המילה שיתופיות יוצרת לנו הרגשה שמדובר על משהו חברתי, משהו סולידרי סוציאליסטי שטובת החברה היא מעל הכל. האם זה נכון? התשובה מורכבת ולא חד משמעית • הסיבה לכך שאין תשובה חד משמעית היא מפני שלכלכלה השיתופית יש פנים רבות • טור מרתק על הכלכלה המתפתחת ביותר
ניצן בסן 04.11.2019
פייסבוק. הרשת החברתית הגדולה בעולם | צילום: שאטרסטוק אנחנו צריכים להבין שבין תפיסת העולם הקפיטליסטית לתפיסה הסוציאליסטית קמה תפיסת עולם חדשה. תפיסת עולם הזו נקראת הכלכלה השיתופית. הכלכלה השיתופית אמורה לעודד שוק חופשי ויוזמה שהם לא על חשבון אחרים אלא בשיתוף אחרים, אך האם זה באמת כך?- נראה שכמו שהקפיטליזם והסוציאליזם ניסו להציג עולם מושלם, נוכחנו לדעת שתיאוריה לחוד ומציאות לחוד.
בגדול ניתן לחלק את הכלכלה השיתופית לשתי קטגוריות עיקריות:
הקטגוריה החברתית – בקטגוריה זו ישנם פרויקטים חברתיים שונים שמטרתם לחסוך בעלויות ולחזק את הקהילה. כדוגמה לכך ישנם מיזמים כמו בנקאות הזמן, פלטפורמות להחלפה או שיתוף של בגדים, משחקים ומזון. כמו Thevolte, Springwise OLIO – The Food (פלטפורמות המזכירות גמ"ח כמו שיש לציבור החרדי רק שהם מתנהלות בעולם המקוון). ניתן לראות פרויקטים של carpooling (שיתוף רכב אחד לנסיעה של מספר אנשים). החלפת דירות למטרת חופשה בין אנשים במקומות שונים בעולם (כאן מעבר לחסכון הכלכלי ישנו גם ממד חוויתי).
הקטגוריה העסקית – בקטגוריה זו נמצאים פלטפורמות שהמטרה העיקרית שלהם היא לגרוף רווחים. בקטגוריה זו ניתן למצוא פלטפורמות שונות בתחום המסחר והשירותים amazon, airb&b, Ebay, fiverr והאחרים. "הכלכלה המתווכת" – כך ניתן לכנות את הפלטפורמות האלו שהם למעשה marketplace והן מתווכות בין רצונות של משתמשים (כאלה שרוצים למכור שירות או מוצר לבין כאלה שרוצים לקנותו), הפלטפורמות מאפשרות ומקלות על החיבור ביניהם.
היתרון של הפלטפורמות האלו שיש להן מערכות מוניטין מתקדמות והן יודעות ליצור אמון בין משתמשי הפלטפורמה.
כלכלה שיתופית – למה זה טוב ?
כמו שהבנו לכלכלה השיתופית יש לא מעט יתרונות:
קודם כל היא מצליחה לנצל את המשאבים שלנו בצורה יעילה. הניצול היעיל יכול להתבטא בדרכים רבות, למשל, חללי עבודה משותפים, אופניים שיתופיים, רכב שיתופי וכו'.
יתרון נוסף שיש לכלכלה השיתופית היא חסכון של הגורם המתווך. לדוגמא הפלטפורמה של Booking חוסכת את העמלה של סוכן הנסיעות. דוגמא נוספת ניתן לראות בתחום הפיננסים. הלוואות בעבר ניתנו דרך הבנק. כיום ניתן לקבל או לתת הלוואות באמצעות פלטפורמות חברתיות (הלוואות P2P) ולחסוך את הגורם המתווך.
הכלכלה השיתופית, מאפשרת למשתמשי הפלטפורמות להיות מיקרו-יזמים. לדוגמא אפשר להיות נהגים ב-uber או לספק שירותים מקצועיים בפלטפורמה כמו fiverr, או להיות סוחרים בפלטפורמות מסחר שונות כמו איביי ואמזון. הפלטפורמות האלו מבוססות על אמון ולא על מיתוג. קל מאוד לסמוך על נותני שירות אנונימיים בעקבות ביקורות ממשתמשים אחרים ואלמנטים נוספים שקיימים בפלטפורמות המחזקים את האמון.
אז מהו הצד האפל של הכלכלה השיתופית?
למרות היתרונות הרבים שיש לכלכלה השיתופית יש גם לא מעט חסרונות, ותופעות לוואי לא נעימות.
המנצח לוקח הכל – אם נשאל אנשים, מהן הפלטפורמות בתחום התיירות הגדולות ביותר, נקבל ברוב המקרים את airb&b ולאחר מכן את booking. רוב האנשים יתקשו לתת תשובה מי במקום השלישי. אם נשאל באלו פלטפורמות למסחר אנשים משתמשים, בוודאי הרוב יאמרו Amazon ,ebay ויתקשו לומר מהי הפלטפורמה שהיא במקום השלישי. אפשר להמשיך כך, ולשאול מהו מנוע החיפוש השני בחשיבותו אחרי google, או מהי הרשת החברתית שאתם משתמשים כשאתם לא בפייסבוק? אז כפי שהבנו המנצח לוקח את הכל וכמעט לא נשאר כלום למספר 2 או 3 שלא לדבר על מספר 10.
