הסוף לבג"צים? המינהל ממליץ: סקר הקרקעות ביו"ש יוחלף

עבודות בנייה באפרת | צילום אילוסטרציה: גרשון אלינסון, פלאש 90

אחד המהלכים החשובים ביותר להסדרת מעמד הקרקעות ביהודה ושומרון ממתין להחלטת הדרג המדיני, לאחר שאושר על ידי היועמ"ש – כך חושפת הבוקר (ב'), כתבת ההתיישבות של 'ישראל היום', אפרת פורשר. אם תקדם אותו הממשלה, תהיה לכך השלכה דרמטית על סכסוכי מקרקעין והוא יצמצם מאוד את האפשרות לפלישה ולהשתלטות על אדמות פלשתיניות מצד אחד ועל אדמות מדינה מצד שני.

המינהל האזרחי שבמשרד מתאם פעולות הממשלה בשטחים המליץ להחיל ביהודה ושומרון הסדר מקרקעין אשר יחליף את התהליך המסורבל וארוך השנים המתקיים כיום, של הכרזה על אדמות מדינה לאחר ביצוע סקר קרקעות. הסדר מקרקעין הוא תהליך שבו עורכים מיפוי של השטח ומזמינים את כל מי שטוען לבעלות עליו, לבוא ולהגיש מסמכים המוכיחים את טענתו. לאחר מכן בונים לוח תביעות של כל מי שטוען לבעלות על הקרקע, עורכים בירור ובונים לוח זכויות אשר מסדיר את מעמד הקרקע ואת בעליה. על לוח הזכויות אפשר לערער בפני שופט הסדר, ולאחר מכן מפורסם הלוח הסופי והקרקע נרשמת בטאבו על שם בעליה. זהו הליך סופי ומוחלט, שאי אפשר לערער עליו לאחר סיומו.

פורשר מציינת בדיווחה כי לאחר מלחמת העולם השנייה החלו הבריטים בהליך של הסדרת מקרקעין בכל השטחים שכבשו. ב-1948 המשיכו הירדנים את המהלך בשטחי איו"ש, ועד 1967 הוסדר כשליש מהשטח. הקרקעות שהוסדרו הן בעיקר באזור בקעת הירדן, צפון השומרון, מעלה מכמש בבנימין והר חברון. גם בישראל הוסדרו בטאבו כל הקרקעות, למעט אזורים מסוימים בנגב. ב־1967, עם כיבוש יהודה ושומרון, הוציא אלוף פיקוד מרכז צו אשר הקפיא את כל התהליך של הסדרת המקרקעין. במהלך השנים התגבשה השיטה של סקר קרקעות, שאותה גיבשה פליאה אלבק ז"ל, מנהלת המחלקה האזרחית בפרקליטות המדינה לשעבר ומי שנחשבת בעיני רבים כמי שסיפקה את המטרייה המשפטית להקמת ההתנחלויות.

הסדר בסגנון הבריטים

בשיטה זו, כותבת פרשר ב'ישראל היום', האדמות נסקרות, ואלה שלא עובדו זמן רב מוכרזות כאדמות מדינה. בדרך זו הכריזה המדינה על כ־780 אלף דונם של קרקעות בשטח C כאדמות מדינה. עם זאת, במהלך השנים הפכה שיטה זו למסורבלת, ארוכה ויקרה, והיא הביאה לגל של התנגדויות, עררים, תביעות ובג"צים של פלשתינים פרטיים וארגוני שמאל נגד הכרזה על קרקעות כעל אדמות מדינה. כיום יש 106 אלף דונם של קרקעות שכבר נסקרו אך עדיין לא הוכרזו כאדמות מדינה, ועוד מאות אלפי דונם לא מעובדים, שטרם נסקרו ומעמדם לא הוסדר כאדמות מדינה, ובשל כך גם עשרות יישובים ברחבי יהודה ושומרון ממתינים להסדרה. במינהל האזרחי יש צוות אשר תפקידו לבדוק את סטטוס הקרקעות, והוא מבצע בממוצע כשתי הכרזות בשנה. כאמור, מדובר בהליך שלוקח שנים ארוכות ושאינו סופי.

עתה, בתשובה לשאילתה שהגיש ח"כ והאלוף (מיל') עוזי דיין (ליכוד) לשר הביטחון, ובה ביקש לדעת מדוע מתמהמהת ההכרזה על אדמות מדינה שכבר נסקרו, בעוד הרשות הפלשתינית משתלטת ללא הפרעה על אדמות בשטח C, נכתב בשבוע שעבר מטעם משרד מתאם פעולות הממשלה בשטחים: "המלצתנו הראשית היא להחיל הסדר מקרקעין באיו"ש בהדרגה, אשר תוצאותיו מוחלטות וסופיות, כאשר היתרונות של הסדר מקרקעין עולים על המשאבים המושקעים בהכרזות על אדמות מדינה, אשר אלה נתקפים בעררים ובתי משפט, הליך האורך לעיתים שנים רבות, גם לאחר ההכרזה, ותוקפה אינו מוחלט, וזאת בניגוד להסדר מקרקעין".

המלצה זו, נבחנה בזמנו על ידי היועמ"ש והועברה למשרד ראש הממשלה ולשרי הביטחון שכיהנו במשרד בשנתיים האחרונות. כעת ממתינה ההמלצה להחלטת הדרג המדיני. כשברקע ביטול חוק ההסדרה, והעיכוב בקידום תוכנית המאה והחלת הריבונות, נראה כי רק תהליך של הסדר מקרקעין יביא לאחר יותר מ־50 שנה להסדרה של מעמד הקרקעות באיו"ש ולרישום בטאבו של הבתים בהתנחלויות, וגם ייתן מענה אמיתי למהלך המואץ של הפלשתינים בשנים האחרונות, אשר החלו בעצמם בהליך הסדר מקרקעין, לרבות בשטח c.