הקרב על המעונות: ועדת הכספים החלה לדון בהצעת החרדים

ח"כ חנוך מילביצקי | צילום: נועם מושקוביץ'/ דוברות הכנסת

ועדת הכספים בראשות ח"כ חנוך מילביצקי החלה להכין לקריאה ראשונה את הצעת חוק "קבלת ילד למעון יום והשתתפות המדינה בעלות שכר הלימוד בו, התשפ"ה-2024", המכונה "חוק המעונות". ההצעה, שהוגשה על ידי חברי הכנסת משה גפני, יעקב אשר, ינון אזולאי, יוסף טייב, יונתן מישרקי, לימור סון הר-מלך וטלי גוטליב, מבקשת לקבוע כי לצורך קבלת סבסוד במעונות יום תיבחן רק מצבה התעסוקתי או הלימודי של האם, ובמשפחות חד-הוריות – של ההורה העצמאי בלבד.

הצעת החוק מגיעה לאחר פסיקת בג"ץ והחלטות הממשלה שהובילו לשלילת הטבות שונות, ובהן סבסוד מעונות יום, ממשפחות שבהן האב אינו עומד בתנאי שירות או גיוס. לפי ההצעה, הכנסת מבקשת לנתק בין זכאות האם לסבסוד לבין מעמדו של בן זוגה, תוך שמירה על מבחן ההכנסה לנפש במשפחה.

בדברי ההסבר להצעה נכתב: "זכויות אישה על עבודתה ופרנסתה הן זכויות חוקתיות ראשונות במעלה. דיני העבודה מגנים על זכויותיה לעניין תנאי השכר, תנאי ההעסקה, שעות העבודה, מניעת הפליה ועוד. כדי לאפשר לאישה לממש את פוטנציאל התעסוקה והפרנסה שלה, נקבעו זכויות סוציאליות כמו הנחה למעון יום, שהמדינה מסבסדת מכספי משלמי המיסים מכלל המגזרים. זכויות אלה אינן יכולות להיות תלויות באיש אחר זולת האישה. ביטול ההנחה במעונות יום ומשפחתונים לנשים עובדות, בזיקה לבני זוגן שבחרו להקדיש את חייהם ללימוד התורה, סותרת את יסודות כבוד האדם וחירותו וחופש העיסוק. לא ייתכן שבמדינת היהודים נמנע מאימהות לצאת לעבוד ולהביא פת לחם לפי הטף על ידי ביטול ההנחות במעונות היום והמשפחתונים".

הדיון בוועדה חשף מחלוקת חריפה סביב ההשלכות הכלכליות והחברתיות של החוק. באופוזיציה טענו כי מדובר במהלך שמטרתו לעקוף את הסנקציות הכלכליות שנקבעו במסגרת סוגיית הגיוס, בעוד יוזמי החוק טענו כי מדובר בכלי הכרחי לשמירה על שיעורי התעסוקה הגבוהים של נשים חרדיות.

נציג אגף התקציבים במשרד האוצר, רום בר-אב, הזהיר מפני השלכות רוחב משמעותיות על המשק. לדבריו, "השלילה שאנו דנים בה חלה ממרץ 2025. לצד הטבות נוספות שנשללו, היא מייצרת תמריץ לגיוס לצה"ל ולשירות המילואים. עלות המילואים למשק היא עשרות מיליארדים בשנה – כ-50 אלף ש"ח בחודש למשרת, ולכן זה אירוע מאוד משמעותי כלכלית. אותו מערך ייתכן שכבר אפקטיבי, רואים עלייה משמעותית בגיוס של גברים חרדים לצה"ל, ויש לנו חשש שהחזרת ההטבה צפויה לפגוע באותו מערך תמריצים ולהחזיר את הגלגל לאחור. המספרים הם כאין וכאפס לאור הצרכים המבצעיים של צה"ל, אבל יש פה מגמה חיובית שתורמת להפחתת הנטל, ואנחנו חושבים שהיא יכולה להתגבר ולסייע, וחוששים שהצעד יפגע בכך. ההצעה פוגעת בכל רציונל כלכלי".

