הקלה בדרך: הקו הסגול של ירושלים, העיכוב בגוש דן

הוועדה המחוזית ירושלים החליטה על תוואי הקו הסגול של הרכבת הקלה בירושלים • הקו הסגול עתיד להוות חיבור בציר מזרח-מערב, בין בית החולים הדסה עין כרם דרך אזור התעסוקה במלחה ועד לאזור תלפיות • ומה קורה בגוש דן? יו"ר נת"ע, רמי בלינקוב: "בעקבות הקורונה, אנחנו במחסור של מנהלים ועובדים מסין – הרכבת הקלה במרכז לא תחל לפעול לפני אוקטובר 22" • ח"כ עפר שלח: "אני משוחח עם אזרחים – תחבורה זה נושא שחוזר על עצמו שוב ושוב. יותר מאשר הביטחון"

תוואי הקו הסגול, החלופה הנבחרת

הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה מחוז ירושלים, בראשות עו"ד עמיר שקד, החליטה על תוואי הקו הסגול של הרכבת הקלה בירושלים. 

אורכו של התוואי כ-12 ק"מ והוא כולל כ-18 תחנות, מתוכן 11 תחנות משותפות עם קווים אחרים. מדובר בקו היחיד שהוא קו מזרח-מערב שישרת מוקדים חשובים בעיר בהם בית החולים הדסה עין כרם, קניון מלחה ואזור תלפיות. הקו יתחבר בחלקו לקווים שכבר אושרו (הקו האדום בהדסה עין כרם, הקו הכחול בשכונת מלחה, הקו הירוק בתלפיות).

בפני הוועדה הוצגו חלופות שונות לתוואי הקו, והוועדה החליטה כי יש לתת עדיפות לתוואי המעניק שירות טוב יותר לשכונות קריית היובל והקטמונים וזאת לאור תהליכי ההתחדשות העירונית הצפויים בשכונות אלו. זאת לצד שיקולים של שיפור שירות התחבורה הציבורית, שיפור האיכות העירונית של המרחב הציבורי, שיפור איכות הסביבה ועלויות.

לאחר השוואת החלופות בהתאם להצעת מתכננת המחוז נמצא כי החלופה הטובה ביותר היא החלופה העוברת דרך הרחובות הנרייטה סאלד, טהון, גולומב וקוליץ, דרך אזור התעסוקה במלחה ועד לצומת פת, רחוב יהודה הנשיא, רחוב בן זכאי עד לצומת אורנים. 

כמו כן, קבעה הוועדה כי בשל חשיבות החיבור ומתן השירות לשכונות הסמוכות ישולבו אמצעים משלימים במסמכי התוכנית בהם דרגנועים, מעליות רוכנות, מעלונים, באופן שיבטיח את ביצועם בד בבד עם ביצוע התוכנית.

מתכננת מחוז ירושלים במינהל התכנון, שירה תלמי-באבאי, ציינה כי "החלופה הנבחרת מהווה ביטוי של עקרונות התכנון של הוועדה המחוזית. החלופה תומכת בשכונות הוותיקות בעיר אשר עוברות התחדשות עירונית מואצת. כמו כן, התוואי מאפשרת את המשך הפיתוח של ירושלים תוך חיזוק המגמות של עירוניות, חיבוריות, ערכים סביבתיים והתחדשות עירונית".

התוכנית הוגשה ע"י עיריית ירושלים באמצעות צוות אב לתחבורה ונערכה ע"י מן-שנער אדריכלים. 

התחבורה חשובה מהביטחון 

הוועדה לענייני ביקורת המדינה בראשות ח"כ עפר שלח, התכנסה אתמול (ג') לישיבה על מצב התחבורה הציבורית בישראל ודיון על העיכוב בפרויקטים השונים לתשתיות תחבורה והסעה ברחבי הארץ.

יו"ר הוועדה, ח"כ עפר שלח: "שבע השנים שאני בפוליטיקה ומשוחח עם אזרחים, תחבורה זה הנושא שחוזר על עצמו שוב ושוב. יותר מאשר הביטחון. טוב שהאסימון נפל, רע מאוד שהוא נפל באיחור גדול שמסבך את הכל. בסופו של דבר, אנחנו רואים בתחבורה הציבורית חוסר תכנון קדימה ברמת הביצוע. עיר כמו אתונה, שהיא לא פחות מסובכת מתל אביב ואולי דומה לה (עיר שטוחה יחסית ליד הים) קיבלה ב 96 את האולימפיאדה והחליטה שהיא מקימה רכבת קלה עד האולימפיאדה ב 2004. ושמונה שנים אח"כ, כבר היה לנסוע בה למרות שהבעיות שם לא יותר גדולות מתל אביב.

