הכנסות המדינה מאגרות עובדים זרים: למעלה ממיליארד ש"ח

עובדים זרים באתרי בנייה בדרום | צילום באדיבות: ארגון הקבלנים בנגב.

הוועדה המיוחדת לעובדים הזרים בראשות ח"כ חוה אתי עטייה דנה היום (יום ג') בגובה האגרות להעסקת עובדים זרים.

מנתונים שמסר הכלכלן הראשי במשרד האוצר לוועדה עולה, כי סך הכנסות המדינה בשנת 2024 מאגרות בגין עובדים זרים עמדו על מעל מיליארד ₪ שהם 12.4% מסך כל הכנסות המדינה מאגרות. כמעט כפול מההכנסות בשנת 2023 שעמדו על 577 מיליון, שהיוו 7.4% מסך הכנסות המדינה מאגרות. 941,041,652 ₪ שהם 87% מסך האגרות שנגבו מעובדים זרים, נגבו בענף הבניה. 140,228,959 ₪ שהם כ-13% מסך האגרות שנגבו מעובדים זרים, נגבו בגין עובדים בענף החקלאות.

על פי הנתונים, קיים מחסור בעובדים בענף הבנייה. ערב המלחמה עבדו בענף הבניה בארץ 31 אלף עובדים זרים + 70 פלסטינים. בחודש שעבר עבדו 58 אלף עובדים זרים. הנתון מצביע על מחסור של כ-40 עובדים בענף הבניה. יו"ר הוועדה ח"כ חוה אתי עטייה (הליכוד) אמרה, אני דורשת ממשרד האוצר לכבד את הוועדה ואת ועדת המנכ"לים, ולהביא בהקדם מתווה מוסכם להפחתת האגרות באופן הוגן כלפי המעסיקים. עטייה שאלה את נציג האוצר, כמה האגרות תרמו לעליית מחירי הדיור?

רום בר-אב מאגף התקציבית במשרד האוצר אמר, אנחנו לא מצליחים להרחיב את ההסכמים הבילטרליים עם מדינות נוספות. גם מבחני המיון לעובדים מהווים צוואר בקבוק. המענה הממשלתי לא מספיק טוב, ולא מספיק מהיר זה נכון לכולנו כממשלה. הבירוקרטיה מעכבת והממשלה כולה צריכה לעשות יותר. גם גובה האגרות מהווה חסם. בעניין הפחתת דמי ההיתר אמר בר-אב, קיימת החלטה, שרי הפנים והאוצר אישרו את ההפחתה בדמי ההיתר להעסקת עובדים זרים חדשים, המטרה היא שההפחתה תיכנס לתוקף בהקדם. אולם, יש קשיים תפעוליים ומשפטיים עם יישום ההחלטה. זה נמצא בעבודה, וכי התכלית להאיץ כניסת עובדים כמה שיותר עובדים, כמה שיותר מהר. עוד אמר בר-אב, עד סוף שנת 2025 יהיה תמריץ למעסיקים לייבא עובדים זרים.

עו"ד צבי קן תור מלשכת עורכי הדין סנט בנציג האוצר ואמר, כל פעם שנציגי הממשלה נקבו במועד "כמה שיותר מהר", בלי לנקוב במועד, זה לקח בין חצי שנה לשנה. במקום לסייע, נציגי הממשלה נלחמים במעסיקים.

ח"כ אליהו רביבו אמר לנציג האוצר, אני מצפה שתתחייבו כאן בוועדה שכל שינוי בגובה האגרות שיוסכם, יחול רטרואקטיבית, מיום שהנושא נדון כאן בוועדה. אני דורש הגינות כלפי המעסיקים והצרכנים, שבסופו של דבר העלות מגולגלת אליהם. נציג האוצר השיב כי יש קשיים משפטיים ותפעוליים בהחלה רטרואקטיבית של ההפחתה באגרות.

נציג משרד ראש הממשלה דניאל איטח אמר, ועדת המנכלים המליצה להפחית את גובה האגרות, הפחתה של כ-50% לכלל הענפים. רום בר-אב הגיב לדברי איטח ואמר כי עבודת המנכלים היא המלצה, ושר האוצר החליט שלא לקבל את ההמלצה. אייל מוסט מעמותת דף חדש שמייצג תאגידים להבאת עובדים זרם השיב בכעס כי האוצר מצפצף עלינו ועל כל אזרחי ישראל. למה אנחנו יושבים ודנים פה, אם במחי החלטה אחת כל ההמלצות נדחו?

יו"ר התאחדות תאגידי כח אדם בענף הבניה אלדד ניצן אמר, מתפתח הון שחור במיליארדים. יזמי בניה משלמים לעובדים זרים רק את הבסיס, ואת כל היתר משלמים בשחור. המדינה מפסידה מיליארדים הכנסות ממסים. ישראלים לא עובדים במקצועות הבניין הרטובות. מזכיר ארגון מגדלי הירקות אלי אהרון טען כי יש לבטל את האגרות לחלוטין. ממוצע גיל חקלאי ישראלי עומד על 70, ואין דור המשך. ההחלטה תחסל את החקלאות בישראל.

נציגי ענפי הבניה, המסעדנות, החקלאות, התעשייה, הסיעוד והמלונאות שדיברו בדיון טענו כי אין עובדים ישראלים שמעוניינים לעבוד, וכי טענת האוצר שהאגרות נועדו לגרום להעסיק עובדים ישראליים, מנותקים מהמציאות.