הנשיא, ראש הממשלה ושר האוצר קיבלו את דו"ח בנק ישראל

הנגיד ונשיא המדינה | צילום: מארק ניימן / לע"מ

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, הגיש את דו"ח בנק ישראל לשנת 2020 טרם פרסומו לנשיא המדינה, מר ראובן ריבלין, לראש הממשלה, מר בנימין נתניהו ולשר האוצר, מר ישראל כ"ץ. הגשת הדו"ח נעשתה בלשכתו של כל אחד מהנכבדים ובהשתתפות ראש חטיבת המחקר פרופ' מישל סטרבצ'ינסקי ונציגים נוספים מטעם הבנק.

נשיא המדינה, ראובן (רובי) ריבלין: "הדו"ח שמוצג בפנינו מציג תמונה ראשונה, של האתגר עימו אנחנו ממשיכים להתמודד, ההשלכות שלו על החברה הישראלית, והדרך ליציאה מן המשבר הנוכחי. הוא מציג את מה שחשנו על בשרנו – שהפגיעה הקשה והמשמעותית ביותר הייתה דווקא בקרב האוכלוסיות החלשות ביותר. זוהי תמונה עגומה של המציאות בה אנו חיים ושל פערי השוויון בחברה הישראלית. אך יחד עם זאת זוהי קריאה לפעולה, המזכירה לנו את מחויבותנו לקידום מדיניות כלכלית אחראית וזהירה למען הדורות הבאים. עלינו לפעול יחד על מנת לוודא שכולנו, ובמיוחד החלשים שבנו, חוזרים לעמוד על הרגליים. בבסיס החברה שלנו עומדים הערבות ההדדית והלב הפתוח. הם אלו שסייעו לנו לצלוח את השנה החולפת, ואני מאמין בלב שלם שהם גם אלו שיעזרו לנו לבנות עצמנו מחדש בשנה הנוכחית. 

"אני תקווה שנבחרי ונבחרות הציבור החדשים יצליחו לכונן ממשלה יציבה ורחבה ככל שניתן, כזו שתאפשר לנו לבצע עבודת עומק יסודית, לבנות ולאשר את תקציב 2021 ולהתחיל בדרך הארוכה של שיקום חברתית וכלכלי. אני יודע כי כמו שיכולנו לאתגרים ולמבחנים הרבים שפקדו אותנו בעבר, כך נוכל גם לשנה הנוכחית, ונצא ממנה, חזקים ומחוזקים, מלאים ברוח ובתקווה ישראלית."

ראש הממשלה, בנימין נתניהו: "יחסית לכלכלות אחרות מצבנו טוב למדי, אבל יש לנו אתגר שהוא להשתלט קודם כל על החוב הגדול, וכן להחזיר את האבטלה לממדים סבירים, זה יחסית קל משום שאנחנו נתנו תמריצים לחל"ת והתמריצים האלה מסתיימים מטבע הדברים. 

"לפני כל דבר אחר, אנחנו רוצים לייצר צמיחה גבוהה. אם הצמיחה העולמית תהיה 5%, אין לי שום ספק שהצמיחה שלנו תהיה גבוהה יותר משמעותית, קודם כל כיוון שאנחנו יוצאים מהקורונה ראשונים ומשום שיש לנו גם דברים אטרקטיביים בכלכלה שלנו. כשמסתכלים, מבינים את מרכיב ההיי-טק בכלכלה הישראלית, הוא מאוד אטרקטיבי, זה ברור לחלוטין והוא גם מאוד סייע לנו במשבר הזה (בהתייחסו לאיור 3 בתיבה ב'2 בעמ' 59 בדו"ח). 

אנחנו יכולים מהר להגן על עצמנו מחידוש הקורונה, ואז יש לנו אסטרטגיה כלכלית, שצריך עוד לדון בה ולפתח אותה, אבל נראה לי שאנחנו יכולים לצאת מזה טוב יותר מרוב מדינות העולם, אני לא בטוח שלא טוב יותר מכל מדינות העולם. אבל המפתח הראשון – לא לחזור לקורונה, כלומר להביא עוד חיסונים כדי שנהיה חסינים מהרגע שבו החיסונים שקיבלנו והקדימו את כל העולם, תוקפם יפוג, וזה יקרה – בעוד חצי שנה, בעוד שמונה חודשים, אנחנו לא יודעים – לכן זה יהיה היעד הראשון.