"קיים חוסר העדר ראיה מתכללת שמסתכלת ומתחשבת בחוויית המשתמש. אם זה לא יענה על צרכיו של הציבור, אנשים לא ישתמשו בזה. אם יושקעו בזה מאמצים ותבונה, אפשר יהיה להיות אופטימיים בעתיד".

עו"ד צחי סעד, מנהל חטיבה במשרד מבקר המדינה ציין את דו"ח המבקר האחרון על התח"צ בישראל ואמר כי "במשך שנים תקציבי ההשקעה בפיתוח כבישים היו גבוהים מתקציבי ההשקעה בתחבורה הציבורית. בשנים האחרונות ניתן לראות שינוי מגמה בנקודה זו. רמת הצפיפות בישראל ביחס למדינות העולם הינה גבוהה מאוד".

רם בלינקוב, יו"ר חברת נת"ע: "עבודת התשתית לרכת הקלה במרכז, לא תסתיים באוקטובר 21 אלא כשנה עיכוב. הבעיה המשמעותית שחווים בחודשים האחרונים היא בעיית ההשלכות של הקורונה – חלק משמעותי מהקו נבנה באמצעות קבלנים לא מקומיים בעיקר סינים והקורונה תפסה את הסינים בזמן החגים שלהם והם נתקעו בסין. אתמול קרה דבר משמח ונחתו מעל 80 עובדים, אבל זה עוד לא מספיק. בצד העיכוב, יש הקדמה של החזרת צמתים לציבור – מסרנו חלק מהשטחים בבת ים והם כבר לא מושבתים – כמו כן, כל אזור תחנת אלנבי יוחזר לציבור בספטמבר".

מיטל להבי, סגנית ראש העיר תל אביב יפו, אמרה בדיון כי בעיה משמעותית כעת על הפרק זה הויכוח מי יעשה את הגשר שיחבר בין הרכבת הקלה לרכבת ישראל, "אנחנו חושבים שהתכנון והחיבוריות בין התחנות של סוגי התחבורה חייבים להתקיים. כמו כן, אין מענה תקציבי לתחבורה ציבורית בזמן העבודות על בניית התשתיות וזה פוגע בתושבים. אנחנו בעירייה מנסים להקל עד כמה שניתן".

לדברי להבי, "ברשות מעדיפים כניסה מאוחרת יותר אבל מאורגנת ע"מ שהסגירה והפגיעה תהיה כמה שפחות זמן על מנת שהתושבים לא יסבלו. אנו יודעים שהקו האדום והקווים האחרים לא אמורים לעבוד 24 /7 ובסופי השבוע. זה מאוד חבל שהם יעבדו רק ב-70 אחוז מהזמן. יש בישראל שיטת מיסוי שמעודדת בעלות על הרכב וזה סותר את הורדת תקן החניה ואת הקריאה לעובדים לבוא בתחבורה ציבורית. אפשר להמיר את אחזקת הרכב בסכום זהה על תגמול בהגעה אלטרנטיבית. על הכנסת לקדם עניין זה. יש לגודש בכבישים עלויות של אובדן חיי אדם אובדן שעות עבודה וחייבים לשנות את הדבר בשיתוף ההסתדרות".

אלכס מלאייב סמנכ"ל חברת דן, קרא בדיון להחזיר את מקצוע הנהג, "מקצוע זה כבר לא קיים. הוא נשחק מכמה סיבות. אין סביבה נאותה בכלל לנהגים בין נסיעה לנסיעה, הנהג נתפס כאחראי לכל דבר בזמן שאין לו שם כלים וחווה גם אלימות.  יש הרבה מאוד מקרים שהציבור הוא אלים וכאן יש פער בין היכולות להתמקד בנהיגה לבין לתת שירות. ההיבט של להיות נהג בתח"צ בישראל צריך לקבל משמעות הרבה יותר גדולה מהמדינה".