למה זה רע שהמנצח לוקח הכל ?
אובדן הפרטיות – ברגע שאישרנו את תנאי השימוש של הפלטפורמה אנו בעצם מוותרים על הפרטיות שלנו. אובדן הפרטיות יש לו מחיר כבד שכולנו סופגים.
אובדן שליטה– כאשר יש מעט גופים ששולטים בכל המידע שיש להם על המשתמשים הם יכולים לשלוט בהרגלי הצריכה, הרגלי הבילוי ואפילו להחליט בשבילנו למי להצביע כפי שנוכחנו לראות בפרשה של קימברידג' אנליטיקה.
פגיעה בתחרותיות– כאשר יש מונופול ששולט בתחומי המסחר, התיירות או השירותים אין בעצם תחרות על העמלות שהגופים האלו דורשים עבור שימוש בפלטפורמה. חשוב לציין כי הפגיעה בתחרותיות קיימת גם בתוך הפלטפורמה עצמה; מצד אחד לכל אחד יש את ההזדמנות להיות מיקרו יזם בפלטפורמה ולמכור סחורות או לספק שירותים, אך גם כאן המנצח לוקח את הכול, כי רק העסקים שנמצאים במקום הראשון, בגוגל, באמזון, באייביי או באייר בי אנד בי זוכים בכל הקופה.
תלות בפלטפורמה – החשש הגדול של הרבה יזמים שעובדים מול פלטפורמות ענק שהכל יכול להסתיים ברגע אם רק הפלטפורמה תרצה בכך. הפלטפורמה יכולה למחוק ליזם ביקורות, להוריד דירוג לעלות עמלות ואפילו גרוע מכך- היא יכולה לסגור את החנות שלו והיזם שהשקיע את כל מרצו והונו יכול להפסיד הכל ברגע. הבעיה בתחת הפלטפורמה היא שהפרנסה של העובד תלויה בפלטפורמה. אם הפלטפורמה מחליטה מסיבה זו או אחרת להוריד לעובד דירוג או לפסיק את הפעילות אין העובד זכאי לפיצוי על הפסדים שנגרמו לו.
תופעת ה – Gig economy (כלכלת החלטורה) – הפלטפורמות מאפשרות לכל מי שמעוניין הזדמנות למכור דרכן את שירותיו או את כישרונותיו. קהל העובדים בפלטפורמות הינו קהל מגוון. חלק מנותני השירות משתמשים בפלטפורמות כמקור להכנסה צדדית או כהכנסה נוספת (סטודנטים, עקרות בית, שכירים וכו'), אך חלק אחר הוא אנשים שעובדים במשרה מלאה תחת אותם פלטפורמות. כל נותני השירות שעובדים תחת הפלטפורמות האלו נחשבים כפרילנסרים, וככאלה הם חסרי כל זכויות סוציאליות (אין חופשים או ימי מחלה). בנוסף, אינם זכאים לדמי אבטלה או כל פיצוי שהוא כאשר הם מפסיקים את עבודתם.
שוק העבודה בארה"ב ובעולם כולו עובר טלטלה בעקבות הכלכלה השיתופית ממעבר של שוק תעסוקה של שכירים לשוק התעסוקה של פרילנסרים. לפי מחקרים שנעשו, תוך עשור מחצית מאמריקאים צפויים להיות מועסקים כפרילנסרים תחת הפלטפורמות האלו. וזהו בהחלט לא מצב אידיאלי בשביל העובדים.
יש גם תקווה
הזכרנו את החשש של היזמים שתלויים בפלטפורמה, שכל המוניטין שהם צוברים במשך השנים יכול להעלם ברגע. הפלטפורמות יכולות לעלות עמלות, או לשנות תנאי שימוש וליזם אין אפשרות ואין הגנה חוקית לעמוד מול אותם גופים.
התקווה יכולה להגיע מתחום טכנולוגיית הבלוקצ'יין. בעתיד כל המידע האישי שלנו ישמר דרך טכנולוגיה זו. המידע והעסקאות יעברו באמצעות "חוזים חכמים". ובזכות כך, כל המוניטין שהיזם צבר בפלטפורמה כלשהי יוכל להמשיך איתו גם לפלטפורמות אחרות. אף מידע לא ימחק.
יזם שבנה עסק אינטרנטי עם מוניטין מעולה באחת הפלטפורמות כמו אמזון, אייר בי אנד בי או בפייבר ויחליט לסגור אותו, יוכל לקחת את המוניטין שהשיג גם לעסק אחר שיפתח במקום אחר. דבר זה יעזור ליזם להתחיל עסק חדש ממקום טוב ולא מאפס.
הכותב הוא בעל אתר WeSocial העוסק בעולמות התוכן של הכלכלה השיתופית.
