הפרק השביעי בסדרת הסייבר || תוכנית גיבוי

גיבוי בענן | צילום אילוסטרציה: Jirsak, שאטרסטוק

לאחר שעסקנו בשבועות האחרונים בחובת הזהירות מסכנות סייבר, נעבור לבחון את אמצעי הזהירות הבסיסי ביותר: הגיבוי. כשאנו מגובים קשה לאיים עלינו, מכיוון שאנו לא זקוקים לטובות הפורץ. תקפת? לבריאות, יש לי גיבוי.

הפרק הקודם בסדרה

אמיר דיין, טכנאי ומתחזק מחשבים במוסדות, נותן הדרכה קצרה לגבי סוגי גיבויים ומסביר איך אפשר לעשות זאת בצורה פשוטה ובטוחה.

מה צריך לגבות?

הדברים שאותם אנו צריכים לגבות מתחלקים לשני סוגים.

הדבר הראשון הוא הקבצים שעל המחשב שלנו. הנתונים והמסמכים שעבדנו עליהם במשך שעות ונשלם כל סכום שהוא אם ייגנבו, רשימות של חובות ששווים לעיתים אלפי שקלים, או אפילו תמונות פרטיות שהיינו רוצים לשמור עבור הנכדים. 

הסוג השני והמוכר פחות, הוא מערכת ההפעלה שעל המחשב והתוכנות המותקנות בה. אותן לא ניתן לגבות בצורה של העתק-הדבק כמו שאר קבצי הנתונים, ולכן הגיבוי שלהן מורכב יותר.

למרבית מהמשתמשים הפרטיים אין צורך לגבות את מערכת ההפעלה, מכיוון שניתן לשחזר אותה בקלות יחסית ואין בה הפסדים, ואילו הגיבוי שלה דורשים מקצועיות והתעסקות גדולה שאינה שווה את הטרחה.

אך לבעלי עסקים ומוסדות שלהן מערכת הפעלה מותאמת אישית – בנייה מחדש עלולה לעלות זמן וכסף רב, ולכן כדאי להשקיע מראש ביצירת גיבוי מתאים.

באיזו תוכנה נשתמש לגיבוי?

את תוכנות הגיבוי נצטרך לבחור בהתאם לסוג החומר שברצוננו לגבות, וכן בהתאם לידידותיות, האמינות, העלות והיכולות שלהן.

ישנן תוכנות גיבוי כבדות יחסית אך ידידותיות, של חברות כמו Acronis, Aomei ו-EaseUS, שלהן יש מערכת כלים לגיבויים שונים – גם של הנתונים וגם של מערכת ההפעלה.

לחלק מהחברות האלו יש לפעמים גם כלים חינמיים עם פונקציות שיכולות להספיק למשתמש הביתי הפשוט.

ניתן למצוא גם תוכנות חינמיות נוספות בחיפוש פשוט בגוגל: Open source backup software.

לגיבוי קבצי הנתונים שלנו יש גם תוכנות גיבוי או סנכרון קלילות יותר, חלקן חינמיות, כמו: Allwaysync, SyncBack, Secondcopy ו-GoodSync. 

איזה סוג גיבוי נצטרך?

אנשים נוטים להזניח את תחום הגיבוי. אם זה בגלל חוסר התמצאות לחיוניות שלו, אמירות כמו: "לי זה לא יקרה", או פשוט מכיוון שהחומר במחשב שלהם מתעדכן כל הזמן והם אינם מוצאים את הפנאי לגבות אותו. 

הפתרון לכך הוא מערכת אוטומטית שתגבה את החומר מדי פרק זמן קצוב, או בסנכרון תמידי. 

בנוסף, המערכת צריכה להכיל אופציה של היסטוריית גיבויים, כדי שאם נמחק בטעות את התוכן של הקובץ ונשמור את הקובץ הריק – עדיין נוכל לשלוף את הגרסה הקודמת. מקרים כאלו של דריסת תוכן הם שכיחים מאוד, וחשוב לדעת כי שחזור של קובץ דרוס קשה יותר משחזור קובץ מחוק.

זו גם הסיבה שאין לבצע פעולות על מחשב שנמחק בו חומר, ובוודאי שלא לבצע עליו איחוי דיסק, כי כל עבודה על הדיסק מסכנת ומקטינה את הסיכוי לשחזור החומר.

באיזה אמצעי נשתמש לגיבוי?

כשאנו באים לבחור את המדיה שתשמש לגיבוי, עלינו לדעת מה נפח הגיבוי שלנו ולכמה הוא עלול להגיע בעתיד. כמו כן יש לסנן את החומר שחשוב לנו לגבות ומה ניתן להשלים ממקורות אחרים.

הגיבוי הפשוט הוא הגיבוי הידני בהתקן חיצוני – מעתיקים את החומר לדיסק USB או כרטיס זיכרון, ומאחסנים אותו במקום בטוח. אם החומר דורש נפח גדול, נוכל לקנות דיסק קשיח חיצוני שעובד בצורה דומה אך מסוגל להכיל חומר רב יותר.

לעומת הגיבוי המקומי, קיים הגיבוי המומלץ היום שהוא הגיבוי בענן. בגיבוי כזה אנו שולחים את הקבצים שלנו לשרתים של חברות גדולות, שמספקות לנו נפח אחסון שאינו חשוף לפגיעות. כמו כן רובן שומרות על היסטוריית הגיבויים שלנו, כך שגם אם מחקנו או גיבינו בטעות חומר פגום, נוכל למצוא אותו בגרסתו הקודמת.

במקרה של פריצה, לשני הגיבויים האלו יש חסרונות. כשתוקף נכנס לתוך המחשב הוא מגיע למערכת ההפעלה, מבטל את האנטי וירוס, ומשם דרכו פתוחה לבצע את כל העולה על רוחו: הן לחפש כונני גיבוי שמחוברים למחשב שלנו, והן לגלוש ברשת אל הגיבוי בענן.

העובדה הזו מקשה על יכולת הגיבוי שלנו, משום שמצד אחד אנו מעוניינים בגיבוי שוטף, כזה שמצריך רשת פתוחה או מדיה שמחוברת למחשב תמיד, ומצד שני מסוכן להשאיר את הענן גלוי או את ההתקן בפנים, מכיוון שהם יותקפו במקרה של פריצה.

לכן ההמלצה הגורפת היא לבצע שני סוגי גיבויים: בענן – על מנת ליצור גיבוי תמידי ואוטומטי, ובנוסף גיבוי בהתקן חיצוני שמתנתק מהמחשב מיד בסיום הפעולה, על כך צרה שלא תבוא. כך נוודא שהחומר שלנו מגובה באופן שוטף, וגם – יש לנו תוכנית גיבוי במקרה של פריצה.