשתיות לקויות ובורות בכבישים, וחשף נתונים קשים מהשטח: "מעל 50% מהרכבים שנבדקים באופן אקראי בניידות משרד התחבורה מתגלים עם ליקויים חמורים. נהג שעולה על מהמורה בכביש קורע את הצמיד מבפנים, שום חיישן בעולם לא יתריע על זה, רק עין מקצועית בטסט. חברות הליסינג מנחות להחליף רק צמיג אחד כדי לחסוך". יו"ר איגוד קציני בטיחות בתעבורה, שמעון סודאי, הצטרף לאזהרות החמורות וציין כי הבלאי המואץ במשק החמיר משמעותית בשל עבודות הרכבת הקלה והמהמורות הרבות בכבישי ישראל, וכי רמת ההבנה המכנית של הנהג הממוצע אינה מספקת כדי לזהות בזמן כשלים קריטיים בבלמים או במערכות ההיגוי.

בגיזרת גופי המחקר והאכיפה נרשמה תמיכה מסויגת וממוקדת ברפורמה. סמנכ"ל המחקר של הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים (רלב"ד), יונתן אילן, ציין בדאגה כי מתחילת השנה נרשמו כבר 168 הרוגים בתאונות דרכים, והבהיר כי הרלב"ד אינה מתנגדת עקרונית להפחתת תדירות הטסטים אך ורק לרכבים פרטיים חדשים, שכן לא נמצא במחקרים קשר ישיר בין רכבים חדשים לתאונות עקב כשל מכני. עם זאת, הוא הדגיש כי ברכבים כבדים וותיקים יש קשר ישיר לקילומטראז' ולבלאי, ותמך בבחינת המודל של ח"כ ביטן המבוסס על היקף נסיעה. נציג המשטרה, סנ"צ ציון גיאן, ציין אף הוא כי המשטרה מצטרפת ותומכת ברפורמה שחלה על כלי רכב חדשים בלבד.

בסיכום הישיבה, סירב יו"ר הוועדה ח"כ ביטן לאשר את המהלך במתכונתו הנוכחית, שב ודרש ממשרד התחבורה שלא לקדם את הרפורמה ללא בחינה מקצועית וחוות דעת מקיפה הבוחנת את כלל השלכות הבטיחות שעלו בדיון, וביקש מהם לחזור לוועדה עם תשובות לגבי מודל הקילומטראז' בתוך שבוע. "הסתדרנו עד עכשיו עם המצב הקיים, נחכה עוד קצת כדי לקבל דוח בטיחותי אמין ולא נסכן חיי אדם בשם הפחתת רגולציה", חתם ביטן את הדיון הסוער שמאיים לעכב את תוכניות משרד התחבורה.