הכסף שלכם מתגלגל בכבישים: קרנות הפנסיה ישקיעו בתשתיות

עבודות תשתית | צילום: מתוך דף הפייסבוק שבתשתיות

ועדת הכספים הזמנית, בראשות ח"כ משה גפני, אישרה את עדכון כללי ההשקעה החלים על גופים מוסדיים. השינוי החדש מעלה את אחוז ההשקעות בתשתיות בישראל מ-20% עד היום ל-49%. המהלך ישאיר עשרות מיליארדים בישראל להשקעה בתשתיות, במקום שהכסף יברח ויושקע בפרויקטים בחו"ל.

מדובר על המשך לדיון שערכה ועדת הכספים בשבוע שעבר, בהשתתפות גורמים שונים, בניהם שר האוצר ישראל כ"ץ וראש רשות שוק ההון, דר' משה ברקת. במהלך הדיון הציגו השניים נתונים ולפיהם ההשקעה בהיקף של עד 49% במיזמי תשתיות, תחזיר לישראל השקעות של עד 100 מיליארד שקל, שיקדמו את הענף ויביאו להשקעה בטוחה ומניבה יותר לציבור החוסכים, מנגד תהו חברי ועדת הכספים וגורמים נוספים האם הצעד לא יפגע במאבק בריכוזיות במשק, האם האחוז לא צריך להיות נמוך יותר, וכן הועלתה ביקורת על כך שאין החרגה לעניין תשתיות מזהמות כגון דלקים ותחנות כוח.

יו"ר הוועדה ח"כ משה גפני הסביר את התהליך: "באוקטובר 2018 נכנס לתוקפו חוק השקעות משותפות בנאמנות (תיקון מס' 28),  שהינו חלק מרפורמה מקיפה בשוק תעודות סל שהונפקו כתעודות התחייבות והפיכתן לקרנות נאמנות (קרנות סל). בהתאם לכך נקבע תיקון של התקנות העיקריות כך שהמגבלה על השקעות גופים מוסדיים בתעודות סל, תחול רק על קרנות סל שהן צד קשור לגוף המוסדי, ושאינן קרנות שמשקיעות בהתאם לכללי ההלכה היהודית.

"בנוסף, לאור סביבת הריבית הנמוכה, מוצע לאפשר גמישות השקעה רבה יותר לקרנות ותיקות בניהול נכסים, להרחיב את סוגי ההשקעות המותרים לקרנות הוותיקות ואת שיעורי ההשקעה תוך ניהול סיכונים מבוקר, ולסווג את ההשקעות המותרות בדומה לסיווגן בהוראות החלות על יתר הגופים מוסדיים. זאת על מנת לאפשר מגוון רחב יותר של השקעות תוך גידול קטן יחסית בסיכוני ההשקעה. השינוי המוצע אף צפוי לתרום לשיפור יחס נכסי הקרנות הוותיקות למול התחייבויותיהן האקטואריות".

מתווה מדורג

נוכח הדברים ומתוך רצון להבטיח חסכון מיטבי לציבור, קבעה ועדת הכספים מתווה מדורג, במהלכו ניתן יהיה לבחון את השפעת השינוי. כך נקבע כי בשנתיים הראשונות למתווה, השקעת המוסדיים (קרנות הפנסיה שלנו. ד"ש) תעמוד על עד 49% כאשר יהיה מדובר בפרויקט ייעודי בתחום תשתיות בישראל של תאגיד שהונו העצמי עומד על עד 300 מיליון שקלים או בתאגיד שפעילותו היא קרן להשקעה בפרויקטים. לעומת זאת, השקעה בתאגיד שהונו העצמי עומד על למעלה מ-300 מיליון שקלים, תעמוד ההשקעה של המוסדיים על עד 35%.

כדי לבחון כיצד הדברים מתנהלים בשטח נקבע, כי בתום שנה מתיקון התקנות יוצג דיווח מצד רשות שוק ההון לעניין השקעות אלה בפני ועדת הכספים. לאחר מכן, בתום שנתיים ולבקשת שר האוצר, יהיה אפשרי להביא להצבעת ועדת הכספים הסרת ההגבלה לעניין תאגיד בעל הון של למעלה מ-300 מיליון שקלים, ואז יוכלו הגופים המוסדיים להשקיע גם בפרויקטים אלה עד 49% .

בנוסף, לאור התנגדות חברי הכנסת והמשרד להגנת הסביבה כאמור, להכללת השקעה בתשתיות מזהמות, ולאחר דין ודברים בין נציגי האוצר והמשרד להגנת הסביבה, הוחרג מהמתווה דלק פוסילי שאינו גז טבעי או גפ"מ. בנושא זה הדגישו שר האוצר ומנהל רשות שוק ההון, כי בכלל תשתיות תיכלל גם כל תשתית המסייעת בהתמודדות עם השפעות שינוי האקלים.

תאריך תפוגה

יו"ר הרשות לניירות ערך, ענת גואטה שהשתתפה בדיונים באופן פעיל הסתייגה במקצת מהמהלך. "התהליך של אישור התקנות ארך זמן רב בדיונים בין רגולטורים ובינינו לבין משרד האוצר, ראינו קושי בהצעה המקורית של עלייה ל- 49% גם בשוק הציבורי, שכן באחוז כזה יכולים להיות סממנים של שליטה שמייצרים מורכבויות, לאחר הדבר הוסר והרחקנו זאת מהשוק הציבורי, הסרנו את התנגדותנו".

גם בבנק ישראל חששו מאחוזי האחזקה הגבוהים. "ראוי שיהיו מנגנוני בקרה הולמים ושהנושא יבחן במהלך השנתיים הקרובות", אמר דר' קונסטנטין קונסקו מבנק ישראל. הוא הוסיף כי לעמדת הבנק הבעיה היא יותר של יזום פרויקטים מצד הממשלה ופחות של מימון.

הנושא שעדיין הפריע לגואטה הוא הוראת השעה שתפוג אוטומטית לאחר שנתיים, היא דרשה שתהייה תחנה שניתן יהיה לבחון את ההשפעות של הצעד. "זו ההסתייגות היחידה שלי מכך", אמרה גואטה. היא אף ברכה על היוזמה להביא השקעות של גופים מוסדיים בישראל, "הרשות כמובן תומכת ומברכת את הכיוון הזה".

"בנק ישראל הוא לא חלק מהתחרות", אמר בדיון  מנהל רשות שוק ההון, הביטוח והחיסכון ד"ר משה ברקת. "הרשות לניירות ערך היא חלק מהתחרות, היא הייתה שותפה". לדברי ברקת, גואטה נחשפה לנוסח מסוים, "שלא היה גם עמדתנו, וכאמור לנוסח הנוכחי היא מסכימה".