הנזק לצרכנים ממשבר הקורונה: כ-5.3 מיליארד שקל

הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן מעריכה: הנזק שנגרם לצרכנים בעקבות משבר הקורונה הינו 5.33 מיליארד ₪ • הנפגעים הגדולים: צרכני ענף התיירות, אולמות האירועים, מכוני הכושר וההתעמלות

מלונות בטבריה | צילום אילוסטרציה: משה שי, פלאש 90

הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן מעריכה כי הנזק שנגרם לצרכנים בעקבות משבר הקורונה הינו 5.33 מיליארד ₪. הנתונים גובשו לאחר ביצוע סקר צרכנים רחב, והנזק הגדול ביותר שנגרם לצרכנים הינו בענף התיירות ועומד על כ-1.366 מיליארד ₪, ולאחריו בענף אולמות האירועים ועומד על כ- 599 מיליון ₪.

מספר הצרכנים הגדול ביותר שנפגעו הינו בתחום התיירות ועומד על כ- 323,000 ולאחריו בתחום מכוני הכושר / חוגי התעמלות ועומד על כ- 277,000 צרכנים.

מסקנות עיקריות מהסקר:

  • סך הנזק הנאמד מסקר זה עומד על כ-5.33 מיליארד ₪  – יחד עם זאת יש להדגיש כי אומדן זה מייצג את המצב ששרר בשיאו של הגל הראשון, ולכן סביר להניח כי לחלק מהנזקים שמדווחים נמצא פתרון, ולו גם חלקי, מה שעשוי להקטין את הנזק כולו.
  • הנזק הכולל הגדול ביותר שנגרם לצרכנים הינו בענף התיירות ועומד על  כ- 1.336 מיליארד ₪, לאחריו בענף אולמות האירועים ועומד על כ- 599 מיליון ₪ וענף ההשכלה, ובתחום התרבות והבידור עומד הנזק על כ- 557 מיליון ₪.
  • מספר הצרכנים הגדול ביותר שנפגעו הינו בענף התיירות ועומד על כ- 323,000, לאחריו בענף מכוני הכושר / חוגי התעמלות ועומד על כ- 277,000 צרכנים ובתחום השכלה תרבות ובידור עומד מספר זה על כ- 255,000 צרכנים.
  • ממוצע הנזק לצרכן בודד הגבוה ביותר היה בתחום אולמות האירועים כ- 16,582 ₪ לצרכן, לאחריו תחום השירותים הפיננסיים בהם נגרם לצרכן נזק של כ- 11,767 ₪ ולאחריו תחום התיירות עם נזק של 5,512 ₪ לצרכן.
  • הסקר הינו כלי שסייע לרשות בבחינת הנזק שנגרם לכלל הצרכנים בשוק, ובבחינת תחומי צריכה ספציפיים בהם הצרכנים יותר פגיעים. מסקנות אלו סייעו לרשות להבין את הנזק בשווקים השונים לרבות קביעת מדיניות והתערבות בשווקים מסוימים.

נתוני רקע

  1. הסקר הופץ ל-5,515 משתתפים בחתך מייצג של האוכלוסייה הבוגרת במדינת ישראל, במהלך חודש יוני 2020.
  2. בעת הפצת הסקר משתתפים נשאלו את השאלה "האם נגרמו לך הפסדים כספיים כתוצאה מעסקאות צרכניות שביצעת בשל הקורונה? נדגיש כי אין הכוונה לפגיעה כלכלית בשל למשל יציאה לחל"ת, פיטורים וכדומה. הכוונה להפסד כספי שנובע מעסקה שביצעת בתור צרכן מול עסק מסוים, עסקה שבה נגרם לך הפסד כספי בשל הקורונה". רק מי שענה כן המשיך לענות על השאלות אשר פירטו את הנזק הצרכני.
  3. מתוך כלל המשתתפים שענו על שאלת הסינון, 2,411 ענו תשובה חיובית והמשיכו למלא את הנזקים הכספיים.
  4. הסקר הקיף 28 תחומי צריכה שונים לגביהם משתתפים יכלו למלא נזקים שנגרמו להם.
  5. לאחר טיוב הנתונים התקבל דיווח לגבי 3,627 עסקאות שנעשו.
  6. ניתן להתייחס לתוצאות הסקר כאל נתונים המשקפים את הנזק הצרכני שנגרם בשל הגל הראשון של הקורונה.
  7. האומדנים מתבססים על נתוני הלמ"ס של גודל האוכלוסייה בגילאי 18-70. אומדן זה עומד על כ-5.24 מיליון.
  8. הטעות הסטטיסטית המירבית לסקר שנערך קטנה מ-1.5% ברמת מובהקות של 95%.

ד"ר דליה שיליאן, הכלכלנית הראשית של הרשות: "לאור משבר הקורונה והנושאים הייחודים בהם הייתה פגיעה רחבה בצרכנים, ביצעה הרשות סקר במטרה למצוא היכן נפגע הצרכן בגל הראשון של הקורונה. סקר זה מאפשר לרשות, בין היתר, לקבוע באלו נושאים עליה להתערב, לקבוע מדיניות ולתת הגנה לציבור הצרכנים. בסקר נמצא כי קיים  נזק לצרכנים במגוון  תחומים במשק.  לאור הממצאים בסקר ובשילוב עם מאגרי מידע נוספים שיש לרשות, פועלת הרשות בתקופה מורכבת זו, להתערב בשווקים רלוונטיים במגוון אמצעים וזאת מתוקף תפקידה כרגולטור בתחום הצרכנות".

כתיבת תגובה