הרבה באזז, לא תמיד תוצאות: החרמות שהצליחו, ואלה שלא

עמר בר לב הסעיר את הרחוב החרדי כשפרסם היום את תמונתו מפגין לצד ביתו של מרן ראש הישיבה הגרי"ג אדלשטיין שליט"א | קריאות לחרם על מאפיית אנג'ל שהוא משמש בה כיו"ר הדירקטוריון עלו ברשת, ומספר מוסדות הודיעו כי יפסיקו את ההתקשרות עם החברה | צללנו אל הארכיון ודלינו את ימי החרם הכבד על 'שפע שוק' וחברות נוספות | וכיצד נראה חרם צרכנים עצמאי מוצלח

מאהל מחאה ברוטשילד. תשע"א. צילום: יוסי זמיר | פלאש 90

עמר בר לב, השר לשעבר, שנצפה היום מפגין ליד ביתו של מרן ראש הישיבה הגאון רבי גרשון אדלשטיין, הצליח לעורר קריאות לחרם צרכנים חרדי על אנג'ל – שבה הוא משמש יו"ר הדירקטוריון במינוי טרי יחסית – והקריאות זכו לגיבוי מח"כים חרדיים (דרעי, גפני, מקלב, אשר ועוד). בר לב כתב לצד תמונתו, "עכשיו בבני ברק עם אחים לנשק. ומה הקשר בין ההפיכה המשטרית לשוויון בנטל? מעבר ובנוסף לחשיבות שרות הבטחון לכל, חוק ה"אין שוויון בנטל" שבכוונת הקואליציה לחוקק הוא השוחד של נתניהו ולוין למפלגות החרדיות בכדי שיצביעו בעד ההפיכה המשטרית".

הפרסום של עומר בר לב בטוויטר שעורר את הסערה

מאפיות מתחרות, וספקיות חלות כמו ויז'ניץ בבני ברק נערכות הערב בהתאם לכך שארגזי החלות המגזריים מחר, ערב שבת, לא יהיו של אנג'ל. מדפי הלחם והפיתות של אנג'ל נותרו היום מיותמים ברשתות החרדיות. פתק שנתלה עליהם הכריז 'רבם דקרו' וזה הספיק, כדי לעצור את המכירות. הדיווחים אף מספרים כי בישיבות בעלות נפח הזמנות גבוה וכן בעוד מוסדות הודיעו על הפסקת ההתקשרות עם אנג'ל.

קריאה בחנויות פנימה שלא לקנות מוצרי אנג'ל. שימוש לפי סעיף 27א לחוק זכויות יוצרים
קריאה לא לקנות באנג'ל. שימוש לפי סעיף 27א לחוק זכויות יוצרים

האם יודח עומר בר לב ממשרתו בשל ההפסדים? האם החרם ישרוד מעבר לטרנד חולף? אין לדעת. הכל תלוי במי שיתדלק אותו. ואולי גם, בסוף, תבוא ההתנצלות. אין לדעת.

הקריאה לא לקנות באנג'ל. שימוש לפי סעיף 27א לחוק זכויות יוצרים

השאלה רחבה הרבה יותר, למעשה, וכלולה בתהייה האם חרם צרכנים אפקטיבי יכול בכלל להתחולל בישראל. ואם מדובר בחרם חרדי ספונטני, על אחת כמה וכמה. התורה שייכת לכולם, וכך גם כבוד התורה, אבל בפועל כל עוד לא דרכו על היבלת החסידית והספרדית, החרם יישאר בגזרה הליטאית. כגודל המגזר כך ריבוי הדעות בו. כל עוד לא תצא קריאה רשמית לחרם, ולא תצא כזו כנראה, שום דבר לא יקרה.

וזה הזמן לצלול רגע לאחור.

החרם על 'שפע שוק'

זוכרים את החרם על 'שפע שוק'? זו שהיום היא 'שוק העיר', אחרי כמה גלגולים ומעבר בעלויות (תיכף קרפור תמחק ככל הנראה את צליל-השם הזהה). הכל החל בשנת תשס"ח. ועדת הרבנים למען קדושת השבת (שמזכירה הנמרץ היה אז השר כיום, יצחק גולדקנופף) הודיעה – מבלי להודיע – על חרם צרכנים בכל עסקיו של איש העסקים דודי ויסמן, בשל בעלותו על רשת AM:PM ששעריה היו פתוחים גם בשבתות.

