העלמתם מס והתוודיתם? אולי תשלמו על יותר מעשור לאחור

נדחתה ייצוגית שהגיש רואה חשבון שבעבר היה מנהל תחום חקירות ארצי במס הכנסה • הרו"ח טען כי נישומים שהעלימו מס ובאו לדווח על העלמת המס כדי להינצל מדין פלילי, נדרשו לדווח על יותר מעשור לאחור • הוא ביקש לתבוע ייצוגית אך בית המשפט הכריע כי סביר שהתמורה שהנישום מקבל הולמת ומפליגה וכי הרשות יכולה להאריך את תקופת ההתיישנות כרצונה במקרה כזה

חיליק ברקוביץ 17.07.2019

משרדי מס הכנסה בפתח תקוה | צילום: דודי לדרמן

בית המשפט המחוזי מרכז בלוד החליט לדחות תביעה ייצוגית שבה נטען כי רשות המסים אינה פועלת כדין כשבמסגרת הליכי גילוי מרצון, היא גובה לעתים גם מס בשיעור 10%-15% בגין שנות מס שחלה עליהן התיישנות.

השופט בורנשטין דחה את הבקשה לתביעה ייצוגית נגד רשות המסים, אשר יוצגה על ידי פרקליטות מחוז ת"א (אזרחי). הבקשה הוגשה על ידי רו"ח אבנר נוקראי, מי שהיה בעבר מנהל תחום חקירות ארצי של מס הכנסה, ועניינה בהליך "גילוי מרצון" בגין הון שנצבר בשנות מס שהתיישנו.

רשות המיסים מעוניינת לעודד נישומים שעברו עבירות על חוקי המסים לתקן את דיווחיהם ולדווח נתוני אמת, ולשם כך היא מוכנה להתחייב שלא יינקטו הליכים פלילים כנגד מי שיפנה ביוזמתו לרשות, ידווח דיווח מלא על כל ההכנסות שהעלים במהלך השנים, וישלם את המס הנובע ממנו. בתמורה, מעניקה הרשות פטור מהעמדה לדין פלילי בגין הכנסות אלו. ההליך מאפשר לבצע את ההליך, מתחילתו וכמעט עד לסופו, תחת מעטה אנונימיות. נישום יכול לברר את חבות המס מול נציג רשות המסים, ולקבל החלטה מושכלת – ברצותו יחתום על הסכם, ישלם את שנדרש ממנו ויזכה בחסינות מהעמדה לדין פלילי, וברצותו יוכל לסגת מההליך, תוך אפשרות שיוותר אנונימי, מבלי שישלם את המס שהחסיר מקופת המדינה, אך תוך שהוא נוטל על עצמו סיכון שמא בבואו היום תבוצע בעניינו חקירה או בדיקה, והוא יועמד לדין פלילי.

במסגרת הבקשה טען נוקראי, אשר ייצג מספר נישומים בהליכי גילוי מרצון, כי רשות המסים גבתה מס שלא כדין במסגרת ההליכים וזאת בגין שנות מס שהתיישנו (שנות מס שקדמו ל-10 שנים בטרם מועד הדיווח).

בית המשפט קבע כי פניה לרשות המסים על מנת לחשוף הכנסות לא מדווחות לא נעשית אך ורק לשם שמיים ובשל רצון הנישום לכפר על אשמו ולשלם את המס בגין הכנסות אלו. הנישום מצפה לקבל תמורה ניכרת בשל כך שחשף מיוזמתו את העובדה כי העלים מס. בנסיבות אלו נראה כי דרישתו של פקיד השומה לבקש דיווח על הכנסות שנוצרו גם לפני למעלה מעשר שנים ובעקבות דיווח זה אף להטיל את המס, נופלת במתחם הסבירות ואין מקום להתערבות בית המשפט.