בר-אב הוסיף כי מבחינה כלכלית החוק עלול ליצור העדפה למשפחות עם מפרנס אחד על פני משפחות עם שני מפרנסים: "כאשר לא בוחנים את העיסוק של אחד ההורים, לא קיים שום חסם לתעסוקה, ולכן לא ברור בכלל אם יש צורך בסבסוד לאותו אירוע. בנוסף, מדובר על אי-בחינה של תעסוקת האב, אך כן בחינה של הכנסת האב למשק הבית – וזה צפוי לתעדף משפחות עם מפרנס אחד על פני משפחות עם שני מפרנסים. מי שיש לו הכנסה נמוכה יותר הוא ראשון בסדר הקדימות, וכך זה עלול לדחוק משפחות עם שני מפרנסים ממעונות היום. כשבוחנים את שיעורי התעסוקה בישראל לאורך זמן, בקרב נשים אנחנו במצב טוב, מעל הממוצע העולמי. בגברים אנחנו במצב לא טוב, ויש חשש שהצעד הזה יחמיר את המצב הזה. יש חשש שמשפחות שבהן האב עובד, אולי אנשים שמתנדנדים בשוק העבודה, יבחרו אחרת, ואז זה עלול לפגוע בתעסוקה בכלל האוכלוסיות". באוצר אף ציינו כי לפי הנתונים שבידיהם לא נרשמה ירידה בשיעור התעסוקה של נשים חרדיות מאז כניסת הסנקציה לתוקף במרץ 2025.

מנגד, יו"ר ועדת הכספים לשעבר ויוזם החוק, ח"כ משה גפני, טען כי הפגיעה בתעסוקת נשים חרדיות תגיע בהמשך. לדבריו, "אני זוכר כמה עשרות שנים שהיו גם בוועדת הכנסת וגם במליאת הכנסת דיונים על נשים חרדיות שלא יוצאות לעבודה. הסבירו לנו מה המשמעות של העניין מבחינה כלכלית ומבחינת המשק הישראלי, ושיש לעשות כל דבר כדי לקדם תעסוקת נשים חרדיות. הייתה התקדמות גדולה ואחוז הנשים החרדיות שיוצאות לעבוד הוא מאוד גבוה. גם מבחינת השכלה, תעסוקה וגם מבחינת השכר יש התקדמות. הצעת החוק שאני חתום עליה מדברת על אישה עובדת. המשמעות היא שאם תהיה אישה שיש לה ילדים, היא לא תוכל להכניס את הילד שלה למעון, או שתיאלץ לשלם כסף גדול, והיא לא תוכל לצאת לעבודה. זה ברור לגמרי. גם אם לא רואים נתון כזה כעת, נראה אותו בהמשך".

גפני הוסיף ואמר: "אני מכיר את החברה החרדית ואין לי ספק – נשים רבות יבחרו להישאר בבית. הן לא תוכלנה להחזיק שני ילדים ולהוציא עליהם הוצאות גדולות כשהמשכורת לא תהיה כדאית. זה לא יקרה מהיום למחר, אולי זה יקרה בעוד שנתיים, אבל זה תהליך הפוך לכל מה שהורגלנו אליו ומה שאמרו לנו – ובצדק – שתהיה פגיעה קשה במשק, כי תהיה קבוצה גדולה של נשים שלא תצאנה לעבוד. החוק הזה תורם למשק הישראלי. הנתונים ברורים וחד-משמעיים, החוק מדבר על המקרה שבו אנחנו מעודדים את האישה מבלי לבדוק את כל הנתונים מסביב. החוק הזה מעודד נשים לצאת לעבודה, מעמיד להן את התנאים שעל פי הקריטריונים מגיעים לאותן נשים עצמן, ולא מסתכלים על בן זוגן – עניין שלא נעשה אף פעם".

במהלך הדיון תקפו חברי האופוזיציה את ההצעה בחריפות וטענו כי היא פוגעת בעקרונות השוויון בנטל, בתמריצי הגיוס ובתעסוקת גברים. מנגד, חברי הכנסת החרדים ותומכי ההצעה טענו כי ללא סבסוד מעונות יום צפויה פגיעה משמעותית בשיעורי התעסוקה של נשים חרדיות, מגמה שנחשבת לאחת מההתפתחויות הכלכליות המשמעותיות ביותר בחברה החרדית בעשורים האחרונים.

היועצת המשפטית של משרד העבודה, דבורה ספיר אליעזר, הזכירה כי לאורך עשרות שנים נבחן מצבם של שני ההורים לצורך קביעת זכאות לסבסוד, וציינה כי הממשלה תומכת בהצעת החוק בכפוף למתן קדימות למשפחות משרתי מילואים ולקביעת דרגת סבסוד ייעודית עבורן.

בתום הדיון הודיע יו"ר הוועדה, ח"כ חנוך מילביצקי, כי משרדי הממשלה יעבירו תשובות לשאלות שעלו בדיון, ובהן עלויות החוק, השפעתו על התעסוקה ועל מערך המעונות, והדיונים בהצעה יימשכו בשבוע הבא. החוק, שמעורר ויכוח ציבורי וכלכלי רחב, צפוי להמשיך ולעמוד במוקד העימות בין הקואליציה לאופוזיציה בשבועות הקרובים.