את הקמפיין ניהלה כאמור "ועדת הרבנים למען קדושת השבת" כשהנשק היחיד שעמד לרשותה הייתה העיתונות החרדית, ולא כולה. השופר לחרם – שניזון אך ורק מידיעות חוזרות ונשנות על כאבם של הצרכנים על חילול השבת והדרת הרגליים של הצרכנים החרדיים מרשת – ניתן בעיקר בידי עיתון 'המודיע'. כותרות כמו: "המשך חילול השבת של AM:PM פוגע ומכאיב להמוני יהודים מקדשי שביעי" – הפכו לפינה קבועה בעיתון, יום אחר יום, במשך תקופה בת חודשים ארוכים. עיון בידיעות הראשוניות יגלה כי שמו של ויסמן, הבעלים, או של רשת 'שפע שוק' לא הוזכר בעיתונות החרדיות בימים ההם.

יצחק גולדקנופף | צילום: תומר נויברג, פלאש 90

למגמה הצטרפו שידורי המהדורות האקטואליות בתחנות הרדיו החרדיות, שגולדקנופף הפך למרואיין של קבע בהן, לצד ידיעות מינוריות שהוכנסו כפעם בפעם ביתר חלקי העיתונות החרדית דאז. בסמינרים, בכוללים ובכל בתי הכנסת, החרם היה לשיחת היום, והוא החל לעבוד, לחלחל ולהשפיע. עלוני פרסום בצבעי המותג, חולקו כשפונט הלוגו של 'שפע שוק' הופך ל'שבת שלום', ובתוכן נכתב: "יהודי יקר אל תיתן ידך להרס השבת!!! דע כי בקנותך ברשת שפע שוק הינך נותן יד לפתיחת עשרות חנויות AM:PM בשבת".

מקור: אוסף הפשקווילים בספריה הלאומית

בהמשך, הצטרף למאבק הגר"מ אליהו זצ"ל, שסחף עימו ציבור חרד"לי גדול, שהצטרף להעדפת רשתות אחרות על פני 'שפע שוק'.

רשת שפע שוק | צילום ארכיון (יח"צ)

לחרם נוספה חברת הדלק 'דור אלון' שהחזיקה בפועל ברשת AM:PM, והדוחות הכספיים של הקבוצה החלו להיראות בהתאם. כמה וכמה סניפי 'שפע שוק' נסגרו בתוך כשנתיים (שלשה סניפי AM:PM אף הם נסגרו בשבת, אך לא נוצרה מגמה מתמשכת שכזו לכל סניפי הרשת) ונפתחה רשת חדשה בשם 'זול בשפע' שהוחזקה תוך הפסדים כספיים רק כדי להוכיח שהחרם לא צלח. בפועל, החרם אכן נחלש עם הזמן, אך לא ארכו עוד שנים ספורות – ובין היתר משום חילופי הגברי בחברה והדחת ויסמן מתפקידיו הניהוליים בקבוצה שמיזגה את דור אלון עם הרבוע הכחול – והרשת, או מה שנותר ממנה, נמכרה לרשות 'יינות ביתן'.

טיסת השבת

חרמות רבים ניהל המגזר החרדי ונכתבו עליהם אינספור יריעות לאורך השנים. היה את החרם על טיסות אל על בשל פעילות 'סאן דור' בשבת – בשנות התש"ס, שנתיים קודם לחרם על 'שפע שוק' (שעד היום לא ראה אור כתב החרם שעליו חתום מרן הגרי"ש אלישיב, ואותו הטמין מזכיר ועדת הרבנים גולדקנופף, בכספת), ולפני כן היו חרמות על החברה שהצליחו הרבה יותר, בשנות התש"מ המוקדמות. זה היה בצמוד לתקופה שבה רבים סגרו את החשבונות בבנק לאומי בשל חיטוטי שכבי בטבריה.

חשוב להזכיר כי הייתה זו תקופת הזוהר של הציבור החרדי שהיה מלוכד אידאולוגית, וגם אם היו חילוקי דעות פנימיים הם לא זכו לבוא לידי ביטוי, כיוון שבאותה עת, היו רק עיתון אחד (המודיע) ומפלגה אחת (אגודת ישראל), מה שהקל את המלאכה. כיום, ריבוי השופרות, מקשה על איחוד השורות וגיבוש הדעות.

די יהיה אם נזכיר את 'טיסת השבת' (על הפרשה בהרחבה תוכלו לקרוא בחיפוש קל במנוע החיפוש של 'ביזנעס'. הנה אחד הראשונים שבהם) שנסגרה בפשרה כספית, אך תחילה הסעירה את המדינה ונראה היה כאילו חרם צרכנים שומרי שבת על 'אל על' הוא דבר שיכול להתגבש מעצמו. רבים גזרו את כרטיסי המועדון שלהם בחברה, ביניהם ידוענים במגזר החרדי.