הדו"ח הזה הוא דו"ח בהחלט מעודד, רב אתגרים, יש הרבה בעיות אבל יחסית לכלכלות המערב, לכלכלות המפותחות, שעליהן יש לנו נתונים, אני חושב שמצבנו טוב למדי, אך צריך שהוא יהיה מצוין".

 שר האוצר, ישראל כ"ץ: "כפי שמסר לי הנגיד בעת הצגת הדו"ח, לפי הערכת בנק ישראל, אילולא רשת הביטחון הכלכלית שפרסנו ותכניות הסיוע לקורונה, התכווצות התוצר הייתה גדלה בעוד כ-2%-2.5%. זוהי תוצאה של מדיניות כלכלית אחראית אותה אני מוביל שמזכה את מדינת ישראל בשבחים מכל חברות דירוג האשראי וקרן המטבע העולמית. כעת עלינו להמשיך ולבצע את הפעולות הנכונות כדי להוציא את מדינת ישראל מהמשבר ולהחזיר את הכלכלה והמשק למסלול של צמיחה".

תכנית רב שנתית

במעמד מסירת הדו"ח הדגיש הנגיד מספר התפתחויות ותובנות שעולות מהניתוחים הכלכליים המופיעים בדו"ח, וגם לא מעט הזדמנויות חדשות, שעשויות לשנות את פני הכלכלה וראוי לנצלן באמצעות תוכנית עבודה רב שנתית והשקעה במאיצי צמיחה וקידום רפורמות מבניות הדרושות לנו לעשורים שלפנינו בשלל תחומים—חינוך, תשתיות, פיננסים ועוד.

הנגיד הדגיש כי בחזית הפיסקלית, של מדיניות הממשלה, באה לידי ביטוי יכולת המדינה לסייע בצורה מקיפה ועוצמתית למשק הישראלי ולנפגעי המשבר. הסיוע התקציבי של הממשלה היה חשוב ומהותי להתמודדות עם משבר הקורונה והוא שמח שבנק ישראל סייע בגיבוש תכניות פיסקאליות שונות ונתן רוח גבית למימושן למרות הגירעון המבני. הסיוע התאפשר לאחר שנים ארוכות של ניהול תקציב מוקפד וזהיר וירידה מתמשכת ביחס החוב לתוצר שיצרו תנאים נוחים להתמודדות עם המשבר הנוכחי.

הנגיד ציין שאמנם התוצר של כלכלת ישראל התכווץ בשיעור עמוק, אך יחד עם זאת בראייה בינלאומית ההתכווצות קטנה יחסית; עובדה המצביעה על החוסן והדינמיות של הכלכלה הישראלית – זאת במידה רבה בזכות סקטורים של טכנולוגיה מתקדמת וייצוא ההייטק שהמשיך להוביל ואף להתרחב, לעומת פגיעה משמעותית בענפים הכרוכים בקירבה פיזית אשר עליהם חלו רוב מגבלות הפעילות ולאורך זמן –  כגון מסעדות, הארחה וכו'. לאור זאת, וההתפתחויות בשיעורי האבטלה ישנם סימנים מדאיגים המעידים על כך שאי השוויון העמיק, בין היתר בשל העובדה שרוב המובטלים היו מתחומים בעלי פריון ושכר נמוך.

הנגיד תיאר גם את העשייה בחזית המוניטרית והפיננסית במהלך המשבר, עליה אמונים בבנק ישראל. הבנק ביצע פעולות חסרות תקדים בהיקפן בשוק האג"ח הממשלתי ושוק המט"ח, קודם כל כדי להחזיר את השווקים הפיננסיים לפעילות סדירה ולוודא שהמשבר הנוכחי נותר בגזרות הבריאותיות ובכלכלה הריאלית ולא התפתח לכדי משבר פיננסי חמור, ולאחר מכן בכדי לאפשר סביבת אשראי נוחה לה המשק כה זקוק.