המרוץ על ים המלח יוצא לדרך: מכרז הענק שישנה את כללי המשחק

מפעלי ים המלח | צילום: יצחק הררי, פלאש 90

הוועדה לפיקוח על הקרן לאזרחי ישראל קיימה דיון מקיף לקראת סיום תקופת הזיכיון של קבוצת ICL בים המלח המתקרבת למרץ 2030. לקראת פרסום המכרז החדש, שהוגדר על ידי משרד האוצר כאחד הגדולים בתולדות המדינה, מתגבשים הסדרים שישפיעו על עשרות אלפי עובדים, על הכנסות המדינה ועל עתידו של אחד ממשאבי הטבע המרכזיים בישראל.

בחודש נובמבר 2025 חתמה הממשלה על מסמך עקרונות עם ICL, שבמסגרתו החברה מוותרת על זכות הקדימה הקבועה בחוק. על פי ההסכם, אם החברה לא תזכה במכרז הבא, תקבל פיצוי בשווי כ־2.45 מיליארד דולר על נכסיה.

בתחילת דצמבר התפרסם תזכיר חוק זיכיון ים המלח החדש, שנועד להחליף את החוק הקיים ולקבוע את התנאים לעשורים הבאים. החוק מסדיר את אופן הקצאת הזיכיון, את גובה התשלומים למדינה ואת היקף שטחי הכרייה המותרים.

סגן החשב הכללי, אורי שאשא, ציין כי מדובר במהלך מורכב שעשוי למשוך גופים בינלאומיים. לדבריו, משך הזיכיון ייקבע במכרז עצמו, אך יש כוונה לקבוע תקופה ארוכה מ־25 שנה. שאשא הדגיש כי המדינה הגדילה משמעותית את שיעור התמלוגים וכי תזכיר נוסף בנושא המיסוי יתפרסם בקרוב. בתוך כך צומצם שטח הזיכיון לכמחצית בהשוואה להיום כדי לצמצם פגיעה סביבתית.

בדיון עלו גם סוגיות של דמי חכירה, היטל הטמנה והצעה להקים קרן ייעודית לשיקום ים המלח. נציגי האוצר ציינו כי כל תשלומי הקרקע ייכללו במנגנון המכרז וכי הנושא הסביבתי ייבחן מחדש לאחר קבלת הערות הציבור.

נציג רשות המסים, שלומי פיליפ, ציין כי האתגר המרכזי הוא ליצור איזון בין הגדלת חלקה של המדינה במשאב הטבע לבין יצירת תנאים שימשכו מתמודדים חזקים וימנעו פגיעה בהשקעות.

סמנכ"ל הכספים של ICL ישראל, מיכה דהאן, אמר כי החברה תבחן את תנאי הזיכיון כיתר המתמודדים והזכיר כי מדובר בשוק רגיש לשינויים במחירי חומרי הגלם, דבר המחייב זכיין בעל יכולת פיננסית משמעותית.

יו״ר הוועדה, ח״כ ניסים ואטורי, סיכם כי הוועדה תבחן את ההערות לתזכיר החוק ותוודא שההסדר החדש יגדיל את הכנסות הקרן לאזרחי ישראל, ישמור על משאבי הטבע ויתחשב בצורכי האזור. לדבריו, מדובר בהחלטה בעלת השפעה כלכלית ולאומית רחבה.