"איני מכיר שקיימים פרויקטים אחרים המיועדים לתושבי יפו היהודים בלבד (המהווים רוב באוכלוסיית יפו), לאוכלוסייה החרדית בעיר תל אביב או לקבוצות מיעוט מוחלשות אחרות", כתב ח"כ משה ארבל ליועהמ"ש לממשלה • דורש: לעצור הגרלה על זכות לרכישת דירה במחיר מוזל בכ-30% לפחות ממחיר השוק, שמיועדת באופן רשמי לבני האוכלוסייה הערבית, המוסלמית או הנוצרית
חיליק ברקוביץ 09.05.2021
משה ארבל | צילום: נועם רבקין פנטון, פלאש 90ח"כ ארבל (ש"ס) ליועץ המשפטי לממשלה ד"ר אביחי מנדלבליט: שיווק דירות מוזלות בתל אביב יפו לאוכלוסייה הערבית בלבד גובל באפליה בוטה ופומבית של גוף ציבורי. לא ייתכן שפרויקט בינוי יהיה סגור בפני כל מי שאינו נמנה על לאומיות או דת מסוימת".
במכתב ששיגר הבוקר (א') ליועץ המשפטי לממשלה בנושא שיווק דירות מוזלות בתל אביב – יפו לאוכלוסייה הערבית בלבד כותב ח"כ ארבל: "לאחרונה פתחה עיריית תל אביב – יפו הגרלה לפרויקט של דיור בר השגה ביפו (המכונה "מיכלאנג'לו 15") המונה 28 דירות. ההגרלה אשר צפויה להקנות זכות לרכישת דירה במחיר מוזל בכ-30% לפחות ממחיר השוק, מיועדת באופן רשמי לבני האוכלוסייה הערבית, המוסלמית או הנוצרית, שהם בני המקום בלבד, וכך פורסמה באתר עיריית תל אביב – יפו ובפרסומים מטעמה.
"מדובר באפליה בוטה ופומבית של גוף ציבורי בהקניית זכות בעלת ערך כספי ניכר (המוערך ב-700 אלף ש"ח עד מיליון ש"ח בשל הפער בין מחיר השיווק הצפוי למחיר השוק) על בסיס אתני ודתי. לא ייתכן שפרויקט בינוי יהיה סגור בפני כל מי שאינו נמנה על לאומיות או דת מסוימת, וודאי כשעסקינן בפרויקט בינוי בעיר גדולה ומרכזית, וזאת בניגוד ליישוב קטן בעל מאפיינים ייחודיים בו ניתן בדוחק לעיתים להצדיק מדיניות מדירה (כפי שנקבע בבג"ץ 6698/95 קעדאן נ' מינהל מקרקעי ישראל ובפסיקה עוקבת). הדבר חמור במיוחד נוכח תפקידה המוביל והמרכזי של עיריית תל אביב – יפו, גוף ציבורי המחויב לפעול לפי עקרונות המשפט המנהלי בהם עקרונות הסבירות והשוויוניות, בשיווק הדירות.
"אכן", מוסיף ח"כ ארבל, "ניתן להצדיק בנסיבות מסוימות ייעוד אחוז מסוים מפרויקט בינוי לתושבי היישוב (ובמקרה זה ייתכן וניתן להצדיק ייעוד אחוז לתושבי יפו דווקא, בשל ייחודה לעומת יתר העיר תל אביב) אולם במקרה זה הפרויקט כולו יועד לתושבי המקום שהם בני לאום מסוים. איני מכיר שקיימים פרויקטים אחרים המיועדים לתושבי יפו היהודים בלבד (המהווים רוב באוכלוסיית יפו), לאוכלוסייה החרדית בעיר תל אביב או לקבוצות מיעוט מוחלשות אחרות. ספק רב גם אם אחת ממטרות עירייה או בין סמכויותיה היא שמירה על מאזן דמוגרפי מסוים ביישוב או באזור ובנייה לבני קבוצה לאומית פלונית בלבד".
עוד מציין ארבל במכתבו, "האוכלוסייה הערבית ביפו, בדומה לכלל יפו וחלקים נרחבים בדרום העיר, סובלת ממידה של הזנחה והשקעת חסר לאורך שנים ארוכות וטוב עשתה עיריית תל אביב – יפו שהכירה בכך ומחפשת, כך נראה, דרכים לתקן זאת. אולם הדרך לתקן אפליה ארוכת שנים היא בהשקעה ארוכת שנים, בתשתיות, בחינוך ובבריאות ולא בפתרונות מפלים, לא-חוקיים וחד-פעמיים שאין בהם כדי לסייע לרוב הגדול של ערביי יפו שלא ייהנה מפירות ההגרלה, או להשפיע לחיוב על מצב האוכלוסייה הערבית ביפו או מרקם היחסים בעיר.
"אבקש את בדיקתך ואת מעורבותך בנושא כדי להבטיח את חוקיות מדיניות הדיור של עיריית תל אביב – יפו ואת השמירה על כללי המנהל התקין ועקרונות המשפט המנהלי. למען ההוגנות ראיתי לכתב את יועצה המשפטי של העירייה שיוכל, כך ראוי להניח, לשפוך אור על הנושא ולפרט בדבר השיקולים להחלטה".