אמיר אסרף, מנהל הרשות לתחבורה ציבורית: "כל רשות רוצה תחבורה מצוינת אבל שכל התשתיות יהיו אצל השכן. אנו נאבקים מול רשויות מקומיות להניח מבנה עבור הנהגים שיוכלו לנוח לשתות להתפנות וכו'. המדינה רכשה מבנים כאלה ויותקנו נתקים עוד 100 נוספים. האמירה שחסרים 3000 נהגים הוא שייך אולי לשנת 2019 . היום אין חברות שסובלות ממחסור נהגים כנראה בשל הקורונה, אבל צריך לדאוג ליום שאחרי הקורונה. נעשים ניסיונות לשפר את מעמד הנהג – יש 16 אלף נהגים בתחבורה הציבורית ויש לשמר ולטפח אותם".

שי קדם מנהל אגף תכנון תחבורתי במשרד התחבורה: "ב-4 השנים האחרונות המגמה התהפכה והיום ההשקעה היא יותר בתחבורה ציבורית. צד ההיצע נמצא כולו אצלנו. אנו אחראים על פיתוח התשתיות. צד הביקוש הוא הרבה יותר מורכב ולדוגמא אם לי אין רכב אני לא מקבל החזר הוצאות – כל הסיפור של ליסינג בישראל, הסדרי חניות וכו' מורכב מהרבה גופים כגון משרדי ממשלה הסתדרות רשות המסים וכו וצריך להקים גוף משולב לטיפול בנושא".

אין לנציג האוצר מה לומר?

במקביל, גם וועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ יעקב מרגי, קיימה אתמול ישיבת מעקב אחר התקדמות פרויקט הרכבת הקלה בגוש דן. כמו כן, לבקשת ח"כ מיקי לוי עסקה הוועדה גם בפרסומים לפיהם דו"ח של חברת נת"ע חושף שורת מחדלים ודחייה בהשקת הקו האדום לשנת 2023. במהלך הדיון קיבלה הוועדה סקירה על הפרויקטים שמבצעת נת"ע ודיווח על הדחייה הצפויה בפרויקט הקו האדום, שלפי דברי יו"ר נת"ע, רם בלינקוב, יחל לפעול לקראת סוף שנת 2022.

ח"כ לוי אמר כי ביקש את הדיון בעקבות הפרסום על הדוח הפנימי של החברה, וכן על רקע דיווחים על תקלות שגרמו לדחייה בהפעלת הקו האדום. על רקע הכוונה לקדם, בחוק ההסדרים, תיקוני חקקיה שיעניקו לנת"ע סמכויות רחבות, ביקש ח"כ לוי לקבל תמונה כללית על הפרויקטים שהחברה מקדמת. "זאת לא הכרזת מלחמה על נת"ע, אני רוצה להיות משוכנע שהפרויקט החשוב לכלכלה הישראלית אכן רץ קדימה", אמר.

יו"ר נת"ע, רם בלינקוב, אמר כי אחת הסיבות לעיכוב נעוצה במשבר הקורונה. הוא הסביר כי נת"ע מקימה שלושה קווי רכבת קלה בגוש דן ומתכננת מערכת מטרו, שנכון להיום עדיין לא ברור כיצד תיבנה. באשר לעיכוב הוא ציין כי הקו האדום אמור להתחיל לפעול בסוף 2022 ולהסיע 70 מיליון נוסעים. לדבריו, העיכוב נובע ממכרז שהחברה ביצעה מחדש, לאחר שבפעם הראשונה קיבלה הצעה כפולה מההערכות, וכן על רקע משבר הקורונה שבעקבותיו עובדים רבים שהיו בחופשה בסין לא יכלו לחזור.

אבל החברה היא ברמה מאוד גבוהה והעיכוב עומד על זה שלקראת סוף 2022 הקו אמור להתחיל לפעול ולהסיע 70 מיליון נוסעים, לעומת אוקטובר 2021. זה נובע ממכרז גדול מאוד שבוטל על מנת לחסוך כסף רב למדינה, החלטה שהייתה מאוד נכונה אבל עיכבה את העבודות. אנשים היו אופטימיים שניתן להדביק את הלו"ז ולא ניתן. והסיבה השנייה היא הקורונה. החברה מסתמכת על קבלנים זרים ובמיוחד בקו האדום על קבלנים סינים והקורונה התפרצה פחות או יותר בראש השנה הסיני ומצאה הרבה מאוד פועלים שיצאו לחופשה בסין ולא יכלו לחזור. הוא הוסיף כי כיום חסרים 300 עובדים סינים. באשר לדוח הפנימי של החברה, אמר בלינקוב, כי "זה לא דוח שירעיד את אמות הסיפים".