הנוסעים החרדים מ'טיסת השבת' גוזרים את כרטיסי מועדון אל על | צילום: באדיבות 'בחזית'

מחאת הקוטג' כמשל

חרם צרכנים ידוע נוסף היה בחודש יוני 2011 כשאיציק אלרוב וגוף בשם "חרם על מוצרי מזון", הכריזו ברשת החברתית פייסבוק, על חרם על גבינת הקוטג' של חברת "תנובה", בשל מחירה היקר. טענה מרכזית של מארגני החרם הייתה, שהמוצר נמכר באירופה ובארצות-הברית במחיר הנמוך בכ-50% ממחירו בישראל, וזאת למרות עלויות השינוע.

במקביל לחרם על גבינת הקוטג' התקיימה שביתת הרופאים בשירות הציבורי, וכחודש לאחר הכרזת החרם, ב-14 ביולי 2011, פרצה המחאה החברתית המקיפה ביותר שהתקיימה אי-פעם בישראל, שהדרישה העיקרית של משתתפיה הייתה לרסן את הקפיטליזם ולהפוך למדינת רווחה. המחאה הכוללת, שאחד מן הגפרורים שהציתו אותה היה מחאת הקוטג', שבה והלהיטה את מחאת הקוטג', והפכה אותה לחרם-צרכנים על כלל מוצרי "תנובה".

המחאה ב-2018 על ייקור מוצרים של מספר חברות באמצעות מדבקות של פעילים על מוצרים | צילום ארכיון: תנועת עומדים ביחד

התוצאות הישירות של החרם הזה היו הפחתת מחירים על ידי "תנובה" ומתחרותיה, אם כי היו מי שטענו כי הפחתת המחירים נעשתה רק לגבי חלק מן המוצרים, בעוד שמחיריהם של מוצרים אחרים הועלו, וכן התפטרותה של זהבית כהן מתפקיד יו"ר חברת תנובה.

ואם נחזור לימינו אנו, הרי שמחירי מוצרי החלב – כמו יתר מוצרי המזון ממשיכים לטפס, והצרכן הישראלי בולע ושותק. רק לפני תקופה קצרה יחסית, קראו ידוענים ברשת לחרם על מוצרי יבואנים כמו דיפלומט, שסטוביץ וכדומה, אך החרם החזיק תקופה קצרה מאוד, ולא תפס נפח רוחבי בשוק הצרכנים הישראלי.

התצלום שהעלה משפיען הרשת לרר עם קריאת החרם נגד מוצרים יקרים מדי

ודוגמא אחרונה ממש, כשפעילי ימין והמגזר החרדי, התוודעו לנוכחותו של הראל ויזל, בעלי 'פוקס' ועוד אינספור רשתות, לצד יו"ר ההסתדרות, במאבק נגד הרפורמה המשפטית. התוצאה הייתה ייבוש חלקי של חלק קטן מן הסניפים לתקופה קצרה מאוד.

3 תגובות ל: "הרבה באזז, לא תמיד תוצאות: החרמות שהצליחו, ואלה שלא"

  1. החרם זה עוון גדול.אני אדם דתי שומר תורה ומצוות ורק אנג"ל קונה ואקנה..חרם עושים על אוייבים ולא על יהודי המביע דעתו ויתכן שיחזור בו..ממציאי החרם רשעים שונאי האחר בושה וחרפה שאתם כביכול "רבנים" ..הרבנים האמיתיים לא היו מעיזים לנקוט בצעד של שנאה..תאכלו את החלות של ויז'ניץ המיוצר בתת הגייניות ותמשיכו להחדיר שנאה במקום להתמודד מילולית ולהוכיח את הטוב ביהדות.

  2. אני חושב שזה דווקא ילך טוב פה בגלל כמה סיבות 1החרדים מרגישים מושפלים מהשמאל אחרי ההפגנות נגד הרפורמה שהיא חשובה להם יותר מכולם וזו הזדמנות להחזיר נקמה מתוקה וגם הלחם של אנג'ל הוא לא מוצר ייחודי יש דוידוביץ' ברמן ודש ועוד שהם תחרים מעולים באותו מחיר בגלל הפיקוח וגם אם זה יבוא מצד רשתות המזון החרדיות שיביאו חברות אחרות הרי שלא תהיה התנגדות גם מצד זרמים אחרים כך שבטוח תהיה פגיעה ואם נהיה חזקים גם נמוטט אותם שי חרטו על הרגע ששמו את האיש הזה בחברה

  3. יונה , באמת הרבנים ביקשו להתעלם ולא לזרוע עוד שנאה ומלחמות

כתיבת תגובה