ישראל הסתמכה על יותר מ-31 מיליארד דולר מכספי הסיוע האמריקני, אך בכירי האוצר מודים כי לא ידעו על הכוונה להפסיקו | הפסקת הסיוע עלולה לפגוע בתוצר בחצי אחוז בשנה | ההתחייבויות לרכש כבר ניתנו, ומשרד הביטחון דורש 25 מיליארד שקל נוספים
שי קליין 16.11.2026
מערכת כיפת ברזל | צילום: גילי יערי, פלאש 90 ההודעה על האפשרות להפסקת הסיוע הביטחוני האמריקני לישראל מעוררת שאלות תקציביות משמעותיות. בדיון שנערך היום (שני) בוועדת הכספים הזמנית התברר כי המדינה הסתמכה על כספי סיוע בהיקף של יותר מ-31 מיליארד דולר, לרבות התחייבויות שכבר ניתנו על חשבון הסכם הסיוע הבא. במקביל, בכירי משרד האוצר הודו כי לא ידעו מראש על המהלך, וכי גם כעת אינם יודעים אם הפסקת הסיוע תיכנס לתוקף מיד או רק עם סיום ההסכם הנוכחי בשנת 2028.
תמר לוי בונה, סגנית הממונה על התקציבים באוצר, הציגה את השינויים במצב הפיסקלי מאז פרוץ המלחמה. תקציב הביטחון גדל והגיע בשנת 2026 לכ-8% מהתוצר, לעומת 4.4% בשנת 2022. הגירעון הממוצע בשנות המלחמה עלה ל-5.1%, ויחס החוב לתוצר טיפס לכ-69%, לעומת 60% בשנת 2022.
לדבריה, הגדלת ההוצאות הביטחוניות מחייבת בחירה בין הגדלת החוב, צמצום ההוצאות האזרחיות או העלאת מיסים. "מבחינת רמת החיים עשינו שינויים משמעותיים שהעלו את נטל המס באחוז שלם של תוצר, זה חלק מהמחירים ששילמנו על הצורך לממן את הביטחון", אמרה.
שירה עמיאל בן אבא, סגנית הממונה על אגף התקציבים והאחראית לתקציב הביטחון, ציינה כי תקציב משרד הביטחון עומד כיום על כ-161 מיליארד שקל, בעוד המשרד דורש תוספת של 25 מיליארד שקל. לדבריה, מערכת הביטחון מתמודדת עם צורכי מילואים, החזרת הצבא לכשירות ותוכנית התעצמות בהיקף של כ-350 מיליארד שקל, שתתפרס על פני 13 שנים החל מ-2027.
הסיוע האמריקני במסגרת ההסכם הנוכחי, שנחתם לשנים 2019–2028, עומד על 3.8 מיליארד דולר בשנה. אולם מעבר ליתרת הכספים בהסכם, קיימות התחייבויות דולריות של כ-24.8 מיליארד דולר על חשבון הסכם הסיוע הבא. עמיאל הסבירה כי חלק מההתחייבויות ניתנו לפני ארבע וחמש שנים, בעיקר לרכש פלטפורמות אוויריות במסגרת הסכמים ארוכי טווח.
היא הודתה כי באוצר לא ידעו מראש על ההודעה האמריקנית: "אנחנו לא ידענו על ההודעה. לפני שהודיע אותה נשיא ארצות הברית לא הייתה איזושהי עבודת מטה בהקשר הזה, שאנחנו ידענו לפגוש לפני".
לדבריה, קיימת עבודת מטה בהובלת משרד הביטחון לקראת הסכם הסיוע הבא, אך עדיין לא ברור מתי תופסק העברת הכספים. "אני לא יודעת להגיד עכשיו בביטחון אם יש הפסקה של הסיוע בסוף השנה הזאת או בסוף ההסכם ב 28 אנחנו ממתינים להבין בצורה טובה יותר לאן הדברים הולכים".
באוצר ציינו כי הפסקת הסיוע עלולה לגרוע כחצי אחוז מהתוצר מדי שנה. האפשרויות להתמודדות עם החסר התקציבי הן צמצום הוצאות הביטחון, העלאת מיסים או הגדלת החוב. עמיאל הוסיפה כי הממשלה תידרש להכריע בנושא במסגרת הכנת תקציב 2027.
במהלך הדיון מתח ח"כ שאול מרידור ביקורת על היעדר ההיערכות ועל כך שהתחייבויות בהיקפים כאלה ניתנו בהנחה שהסיוע יימשך. הוא אף טען כי הציבור יידרש לשלם כ-12 מיליארד שקל נוספים מדי שנה בעקבות המהלך. ח"כ נעם תיבון תהה כיצד תמומן תוספת ההוצאות והדגיש כי אין להטיל את מלוא הנטל על אזרחי ישראל. מנגד, ח"כ חנמאל דרופמן אמר כי בטווח הארוך יש היגיון בצמצום התלות בסיוע חיצוני ובהגדרת סדרי עדיפויות ביטחוניים עצמאיים.
יו"ר הוועדה, ח"כ לירן אבישר בן חורין, סיכמה את הדיון בביקורת על כך שבכירי האוצר לא ידעו על ההחלטה ואף אינם יודעים מתי תיכנס לתוקף. "ממש מטריד אותי בתור אזרחית שיושבים פה בכירים במשרד האוצר ומצהירים: לא ידענו, קמנו בבוקר ושמענו הודעה של נשיא ארצות הברית יחד עם שאר העולם. שמענו שהם גם לא יודעים האם מדובר בהפסקה מידית, או הפסקה בסוף שנת 28, מועד סיום ההסכם. זה צריך להטריד כל אזרח במדינת ישראל".
יו"ר הוועדה הודיעה כי תשלח מכתב בנושא ותפעל לקיום דיון נוסף בהשתתפות בכירים יותר, כדי לקבל תשובות על היקף ההתחייבויות והחלופות התקציביות.



