היה חול בקמח המיובא? "אנחנו נבדוק"

לפני חצי שנה נבדק קמח הטף המיובא מאתיופיה אבל לאחרונה, טוענים הרוכשים, יש בו תערובת חול וחומרים מזיקים אחרים • בישיבה שיזם יעקב מרגי לבקשת סגן השר יברקן, אמר סגן השר: "צריך פתרון מיידי, אי אפשר להגיד 'אין חול'" • יו"ר ועדת הכלכלה קרא ליוצאי אתיופיה: "תהיו חצופים כמו הצברים ותתלוננו"

לחם | אילוסטרציה: FREEPIK

ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ יעקב מרגי, התכנסה היום לישיבה שעסקה בייבוא קמח הטף מאתיופיה, המשמש את הקהילה האתיופית בישראל להכנת הלחם המסורתי אינג'רה.

הדיון התקיים, בין היתר, על רקע פנייתו של סגן השר לביטחון הפנים, ח"כ גדי יברקן, ליו"ר הוועדה מרגי, ממנה עלה כי לאחרונה מיובא הטף עם תערובות חול וחומרים אחרים. הטף, הוא המרכיב העיקרי בתזונה של מבוגרים ישראלים ממוצא אתיופי וכן רבים נוספים בהם חולי צליאק, שכן מדובר בדגן ללא גלוטן. יברקן מזכיר בי ב-2012 נחתם הסכם בין ישראל לאתיופיה שהסדיר את הייבוא, ומכנה את המצב במכתבו כ"פיגוע תברואתי גדול".

בפתח הדיון שאל היו״ר מרגי את מוזמני הדיון מי מהם מכיר את תהליך היבוא, כיצד הוא מתנהל וכמה יבואנים קיימים כיום בשוק וכן מי לאחרונה נתקל בבעיות עם הקמח.

מנהל שירות המזון במשרד הבריאות, אינג׳ אלי גורדון ענה לשאלתו של יו״ר הועדה ואמר כי ישנו פיקוח אקראי ובבדיקות שנעשו לא עלתה בעיה מסוג זה. סמנכ״ל לסחר ושת״פ בינ״ל ממשרד החקלאות, יעקב פולג, הוסיף ואמר: ״אנחנו מבחינת משרד החקלאות בודקים את הנושא של מזיקים ונותנים את האישור של יבוא ולמעשה לא בודקים את נושא האיכות בכלל, בודקים את התבואות ולא מתעסקים עם קמח״.

יבואן הטף, תמרת טדסה, אמר כי קיים יבוא חוקי ויבוא בלתי חוקי של טף לארץ. במישור החוקי חברה ממשלתית וספק יחיד באתיופיה. ביבוא הבלתי חוקי נמצאת תופעת החול או ערבוב של דברים אחרים הגיעו לארץ, היבוא לא חוקי מאחר וישנה כמות מסוימת שיבואנים יכולים להביא מהספק הראשי.

סגן השר, ח״כ גדי יברקן הוסיף על חשיבות איכות הטף למען בריאות הציבור, ושאל האם המשרדים הממשלתיים בודקים את איכות הטף ומתי לאחרונה גורם נבדק על ידי גורם ממשלתי האם התלונות שהתקבלו נכונות.

הקמח נבדק ואושר

יו״ר יבואני הטף, ברהן אורי יצחק אמר כי כל מוצר מיובא שמגיע עובר את כל תהליכי משרד הבריאות, בדיקות, דגימות, בתגובה שאל אותו ח״כ יברקן מתי לאחרונה סחורתו נבדקה, הח״כ נענה כי לפני חצי שנה.

יו״ר הועדה מרגי הביע קושי בקבלת מידע על התופעה ממשתפי הדיון ופנה לקהילה האתיופית: ״תהיו חצופים כמו הצברים – תתלוננו״. בהמשך פנה היו״ר למשרדי הבריאות והחקלאות: אני רוצה לראות לא בדיקות אקראיות, צריך לבדוק את היבואנים, ואם ישנם שמעלימים בדרך, יש לשלול להם את רישיון היבוא. אנחנו אוהבים כלכלה חופשית אבל במצב כזה שיש כשל צריך לעבוד עם היבואנים הרשמיים של ממשלת אתיופיה״. עוד הוסיף ואמר: ״אני מצפה ממשרדי ממשלה שבאים לדיון לוועדה, שלומדים את הנושא, להכין שיעורי בית״, אינג׳ אלי גורדון ענה לו כי הם אינם מכירים את התופעה וינסו להגביר את המשטר. לתגובתו ענה היו״ר מרגי: ״אני לא אוהב את המילה ננסה, אין לנו את הפריווילגיה למילה הזאת״.

סגן השר, ח״כ גדי יברקן: ״היבואנים וגם החקלאים יודעים שהייתה תקופה באתיופיה של שיטפון שפגע ביבוא וככל הנראה גם חול נכנס לטף שהגיע לישראל. אז כל העניין הזה – ״לא היה חול״ בהחלט מבייש את כל אנשי המקצוע. אם יש מישהו שיסתור את דבריי – זה הזמן. אנחנו פה כממשלת ישראל וכנסת ישראל להיות פה לכל האנשים הללו ואנחנו לא יכולים לשמוע – אנחנו נבדוק״.

היו״ר מרגי סיכם את הדיון ואמר כי הועדה קוראת למשרדי החקלאות והבריאות לבצע בדיקות תכופות של הטף המגיע ארצה לדווח עליהן לוועדה עד ה-1 במרץ 2021. הוא קרא למשרד הכלכלה לדווח בכתב אודות מספר משלוחי הטף והמועמדים בעוד כ-30 ימים, משרדי החקלאות והכלכלה נדרשו לדווח, בתוך חודש, על מספר היבואנים הפעילים נכון לשנת 2020. משרד הבריאות התבקש למסור, גם הוא בתוך חודש, דיווח מפורט אודות הבדיקות שביצע ותוצאותיהן.

כתיבת תגובה