מנכ"ל נת"ע, חיים גליק, הוסיף כי מדובר בפרויקטים בהיקף של 150 מיליארד שקל, והחזון של החברה הוא מתן פתרון איכותי שיהפוך את החזקת הרכב הפרטי ללא כדאית. המשנה למנכ"ל משרד התחבורה, קובי בליטשטיין התייחס לעיכוב ואמר: "המועדים נמצאים בדיון. המטרה שלנו לקצר את זמן ההפעלה, אנחנו רוצים להפעיל במועד הקרוב ביותר. כשנסכם את המועד הסופי נעדכן".

ח"כ יבגני סובה אמר כי העלות בישראל של הקו האדום עומדת על כ-750 מיליון דולר לקילומטר, בעוד במוסקבה מרחיבים את המטרו בעלות של 120 מיליון דולר לקילומטר ומצליחים לפתוח 145 תחנות תוך 9 שנים. ח"כ עידן רול אמר כי יש פער עצום בין ההתחייבות להפעלה ב-2021 לעדכון, בקול ענות חלושה, על הפעלה ב-2022. הוא ביקש לדעת אם יש חברת בקרה ואמר כי הציבור זכאי לתשובות.

נציג אגף החשב הכללי באוצר, איתי חגי, אמר כי אין לו מה להוסיף על הדברים שאמרו יו"ר נת"ע והמנכ"ל. יו"ר הוועדה מרגי תהה איך יכול להיות שלחשב הכללי אין מה לומר בקשר לפרויקט כזה ענק עם עלויות ועיכובים. חגי השיב: "אנחנו מלווים את נת"ע, יש לה עבודה מורכבת ואנחנו מנסים לסייע. אנחנו מקיים שהקו האדום יופעל כמה שיותר מהר בעלות כמה שיותר נמוכה". ח"כ רול הגיב ואמר כי חגי "נשמע כמו ראש אגף בנת"ע ולא כמו נציג האוצר". היו"ר מרגי מתח ביקורת על התשובה של חגי ואמר "הייתי מצפה להתייחסות יותר רצינית, אם נצטרך נזמן לדיונים הבאים את החשב הכללי כי הרמה הזו לא מקובלת עלי".

בלינקוב התייחס לדברים שנאמרו ואמר כי בישראל בונים מערכת חדשה, בעוד ברוסיה מוסיפים על מערכת קיימת, ויש לכך משמעות מבחינת עלויות. הוא הוסיף כי ישנם הבדלים נוספים בין ישראל לרוסיה, כמו שמירה על הסביבה, כוח של השלטון המקומי ועוד, שמובילים לעלויות נוספות. גליק הוסיף כי במקומות רבים בעולם ישנה תמונה דומה בפרויקטים דומים, וציין עיכובים גם באמסטרדם ובלונדון.

המשנה למנכ"ל התאחדות בוני הארץ, גרא קאושנסקי, קרא להפסיק את עידוד החברות הסיניות בישראל ולהתמקד בחברות קבלניות ישראליות, במיוחד בתקופת משבר הקורונה שלא נראתה כמותה בארץ ובעולם. ח"כ קרן ברק התייחסה גם היא לנושא הסינים, ואמרה כי הוועדה צריכה לייחד לכך דיון נפרד. לדבריה, "ממשלת סין משתלטת לנו על המדינה בלי שנשים לב. צריך לבנות תכנית התמודדות רחבה, בייחוד על רקע משבר הקורונה והאבטלה חשוב לייצר מקומות עבודה חדשים ולהעדיף העסקת ישראלים. הקורונה יצרה הזדמנות שצריך לנצל".

היו"ר מרגי סיכם ואמר כי ועדת הכלכלה רואה חשיבות רבה בפרויקט הרכבת הקלה, ומצרה על כל עיכוב בהפעלת הקיים. הוא הוסיף, כי "הוועדה קוראת לנת"ע ולמשרד התחבורה לעשות כל מה שאפשר לזרז תהליכים שיכולים להקל על התושבים והסוחרים. הוועדה מבקשת שממצאי דוח הביקורת הפנימית של נת"ע יועברו גם לעיונה, דורשת מנת"ע להביא לידיעת תושבי גוש דן את לוחות הזמנים לסיום הפרויקט ומבקשת ממשרד התחבורה להעביר אליה את דוחות חברת הבקרה שהמשרד מעסיק".

כתיבת תגובה