בית המשפט קבע כי הדברים נכונים לא רק למצב שבו הנישום כלל לא הגיש דו"ח לפקיד השומה, אולם גם למצב של הליך גילוי מרצון, במסגרתו הוגש דו"ח אשר לא כולל חלק משמעותי מהכנסותיו. מצבו של האחרון לא צריך להיות טוב יותר ממצבו של מי אשר כלל לא הגיש דו"ח. שניהם נמנעו מלדווח על מלוא הכנסותיהם, ודו"ח שאינו כולל את כל הכנסותיו של הנישום אלא את חלקן, ספק אם ניתן להתייחס אליו כדו"ח, במיוחד לעניין תקופת ההתיישנות.

עוד קבע בית המשפט כי לא ניתן להתעלם מהעובדה שהחיוב במס בגין שנות המס שמעבר לתקופת עשר השנים, נעשה במסגרת הליך וולונטרי של גילוי מרצון. אף כי רשות המסים אינה רשאית לגבות סכומי מס שהיא אינה זכאית על פי דין לגבותם, קיימת סמכות שבשיקול דעת לרשות המסים להאריך תקופות התיישנות הקבועות בדין לעריכת השומה או לפתיחתה וכך קבע בית המשפט:

"אכן, הארכת המועד תהא רק במקרים חריגים ובנסיבות יוצאות דופן, וזאת לשם שמירת עקרון סופיות השומה. אלא שברי כי נסיבות של הליך מסוג גילוי מרצון, הכולל "עסקת חבילה", שבה הנישום חושף את העובדה שהעלים הכנסות ומסכים לשלם את המס בגין הכנסות אלו, ובתנאי כי יזכה להטבה, שהיא ללא ספק הטבה מפליגה, בדמות חסינות מפני העמדה לדין פלילי – מהוות נסיבות המצדיקות להאריך את תקופת ההתיישנות ולסטות מעקרון סופיות השומה לטובת עקרונות חשובים לא פחות, כמו עקרון מס אמת והעיקרון לפיו חוטא לא ייצא נשכר".

עו"ד קובי גולדמן ממשרד גולדמן ושות' המתמחה במיסוי ואשר אחראי לביצוע של עשרות הליכי גילוי מרצון אמר: "נושא הגילוי מרצון הינו אכן עניין אישי ולא עניין הבנוי לתביעה ייצוגית. כפי שגם חשב כב' הש' בורנשטיין. זהו הליך פרטני, עבור כל נישום ונסיבותיו וניתן להגיע לתוצאות מיסוייות נכונות ונמוכות, עם ניצול מלוא הידע המיסויי של עורך הגילוי מרצון באמצעות מייצגו.

"כך לדוגמה: סיווג ההכנסה, אמנות בינלאומיות, השלכות המידע שנמסר במסגרת הגילוי על מדינה זרה, טיפול מול בנקים זרים וכיוב'. יודגש, כי בנסיבות שבהן מגלה מרצון מבקש להיות מוגן ושיהיה חיסיון על המידע שהוא מוסר למייצגו, חשוב לבצע את ההליך באמצעות עו"ד המתמחה במיסוי, שכן כל שאר הגורמים המקצועיים המייצגים אינם זכאים לחיסיון כפי שיש לעורכי דין.

עניין נוסף שעלה בפסק הדין הוא הטענה לביטול חלקי של ההסכם, המכונה עקרון ה"עיפרון כחול", לפיו ביקש התובע שלא לבטל את ההסכמים, אלא רק כי יוחזר המס שנגבה, לשיטתו, שלא כדין. בית המשפט קבע כי טענת ההתיישנות אינה עומדת למי שחתם הסכם שומה במסגרת הליך של גילוי מרצון, אולם, גם אם היתה עומדת להם טענת ההתיישנות התוצאה לפיה הדבר יביא בהכרח להחזר מס ולא לביטול ההסכם מעיקרא, ובכלל זאת ביטול החסינות מפני העמדה לדין פלילי, אינה מתבקשת ואינה מסתברת.

בנוסף נקבע כי התביעה אינה מתאימה לתביעה ייצוגית, וכי לרו"ח נוקראי אין עילה אישית וגם מן הטעם הזה בקשתו נדחתה.