הישראלים רכשו בדיגיטל מחו"ל במעל ל-13 מיליארד שקלים

כל הדוברים בוועידה הסכימו כי מדובר בשוק עולמי הנתון כל העת בצמיחה מתמדת. כדי לפשט את הדברים אמר יונתן איבגי, סמנכ"ל שיווק ומכירות ב-DHL Express Israel  כי "61% מהמיליונרים החדשים ב-3 השנים האחרונות, עשו זאת באמצעות e-commerce". הדבר מסביר את הרווחיות הגבוהה של האיקומרס. גיא פישר, דירקטור e-commerce של אלעד גרופ, הוסיף כי "אחד מארבעה ישראלים קונה כל יום באינטרנט. זה אומר שאנו נמצאים בסוג של מהפכה דיגיטלית".

דניאל גולדשטיין, מנכ"ל דואר ישראל שסקר את הפעילות של הדואר סיפר כי "הפעילות הבינלאומית בסחר המקוון עומדת על  2 טריליון דולר ובדרך ל-3 טריליון ואפילו יותר מכך. בשנת 2018 חברת דואר ישראל מיינה ומסרה 65 מיליון חבילות  וצפויה למסור כ-70 מיליון חבילות עד סוף 2019".

החברה ממשיכה להשקיע כל העת וכדי להיערך לגידול בחבילות, " השקיעה החברה למעלה מ-100 מיליון שקל בהקמת מרכז הסחר המקוון במודיעין, בפיתוח אמצעים טכנולוגיים מהמתקדמים בעולם למיון, שינוע ומסירת החבילות".

עוד ציין גולדשטיין, כי החברה נערכת למתן ניהול מלא של שרשרת האספקה ללקוחות SMB, ותקים פתרון אחסון מתקדם עבור לקוחות עסקיים קטנים ובינוניים במהלך שנת 2020, בדומה לענקיות הלוגיסטיקה בעולם. מדובר במהפכה שירותית שתציע מתן פתרונות משלב האיסוף מדלת אל דלת, אחסון במחסן לוגיסטי מתקדם, ליקוט אריזה ומשלוח לאלפי יעדים בארץ ובעולם , לרבות סגירת המעגל הכספי.

על פי נתוני אתר statista.com בשנת 2018 הוציא הציבור הישראלי כ-13 מיליארד שקל בהזמנות מחו"ל, כאשר צפוי גידול של כ- 50% בהיקפים עד שנת 2023. לדברי גולדשטיין, ההיקפים גדלים ואיתם משקל הפריטים. הביטחון שהחבילה תגיע מהר ובזמן למקום בו הלקוח בחר, מייצר הזמנות, וכיום הלקוחות מזמינים מוצרים גדולים ויקרים יותר מבעבר, באמצעות המובייל ודרך אפליקציות ורשתות חברתיות כמו פייסבוק ואינסטגרם.

המעבר מאופליין לאונליין

אחד הדיונים המרכזיים בוועידה עסק במעבר שבין מכירה בחנויות למכירה ברשת. מיכאל מיטרני, מנהל דיגיטל וחדשנות בסופר פארם, הסביר את הדברים ואמר כי אמנם האתר של החברה רק שנתיים באוויר, אך התהליך התחיל לפני 4 שנים. מאחר ומדובר בקונפליקט, "חיים במתח בין עולם האונליין לאופליין. מצד אחד אנחנו רוצים להתחרות עם אתרים אחרים ומאידך, לא להתחרות בסניפים שלנו, לא ליצור מצב שלקוח מגיע לסניף ואומר – שבאתר הרבה יותר זול. בעולם המבצעים, אמרנו שכל מבצע שיש ברשת שבמופיע בעלון המודפס, יופיע גם באתר". לדבריו, הבעיה האמיתית היא ברמת החוויה "אי אפשר לקחת בדיוק את אותם אלמנטים של חווית הסניפים עם הריח והתאורה ודיילות הקוסמטיקה, ולקחת ולתרגם לאתר, אבל אפשר לייצר חוויה מסוימת שתהיה איכותית".

את חברת שופרסל שעשתה דרך ארוכה בשוק הקמעונאות הדיגיטלית, ייצג בוועידה גיא אבן, ראש אגף שיווק ודיגיטל, שסיפר כי "כיום באים מכל העולם רשתות קמעונאיות, להבין את החיה המוזרה שנקראת שופרסל, כש-16% ממכירותיה נעשות דרך e-commerce זה מוביל עולמי באחוז מכירה של קמעונאי".

הוא חזר אחורה והסביר את המהלך: "בשופרסל הכול החל מראייה נכונה של מגמות שוק, הצלחה אמיצה ואסטרטגית של הנהלה שידעה לקרוא את המגמות לפני 5-6 שנים". אבן הדגיש כי בתוך חמש שנים עלה מחזור מכירות e-commerce, מ-400 מלש"ח ל-2 מיליארד שקלים.  "מדובר בתוכנית יישום מאד ברורה בכל שרשרת העסק, שידעה להקים מערך שלם שתומך בפעילות של 2 מיליארד שקל. הרבה ממשאבי הארגון הלכו לטובת ה- e-commerceואלה התוצאות. שופרסל הוכיחה איך היא יכולה לקחת מותג אסטרטגי ולהפכו לרבע ממכירותיה".

ד"ר שלומי פריזט, לשעבר הכלכלן הראשי ברשות התחרות, התייחס למסחר האלקטרוני באופן כללי ואמר כי "תתחיל להיות בעיה שצריך לשים אליה לב, כאשר תיכנס פלטפורמה בין עסקים גדולים וקטנים בישראל לבין לקוחותיהם. תהיה לזה השפעה גדולה בעתיד".

הוא דיבר על השפעות רוחב והדגיש כי "אחד הדברים המרכזיים שהממשלה הייתה צריכה לעשות לעשות הוא להשתמש במדיניות המס, כמו שהיא נותנת חוק עידוד השקעות הון וטבע תשלם 6% מס חברות ולא 30% כמו כולנו והיא נותנת עידוד לפריפריה, הכול באמצעות מערכת המס, היא צריכה לעשות עידוד לסחר בינלאומי ולקידום תחרות באמצעות סחר בינלאומי ומערכת המס".

חשוב לציין בהקשר זה, כי המדינה באמצעות המשרד לשוויון חברתי, מעניקה סכום של עד 10,000 ₪ לעסק קטן, לטובת הקמת אתר דיגיטלי. המטרה, לחשוף את העסקים הפיזיים לקהל לקוחות רחב יותר והגדלת התחרות שלהם בשוק המסחר המקוון.